מחקר: האינתיפאדה השנייה פגעה בעיקר ברמת הצריכה של מוצרים בני קיימא

האם הציבור הישראלי הסתגל, בעת האינתיפאדה השנייה (סוף 2000 עד אמצע 2003) לטרור? אביעד טור-סיני, דוקטורנט בבית הספר לכלכלה על שם איתן ברגלס באוניברסיטת תל אביב, בחן שאלה זו באמצעות נתוני דאות האישית והציבורית, המשבשת את אופי החיים השוטפים ואינה מאפשרת לנהל שגרת חיים רגילה. בבסיס המחקר, שנערך במסגרת מוסד שמואל נאמן בטכניון, עמדה השאלה האם לאורך זמן מסתגל הציבור לאפשרות שהטרור עלול להיות חלק יומיומי מחייו.



לדברי טור-סיני, ללא אימוץ אסטרטגיה של הישרדות, החברה עלולה להיהרס ללא יכולת שיקום עתידי. אחרי אירוע טרור, מצמצם הציבור את הצריכה שלו. הסתגלות לטרור תתבטא אם לאורך זמן, כשיהיו ארועי טרור נוספים, הציבור יצמצם את הפער בין רמת הצריכה שלו לאחר הפיגוע לרמתה לפני התרחשות האירוע. במסגרת המחקר קיבל טור-סיני משלוש רשתות השיווק נתונים על הפדיון היומי שלהן, מספר הלקוחות בכל יום, שעות הפעילות החל מתחילת אירועי הטרור ועד המחצית השנייה של 2004, כשנרשמה רגיעה ממשית בהיקף התקפות הטרור. בסך הכל נבדקו 130 ימי טרור בהם התרחשו 142 אירועי טרור.



במחקר נמצא כי עם הזמן הולכת ופוחתת עוצמת הסטייה מההתנהגות הצרכנית הרגילה. כלומר, למרכיב הזמן השפעה חיובית על תהליך ההסתגלות. הציבור הבין כי התרחשות ארועי הטרור אינה אירוע חד-פעמי, כי אם מצב פרמננטי, והחל להסתגל למצב החדש.



המחקר מעלה כי תהליך הסתגלות הצרכנים לטרור לאורך זמן איטי יותר ביחס למוצרים בני קיימא מאשר ביחס למוצרים האחרים. לדעת טור-סיני ממצא זה לא צריך להפתיע, כי ניתן לראות במוצרים בני קיימא שילוב בין צריכה להשקעה, ועל כן סביר שמוצרי השקעה יושפעו יותר לעומת מוצרי צריכה. מהמחקר עולה כי במחוז חיפה, בו התרחשו פחות אירועי טרור, החזרה לחיי השגרה ברכישת מוצרים שאינם בני קיימא, היתה גבוהה משאר המחוזות. מחוז ירושלים אופיין במגמת הסתגלות איטית יותר משאר המחוזות.