בחודשים הקרובים צפוי ביקוש קבוע לאג"ח סחירות, עקב הרפורמה בהשקעות של קרנות הפנסיה הוותיקות. איילת ניר, כלכלנית ראשית בבית ההשקעות אי.בי.אי, מסבירה כי כיום קרנות הפנסיה הוותיקות יכולות להחזיק באג"ח ממשלתיות בהיקף של עד 80% מסך הנכסים שלהן (כולל אג"ח מיועדות). ואולם בעתיד כל פדיון של אג"ח מיועדות יופנה בהכרח לקניית אג"ח ממשלתיות סחירות.
ניר כותבת כי ניתוח תיק ההשקעות של קרנות הפנסיה הוותיקות, בצירוף כוונתו של משרד האוצר להתיר את המגבלות השקעותיהן מביאים למסקנה כי הן ישקיעו בדומה לקופות הגמל וקרנות הפנסיה החדשות. ניר טוענת כי מניתוח תיק ההשקעות הקיים עולה כי המגבלות על הקרנות אפקטיוויות ולכן התרתן תוביל להגדלת הסיכון בתיקי ההשקעות.
לאחר יישום הרפורמה, כותבת ניר, תמונה זו צפויה להשתנות ומשקל האג"ח הפרטיות, המניות וההשקעות בחו"ל צפוי לגדול על חשבון משקל האג"ח הממשלתיות הלא סחירות. על פי תנאי השוק כיום, הגדילה תהיה גם על חשבון האג"ח הממשלתיות הסחירות.
לפי התקנות הנוכחיות, מחויבות הקרנות הוותיקות להשקיע כ-60% מתיק הנכסים שלהן באג"ח של הממשלה או באג"ח של חברות (אג"ח קונצרני המדורג על ידי חברת דירוג). כמו כן מותר לקרנות להשקיע במניות (בישראל או בחו"ל) בהיקף של עד 10% מהתיק.
בפועל, שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות שהלאימה המדינה ב-2003 מחזיקות כיום את כספי העמיתים בעיקר באג"ח מיועדות - 70% מהתיק. אחזקה זו יורדת והולכת עם השנים - ובעקבות הרפורמה שמתכנן האוצר יירד משקלן של האג"ח המיועדות ל-30% מהתיק. אג"ח מיועדות של ממשלת ישראל מקנות לקרנות תשואה מובטחת של 4.8%.
שחרור הכספים מאג"ח מיועדות מסתכם בפדיון שנתי של קרן בסך 7-8.5 מיליארד שקל, ופדיון הריבית הוא 5.5 מיליארד שקל. כל שנה הריבית הנפדית יורדת ב-400 מיליון שקל. כלומר, הפדיון השנתי הצפוי בשנים הקרובות הוא כ-12 מיליארד שקל.
הרפורמה בקרנות הפנסיה הוותיקות תגדיל הביקוש לאג"ח סחירות
ליאור רבינוביץ
7.2.2007 / 9:03