מספר גורמים אמרו ל"הארץ", כי עדיין לא נפלה החלטה סופית ביחס לסוג וגובה הסיוע שישראל צריכה לבקש, אולם ציינו את "החשיבות האסטרטגית הן ברמה הכלכלית, אך לא פחות מזה ברמת היחסים בין המדינות". משרד החוץ כינס לפני מספר שבועות קבוצת מומחים חיצוניים, כדי לדון בכמה מן השאלות הנוגעות ליחסי ישראל וארה"ב, ובהם דיפלומטים לשעבר ובכירים במשרד. בפגישה נרשמה הסכמה נרחבת שממשל בוש הוא מהידידותיים ביותר לישראל, וכי יש יתרון בניסיון לעגן עמו הסכמים בטרם יוחלף.
גם הקונגרס החדש נתפש בישראל כידידותי, וכאשר תחליט ישראל מה ברצונה לעשות בשנים הקרובות עם בקשת הסיוע היא תידרש למגעים גם עם ראשי הבתים משתי המפלגות. בקשות התקצוב הנוגעות לישראל, והמוגשות על ידי הממשל לקונגרס, מאושרות בדרך כלל ללא סייגים, בין השאר בזכות הסכמות מוקדמות.
החלטת ראש הממשלה תיפול לאחר התייעצויות עם ראשי מספר משרדים. משרד הביטחון, הנהנה העיקרי מן הסיוע הביטחוני, כבר התבקש לנסח הערכות של הצרכים ושל רמת הסיוע שתידרש בהמשך. במשרד החוץ ניסחו חוות דעת הנוגעות למתווה הסיוע. גורם ישראלי מסר כי גם האוצר, הממונה בדרך כלל על השיחות הפרטניות בנושא הכספי, מעורב גם הוא בכמה מן הדיונים המקדמיים בנושא.
בעקבות המצב הביטחוני: ישראל צפויה לבקש מארה"ב להגדיל את הסיוע
שמואל רוזנר
9.2.2007 / 9:50