המכונית שמלפנים משתוללת. הנהג עובר בין הנתיבים במהירות מטורפת ומסכן את שאר הנוסעים בכביש. על הפגוש האחורי של מכוניתו יש מדבקה, שעליה כתוב "אם נהגתי שלא כשורה, אנא צרו קשר בטלפון...". האם מישהו טורח להתקשר אל מוקד המשתוללים, והאם הדין ממוצה עם העבריינים?
ביולי 2005 נכנס לתוקפו "נוהל 6", שמחייב חברות לפרסם את מספר הטלפון שלהן על הפגוש האחורי של מכוניות החברה לשם דיווח על נהגים עבריינים. מלבד חובת פרסום מספר טלפון לפניות, הנוהל מחייב את החברות לעקוב אחר התלונות הטלפוניות.
מחקר שנערך בבית הספר לבריאות הציבור שבאוניברסיטת חיפה חושף שורה ארוכה של כשלים ביישום הנוהל. נתוני המחקר, שערכו פביאן סיקרון, אורנה בראון-אפל ושי לין, פורסמו בכנס שנערך אתמול בחסות המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים.
במסגרת המחקר ערכו החוקרים ראיונות עם 35 אנשי מפתח בחברות המיישמות את הנוהל. בין הטיעונים שהועלו ציינו המרואיינים שהמספרים שמופיעים במדבקות קטנים מדי ואינם ניתנים לקריאה. בנוסף ציינו המרואיינים שנהגים רבים נמנעים מלהתלונן על התנהגות עבריינית מכיוון שהם רואים בדיווח אקט של הלשנה.
גם בתוך החברות עצמן, כך עולה מן המחקר, קיימים קשיים רבים באכיפת הנוהל. המרואיינים ציינו שמוקדי התלונות ברוב החברות הגדולות כלל אינם מתפקדים. לדברי המרואיינים, גם תלונות שהועברו אל קצין הבטיחות של החברה אינן זוכות לטיפול מכיוון שסמכויותיו של קצין הבטיחות מוגבלות. בנוסף, רוב התלונות, אינן מועברות לידי משרד התחבורה ונסגרות בתוך החברות - למרות העבירה על החוק.
במסגרת המחקר נערך סקר בקרב מדגם מייצג של אלף נהגים שנשאלו אודות יישום נוהל 6. מתוצאות המחקר עולה ש-83% מקרב הנשאלים מודעים לקיומן של המדבקות. רק 18% סבורים שהדיווחים זוכים להתייחסות הולמת.
מכונית הליסינג שלפניך משתוללת? כנראה שלא תתקשר לדווח
תומר הדר
9.2.2007 / 8:09