וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כנפיים קצוצות

אסף כרמל

10.2.2007 / 18:03

אחרי שלוש שנים בראש איגוד המפיקים, אסף אמיר מודה שהצליח בצורה חלקית בלבד במאבק בגופי השידור על הבעלות ביצירות, אבל דוחה טענות שמנע פשרה עם היוצרים באותו סכסוך



"בישראל כולם חושבים שאפשר להתעשר מהפקה, אבל זה לא נכון. רוב המפיקים מצליחים להתפרנס, לא יותר. אנחנו פשוט אנשים שאוהבים לעשות טלוויזיה וקולנוע ורואים עצמנו כיוצרים", אומר המפיק אסף אמיר, שהודיע בראשית השבוע על פרישתו מראשות איגוד המפיקים. אחרי שלוש שנים בתפקיד, נמאס לאמיר להסביר לכל העולם כמה חשוב המפיק בתהליך היצירה עצמו.



"אנחנו בוררים בין הרבה תסריטים שמוגשים לנו, ואחר כך מלהקים בעזרת התסריטאי את כל הצוות - מהבמאי ועד אחרון השחקנים. בהמשך מגיע שלב הצילומים, ובסוף יש תהליך ארוך של עריכה, שגם בו המפיק מעורב. כשהסרט גמור, אנחנו אלה שמוציאים אותו החוצה ומשווקים אותו". לדבריו, "אני מספר את כל זה כדי לנסות לשבור את התדמית של המפיק כמי שרק חותם על צ'קים, וכל היום מעביר ניירות מצד לצד".



בקדנציה של אמיר בראשות איגוד המפיקים, היחסים בין האיגוד לבין מי שנחשבים לשותפיו הטבעיים - איגודי הבמאים והתסריטאים - הידרדרו מאוד. בעיה אחרת שמונחת לפתחו של ראש האיגוד הבא היא הניסיון של כל גופי השידור המסחריים בארץ, ובייחוד ערוץ 2, להעביר לחזקתם את הבעלות ביצירות טלוויזיוניות - על חשבון המפיקים. "ענייני האיגוד גזלו ממני המון זמן ואני רוצה לחזור להפיק בכושר מלא", אומר אמיר, שחתום כמפיק על שורת יצירות מצליחות בקולנוע ובטלוויזיה, ובהן הסרטים "עפולה אקספרס", "כנפיים שבורות" ו"מועדון בית הקברות" והסדרה "לתפוס את השמים". "אמשיך להיות מעורב", הוא מבטיח, "אבל הגיע הזמן שמישהו אחר יתפוס את המושכות".



בקרוב נתגעגע לשעשועונים
כיו"ר איגוד של מפיקים קטנים, שחלקם הגדול מפיק בעיקר יצירות איכות (המכונות "סוגה עלית") - המשימה החשובה ביותר של אמיר היתה לעמוד על המשמר מול זכייניות ערוץ 2, שהתחייבו במכרז החדש לשדר הרבה יצירות מסוג זה. אמיר חושב שעמד במוטל עליו בצורה חלקית. "זו משימה של כל האיגודים", הוא אומר, "עשינו עבודה יפה לקראת המכרז, ובשנת המכרז באמת חווינו פריחה, שאפשר להקביל אותה לסלילת כמה כבישים חדשים בשנת בחירות. אבל מאז יש נסיגה חזקה".



ביחס לעתיד, אמיר פסימי למדי: "לפני כמה שנים היינו מתווכחים איך אפשר למנוע מהטלוויזיה בישראל להידרדר לרמה של הטלוויזיה באיטליה, שמשדרת בעיקר שעשועונים. אבל אנחנו כבר שם, ואני חושש שבקרוב נתגעגע גם לזה".



אתה לא מגזים קצת?



"הערוץ המסחרי הראשי שלנו משדר בידור ושואל למה הוא מחויב בכלל לתכנים יותר רציניים. נראה שבעלי ההון שמחזיקים בערוץ שכחו שמדובר במשאב לאומי, ושניתנה להם זכות להרוויח כסף מפרסומות בתמורה להתחייבותם להפיק דרמה ותעודה בכמות ראויה. הצרה היא שאף אחד כבר לא מאמין בדברים האלה. כשגופי השידור עולים לכנסת ואומרים 'מה רוצים מאתנו? אנחנו צריכים להרוויח כסף', זה נשמע למחוקקים מאוד הגיוני".



רשת וקשת טוענות שהן לא מפסיקות להפיק ולשדר יצירה ישראלית מקורית.



