הגיוס של אנאוויס יוצא לדרך: יוסי בן שלום ובעז דותן יובילו גיוס של 30 מיליון דולר בהשתתפות ורטקס ואוורגרין

ארבע קרנות הון סיכון בעלות נציגות בישראל מבצעות בימים אלה בדיקת נאותות לקראת השקעה של כ-30 מיליון דולר באנאוויס, חטיבת התמסורת של חברת אי.סי.איי . ל-TheMarker.com נודע כי את הגיוס תוביל קרן ההון סיכון החדשה שהקימו יוסי בן שלום, סמנכ"ל הכספים לשעבר של כור , ובעז דותן, ממייסדי ומנהלי ענקית הבילינג אמדוקס . עוד ישתתפו בגיוס קרנות ההון סיכון ורטקס ואוורגרין.

ככל הידוע, כבר נחתם בשבוע שעבר Term Sheet עם חלק מהקרנות. הגיוס ייערך לפי שווי שוק של 200 מיליון דולר. יחד עם זאת, ובמיוחד לאור העובדה שאנאוויס בינתיים אינה קרובה לביצוע הנפקה וההכנסות שלה נמצאות בקצב ירידה ברבעון הראשון והשני של השנה - מגמה שצפויה להמשיך - הגנו על עצמן הקרנות באמצעות מנגנון Ratchet.

מנגנון זה מביא לכך שבמיזוג בשווי נמוך, חלקם של המשקיעים גדל על חשבון המייסדים. וכך, אנאוויס אינה מוותרת על רעיון ההנפקה הציבורית, אלא להיפך: ה-Ratchat ייגרום לכך שאם ההנפקה הציבורית של החברה לא תתרחש לפי שווי כפול - קרי, 400 מיליון דולר - שווי הגיוס הנוכחי יירד בצורה רטרואקטיווית ל-80 מיליון דולר.

בצורה זו, אנאוויס תקבל על עצמה חלק מההלוואות שלקחה אי.סי.איי, ובתמורה אי.סי.איי תוריד את החזקתה בחברה ותזכה למזומנים. יצוין, כי גם פיטנגו (קרן פולריס לשעבר) של חמי פרס רצתה לקחת חלק בתהליך הגיוס, אולם בהמשך ויתרה על הרעיון.

ההתחלה היתה בתדיראן

אנאוויס, שמנוהלת היום על ידי ראובן מרקוס, החלה את דרכה בתדיראן תקשורת אשר מוזגה בסוף שנת 1999 אל תוך אי.סי.איי והיא מתמחה בפיתוח פתרונות תמסורת. פלטפורמות החברה נחשבות לגמישות, והן מאפשרות ניהול רוחב סרט, כך שהמשתמשים בהן יוכלו לנצל בצורה מירבית את השקעותיהם בציוד הרשת.

בעבר קיוותה אנאוויס להיות הראשונה מבית היוצר של אי.סי.איי שמגיעה לוול סטריט. לצורך כך, בית ההשקעות סלומון סמית ברני, שאמור היה להוביל את ההנפקה, הכין אף תשקיף כשלצידו חתמי המשנה פייפר ג'פרי ודיין רושר ווסלס (DRW). לא מן הנמנע שאת ההנפקה הציבורית שהחברה מבקשת לבצע בעתיד יערכו בתי ההשקעות הללו.

הקשר של בן שלום לאי.סי.איי אינו חדש, והוא ודאי מכיר את אנאוויס היטב לאור תפקידו כמנהל הכספים של החברה. יצוין, כי בן שלום ודותן ביקשו שניהם לא מכבר לרכוש את חטיבת המערכות העסקיות של אי.סי.איי, אולם בסופו של דבר הם פרשו משולחן הדיונים ורכש אותה איש העסקים רני ברגמן, תמורת 12.4 מיליון דולר.

לאנאוויס כיום נוכחות ב-30 מדינות בעולם, והיקפי המכירות שלה בהחלט אינם מזכירים סטארט אפ צעיר: הכנסותיה בשנת 2000 הסתכמו ב-151.8 מיליון דולר - זינוק של 28% מהכנסותיה בשנה החולפת, שהיו 118.4 מיליון דולר.

רווחיות תפעולית ותזרים מזומנים חיובי

ככל הידוע, אנאוויס היא החברה הבת היחידה היום של אי.סי.איי שיכולה להתגאות ברווחיות תפעולית ותזרים מזומנים חיובי. אומנם אנאוויס דיווחה על הפסד תפעולי של 1.3 מיליון דולר ברבעון השני של השנה, אולם היה זה כתוצאה ממחיקת מוניטין של כ-1.5 מיליון דולר. אנאוויס מעולם לא רכשה חברות בעצמה, אולם במסגרת הארגון מחדש של אי.סי.איי היא נושאת בנטל המחיקות הכללי של החברה, שעומדות היום על שיעור של 1.5 מיליון דולר בכל רבעון.

יחד עם זאת, לאור גילוי הדעת החדש של הרשות לניירות ערך האמריקאית, לא מן הנמנע שהרבעון השלישי יהיה האחרון בו תתבצע מחיקה מסוג זה, ובהמשך ייבדקו הפחתות המוניטין בצורה שנתית.

לאנאוויס כיום כ-500 עובדים, מתוכם 130 בארה"ב. תהליך הפיטורים לא פסח גם עליה, ובמהלך השנה היא נפרדה מכ-50 עובדים.

ההערכות של בתי ההשקעות הן כי אנאוויס תמכור השנה בכ-150 מיליון דולר, כך ששווי הגיוס משקף לה מכפיל מכירות של 1.3 - נמוך משמעותית ממתחרותיה, הכוללות את מרקוני, אלקטל ו-Tellabs. יצוין, כי באי.סי.איי העריכו לא מכבר שההכנסות ייצמחו השנה בכ-20%, כלומר - רמת מכירות של 180 מיליון דולר. הוצאותיה התפעוליות של אנאוויס הסתכמו ברבעון הראשון ב-17 מיליון דולר.