סטנלי פישר יוצא הערב לאירופה במטרה לקדם הצטרפותה של ישראל ל-OECD וכדי לבחון את הפיכת בנק הדואר לבנק רגיל

נגיד בנק ישראל יוצא הלילה לסבב של שיחות בעניין הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD. הנגיד יבקר לצורך זה ביפאן ובגרמניה, בהן יציג בפני ראשי הממשל את כלכלת ישראל ויפעל כדי לקדם את תמיכתן של המדינות הללו - שהן בעלות משקל רב - בהצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD. זאת, לאור הדיון המתקיים בין חברות ה-OECD באשר להצטרפותן של מדינות נוספות כחברות בארגון.



פישר צפוי להיפגש עם נשיא גרמניה, עם שר האוצר ועם שר הפנים הגרמניים; וכן עם עם שר האוצר היפאני, נגיד הבנק היפאני וראשי משרדי החוץ והאוצר היפאניים. כמו כן, יקיים הנגיד ביפאן מפגש עם משקיעים זרים, במטרה להגביר את מעורבותם במשק הישראלי.



פישר נהנה ממוניטין בלתי מעורער ורב שנים כאחד מבכירי הכלכלנים בעולם. כחלק מפעילותו זו נסע פישר לכנסים ופעילויות רבים בחו"ל מאז מונה לתפקידו במאי 2005. לרוב, נסע במטרה להיפגש עם פורומים כלכליים מרכזיים ועם בכירי הכלכלנים במדינות השונות. חשיבות הנוכחות בכנסים בינלאומיים, כמו כנס דאבוס השנתי שנערך לפני כשבועיים, אינה מתבטאת רק בהשקעות כספיות הזורמות לישראל. עיקר החשיבות היא ביצירת קשרים, בניסיון להציב את ישראל על המפה הכלכלית העולמית.







בין נסיעותיו של פישר ניתן למצוא פגישות בבנקים המרכזיים של אוסטרליה ושל שוודיה, וכן פגישות עם חברות דירוג האשראי - חברות שתפקידן לדרג את היציבות בישראל ואת יכולתה להחזיר הלוואות. לנתון זה חשיבות ל"מחיר" ההלוואות שמבצעת ישראל, ועל פיו מחליטים משקיעים רבים באילו מדינות ישקיעו. ואכן, ההשקעות הזרות בישראל הסתכמו ביותר מ-20 מיליארד דולר ב-2006 - שיא של כל הזמנים.



פישר נכח בניו יורק למפגש ה-G30 בתחילת דצמבר 2006. זהו פורום בינלאומי בלתי פורמלי המאגד את מיטב הכלכלנים בעולם מהמגזר הציבורי, הפרטי והאקדמי. בראש הקבוצה עומדים נגיד הפדרל ריזרב לשעבר, פול וולקר, ונגיד בנק ישראל לשעבר, יעקב פרנקל. החברים בפורום היוקרתי הם, בין היתר, נגיד האיחוד האירופי ז'אן קלוד טרישה, נגיד הבנק האנגלי מרווין קינג, שר האוצר האמריקאי לשעבר לארי סאמרס, ופול קריגר מאוניברסיטת פרינסטון.



מטרה: לצרף את ישראל לארגון ה-OECD



ה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, (Organisation for Economic Co-operation and Development) הוקם על שרידי תכנית מרשל האמריקאית, לשיקום אירופה מנזקי מלחמת העולם השנייה, והפך לארגון בשנת 1961. כיום חברות בארגון 30 מדינות, אשר אחראיות ביחד לייצור 60% מכלל התוצר העולמי. הארגון כולל בין היתר את ארה"ב, אנגליה, צרפת, נורווגיה ומדינות נוספות; האחרונה שבהן, סלובקיה, הצטרפה בסוף 2000. הארגון נחשב גם לפורום בו מגבשות המדינות קודי התנהגות שהופכים בהמשך לנורמות מחייבות, כמו למשל אמנת הלחימה בשוחד.



ההשתייכות ל-OECD חשובה לישראל שכן היא מאפשרת להשתייך למועדון יוקרתי, שמחזק את מעמד המדינה. דבר זה מתבטא במשיכת משקיעים זרים, שסומכים על "חותמת האיכות" שמעניק הארגון, וכן בהוזלת גיוסי ההון של ישראל - המתבטאת בדירוג אשראי גבוה יותר.



בבנק ישראל כבר הסבירו בעבר כי כל הנסיעות מדווחות לציבור, כולל יעד, ימים ומטרה וכי הנגיד מרבה לנסוע בלילה או בימי שישי ושבת, ולפיכך היעדרותו מהעבודה היא מינימלית; פעילותו כנגיד אינה נפגעת, היות שהוא מצוי בקשר ישיר עם הבנק. עוד הסבירו בבנק כי לכל המפגשים מטרה אחת בלבד: לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל. מדובר בין היתר בנוכחות בכנסים החשובים בעולם, במטרה להכיר את ישראל לצמרת הכלכלית - פגישותיו של הנגיד נערכות תמיד עם דרג מקבלי ההחלטות, כמו נשיאים, שר אוצר ונגידים עמיתים.



"להפוך את בנק הדואר לבנק רגיל"



בנסיעתו יבקר פישר גם בגרמניה ובהולנד. זאת, במטרה לבחון אפשרות להפוך את בנק הדואר לבנק לכל דבר, ולהגביר את התחרות בין הבנקים. בנקי דואר נהנים מפריסה נרחבת, שהיא אחד התנאים החשובים לקיומו של בנק; בגרמניה ובהולנד הפכו את בנק הדואר לבנק לכל דבר, ובבנק ישראל מעוניינים לבדוק אפשרות לעשות זאת גם בישראל.