"קשה מאוד להעביר היום לגופי השידור חומרים רציניים, ויותר קל להעביר דברים קומיים ותוכניות קצרות. הכל נמדד לפי הרייטינג, וזה בסדר, אבל לי יש מחלוקת עם הזכייניות מה מביא רייטינג. אני חושב שיש מספיק אסקפיזם, והקהל מחפש משהו להתחבר אליו. הרייטינג המצוין שיש עכשיו לסדרה 'מרחק נגיעה' ברשת מוכיח את דבריי. אגב, אם היוצרים לא היו מביאים מימון נוסף מ'צו פיוס', ספק אם הסדרה היתה מתקבלת".



כמו שאר האיגודים, איגוד המפיקים תולה חלק מהאשמה ברשות השנייה ובעומדת בראשה. "אצל נורית דאבוש יש תחושה של דיבורים לחוד ומעשים לחוד", מספר אמיר. "בשיחות אתנו היא מסבירה כמה חשובה לה היצירה המקורית, אבל אתה רואה מה קורה בפועל על המסך. אם מועצת הרשות השנייה עושה ישיבה מיוחדת על טשטוש ז'אנרים, ברור שהיא גם תאשר את זה בסוף. הרי לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שדרמה זו דרמה וטלנובלה זו טלנובלה", הוא אומר.



אמיר מכחיש את הטענה כי פרש בגלל לחצם של מפיקים באיגוד, שסברו כי אינו מיטיב לשמור על האינטרסים המקצועיים שלהם. לשאלה מדוע מפיקים מרכזיים כמו טמירה ירדני או חיים סלוצקי אינם פעילים באיגוד, הוא עונה: "הם מפיקים בידור, ובידור זה לא משהו שמצריך סבסוד או הגנה".



האיגוד באמת מייצג את כל המפיקים? אתם מסוגלים להשבית את התעשייה?



"רוב חברות ההפקה וגם האולפנים הגדולים רשומים אצלנו. אנחנו לא איגוד מקצועי, ולכן אין לנו זכות השבתה. עם זאת, אם נידחק לפינה אין ספק שננקוט צעדים דרסטיים".



מה למשל?



"אנחנו יכולים להחליט לא לעבוד עם גוף שידור מסוים. רשת וקשת התחייבו במכרז להגיע אתנו להסדרי עבודה וחלוקת זכויות, כמו שנהוג בכל העולם. בינתיים הן נמנעות מלעשות זאת, ולכן אנחנו שוקלים את צעדינו".



עד כמה אתם קרובים להחלטה לא לעבוד עם אחת מהזכייניות? "אנחנו יותר קרובים לכך משהיינו אי פעם".



כישלון של כולם
בימים אלה מתחולל קרב איתנים בין כל הגורמים בתעשיית הטלוויזיה סביב חוק זכויות היוצרים החדש, שנדון בוועדת הכלכלה בכנסת. אמיר מנסה, בשם המפיקים, למנוע מגופי השידור לקבל את זכויות היוצרים בכל יצירה שעולה אצלם על המסך. "המפיקים מביאים לגופי השידור קלטת מוכנה, ואחראים לכל מה שקורה בדרך. אם, למשל, נופלת למישהו בסט קורה על הראש, מבחינה משפטית זה נופל עלי. אין שום סיבה שאני אקח את כל הסיכונים ובסוף אשאר בלי זכויות.



"אם רשת, שמובילה את גופי השידור בקרב על הזכויות, רוצה את הבעלות - שתהפוך אותי למפיק בפועל ולשכיר שלה. האם זה טוב? אני לא חושב. כל התכנים יהיו פרי מוחם הקודח של שניים-שלושה אנשים בגוף השידור, במקום שיצמחו מלמטה חומרים מקוריים. הפלורליזם וחופש הביטוי ייפגעו, וכך גם הבמאים והתסריטאים. גם הם ייהפכו בסוף לשכירים של גוף השידור, וכידוע, לשכירים אין זכויות יוצרים".



האחווה שאמיר מפגין כלפי הבמאים והתסריטאים די מטעה, שכן בתקופתו התערערו מאוד היחסים בין המפיקים לבין היוצרים. "העובדה שלא הצלחנו ליצור חזית אחת מול גופי השידור היא כישלון של כולם", אומר אמיר. "אין ספק שהיוצרים צריכים לקבל תמלוגים, אבל דרך הפעולה של תל"י (חברת התמלוגים של הבמאים והתסריטאים, א"כ) קורעת לגזרים את שיתוף הפעולה בינינו לבינם. ראשי תל"י מעדיפים כיום להתקשר ישירות עם גופי השידור, ובדרך מוכרים את המפיקים".



למה הם מעדיפים את גופי השידור על פניכם?



"כנראה בגלל שהכיס שלהם עמוק יותר. זכויות יוצרים ליוצרים זה דבר שנשמע מאוד צודק וקשה להתווכח אתו, אבל חשוב להבין שאם אין לי את כל הזכויות בסרט המוגמר, אין לי שום אפשרות לסחור בו. בזמנו הצעתי הסדר משולש, שקבע שהיוצרים מעבירים למפיקים את כל הזכויות, והמפיקים מעבירים את זכויות השידור לגוף השידור, בכפוף לכך שהוא משלם תמלוגים ליוצרים".



ולמה ההסדר הזה לא התקבל?



"באוגוסט האחרון, שבועיים אחרי שסיכמנו הכל, תל"י הודיעו פתאום שהגיעו להסכם תמלוגים עם הוט. ההסכם הזה מתעלם לחלוטין מהזכויות שלנו. בינתיים, כאמור, גם גופי השידור הקשיחו את עמדתם".



הגרסה של אמיר לא מקובלת על היוצרים. באיגודי הבמאים והתסריטאים טוענים שלאמיר הוצעו לא מעט הצעות פשרה שהבטיחו את מעמד המפיקים, אבל הוא דחה את כולן משיקולים לא ענייניים, שנבעו בין השאר מסכסוכים אישיים בינו לבין כמה יוצרים. "אלה סיפורים מצוצים מהאצבע", טוען אמיר, "65 מפיקים קמו כאיש אחד והגישו תביעה נגד ההסדר בין הוט לתל"י, אז איך אפשר לטעון שהכל עניין אישי שלי? אדרבה, אני מציע ליוצרים לחתום עכשיו על ההסדר המשולש. נראה אותם מרימים את הכפפה".



סדרה על סלון כלות
עכשיו, כשאינו טרוד עוד בענייני האיגוד, מתפנה אמיר להפקותיו הפרטיות. בימים אלה הוא מפיק את סרטו החדש של רנן שור, מנהל בית ספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים, שלא ביים מאז "בלוז לחופש הגדול", שיצא לאקרנים ב-1986. הסרט החדש מספר על מרד חיילים בכלא צבאי, ומבוסס על אירוע שהתרחש בכלא 6 לפני כעשור. "זה מאוד מרגש", אומר אמיר, "רנן גידל דור שלם של קולנוענים, ולחזור לביים אחרי 20 שנה בהחלט דורש ממנו תעצומות נפש".



אמיר גם עובד עם הבמאי ניר ברגמן על עיבוד קולנועי ל"ספר הדקדוק הפנימי" מאת דויד גרוסמן, ומפיק במקביל כמה סדרות חדשות לטלוויזיה - ובהן דרמה לערוץ 10 ושמה "מגדלים באוויר", והתוכנית "סלון בטי" שתעלה בקשת בכיכובה של אורלי זילברשץ-בנאי. את הסדרה לערוץ 10 מגדיר אמיר "דרמה בסיסית וטובה על משפחה ישראלית", ו"סלון בטי" תעסוק בסיפורי כלות.



פרט להפקותיו שלו, אמיר גם קיבל על עצמו להביא לקו הסיום כמה הפקות של אחיו עמי אמיר, הבעלים של חברת ההפקה "מטר פלוס", שהתמוטטה לפני כמה חודשים. מדובר, בין השאר, בסדרה לערוץ הילדים "לוגי", בתוכנית "לא מצחיק" שתעלה בערוץ 10 ובתוכנית המצליחה של עדי אשכנזי, שמצטלמת כעת לעונה שלישית. "כל ההפקות האלה היו במצב גירעוני ובאמצע תהליך העשייה", מספר אמיר. "מישהו צריך היה לקחת אותן כדי להשלימן וכדי לשלם חובות לאנשים".



אין סיכוי שתרוויח מההפקות האלה?



"לא. אין שום היגיון כלכלי בצעד שלי, עשיתי אותו רק מפני שמדובר באח שלי. והנה לך עוד דוגמה לכך שלא תמיד מרוויחים מהפקה".



מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "אנו מאחלים לאסף אמיר הרבה הצלחה והרבה הפקות בשוק הטלוויזיה בישראל, כי הוא מפיק ראוי".



אבי שמש, מנכ"ל תל"י, אמר בתגובה: "למפיקים מחלוקת עמוקה עם גופי השידור בסוגיה בידי מי צריכה להיות הבעלות ביצירה הטלווויזיונית. במקום לנהל שם את המאבק, בחר איגוד המפיקים לנהל מלחמת חורמה, אלימה ומכוערת, דווקא בכבשת הרש של התסריטאים והבמאים - התמלוגים. בימים אלה הולך ומתברר עד כמה המלחמה היתה שגויה - נגרם נזק עצום ליוצרים ולמפיקים, המפיקים לא הרוויחו ולו שקל אחד והקונצפט קרס. אני מקווה שאיגוד המפיקים ישקול מחדש את מערכת יחסיו עם ציבור התסריטאים והבמאים".



מרשת נמסר בתגובה: "גם בעניין הסכמי העבודה עם המפיקים רשת ממלאת את כל מחויבויותיה. רשת פועלת בשיתוף פעולה ובהרמוניה עם כל המפיקים בישראל".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully