אייל רשף : "התקשורת בישראל היא אי מבודד שחייב לקבל תמיכה מבחוץ"

תערוכת התקשורת החשובה בעולם, ה-3GSM, תיפתח מחר בברצלונה. התערוכה שהפגישה במשך שנים בעיקר את מהנדסי התשתיות של יצרני רשתות האלחוט הגדולות בעולם כנוקיה, אריקסון וסימנס, תקדיש השנה ביתן שלם לתחומי התוכן והמדיה בלבד. המעבר של עולם התקשורת לתשתיות IP (תשתיות תקשורת שמשתמשות בפרוטוקול האינטרנט) מעניק אפשרויות עצומות להעברת תוכן ושירותים על גבי קווי התקשורת החדשים, ועל כן מחליש את מעמדן של חברות התשתית בענף. תשתיות האלחוט נעשות משניות בהשוואה ליישומים שיסופקו על גביהן, כשלכל ברור כי רק בכוחם של היישומים החדשים ליצור ביקושים לשירותי תקשורת נוספים ולהגדיל את הכנסות מפעילי התקשורת בעתיד.



ארגון Israel Mobile Association - IMA, בהנחיית המייסד והמנכ"ל אייל רשף, מוביל כבר שנים את תעשיית התקשורת הישראלית, שמהווה יותר מ-10% מסך היצוא הישראלי וכמעט מחצית מיצוא ההיי-טק הישראלי, לתערוכת ברצלונה. IMA מאגד יותר מ-100 חברות היי-טק וסטארט-אפ בתחום התקשורת ומסייע להן בפיתוח עסקי ושיווק בחו"ל.



השנה הצליח IMA להוביל לברצלונה כ-45 חברות ישראליות, שכבר נקבעו להן כ-500 פגישות עבודה, כשהמטרה המוצהרת היא להגיע בסיכומו של דבר להיקף פגישות כולל שלא יפחת מזה שנקבע בתערוכה בשנה שעברה, כ-1,200. לצורך כך נעזר IMA במערך הנספחים של משרד התעשייה והמסחר, המונה כ-31 נציגויות בעולם ואשר יפעיל במסגרת התערוכה כ-20 נספחים כלכליים שיסייעו בארגון פגישות עסקיות לעשרות החברות הישראליות שיציגו בביתן IMA. בועז הירש, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, אומר כי "זה כמה שבועות הנספחים המסחריים באירופה מקיימים סידרת פגישות אינטנסיווית עם בכירים בתעשיית הטלקום במדינות אירופה השונות כדי לאתר את מקבלי ההחלטות בחברות השונות המגיעים לברצלונה ולקבוע עבורם פגישות עם החברות הישראליות".



אבל גם כשלוח הזמנים של החברות הישראליות מתחיל להתמלא בפגישות עם מפעילים סלולריים, ספקי ציוד, חברות מדיה, ומשקיעים, לא ניתן להתעלם מכך שלתערוכה השנה מגיעה המשלחת הישראלית ללא הסיוע של המדען הראשי וללא מכון היצוא.



שני הגופים שנטלו חלק פעיל בהיערכות המשלחת הישראלית בשנה שעברה, החליטו השנה לוותר על נוכחותם ועל מעורבותם בארגון הביתן הישראלי בברצלונה וגרעו סיוע של כ-200 אלף יורו מהמשלחת הישראלית.



גם מספר החברות הישראליות שיופיעו השנה בביתן הישראלי לא גדל בהשוואה ל-2006, ורשף מתקשה להבין את המנהלים שבחרו שלא להצטרף לביתן. לדבריו, "יש חברות שעושות קומבינות ומופיעות בביתן של שותף עסקי שלהן או שהן מסתפקות בשליחת נציג בודד שיקיים כמה פגישות. בסופו של דבר הביקורת על ישראלים שלא מספיק חיים שיווק מוצדקת".



רשף בטוח שהשינויים שעובר ענף התקשורת פועלים לטובת התעשייה הישראלית: העובדה שמדיניות הרכש של ענקיות התקשורת הגדולות בעולם מתבזרת והסמכויות יורדות ליחידות רכש מקומיות (OPCOMS) מעניקה יתרון לחברות התקשורת הישראליות בהתנהלות מולן. להערכת רשף, המעבר בענף להתבססות על פיתוחי אפליקציות ושירותי ערך מוסף ותוכן מתאים במיוחד לתעשייה הישראלית החדשנית והזריזה.



במשלחת הישראלית השנה כשליש מהחברות פועלות בתחום התוכן ושירותי הערך המוסף. "תערוכת ה-3GSM השנה היא יותר הוליווד מאשר הברזלים הישנים של הרדיו. מהנדס הרדיו Out, איש התוכן In", קובע רשף. "תשתית ה-IP היא מרחב המחיה הטבעי של החברות הישראליות לפיתוח אפליקציות חדשות וליצירת ה-ICQ הבאה. אני ממליץ לחברות שלי שיהיו להן כמה שיותר חברים מעולם המדיה והטלוויזיה, וכמה שפחות חברים מהעולם הישן של התשתיות. התעשייה הישראלית תצליח בתחום התוכן יותר מאשר היא הצליחה בתחום תשתיות התקשורת, אך כל זאת בהינתן מצב ביטחוני סביר; כסף שממשיך לזרום לתעשיית ההון סיכון הישראלית שהיא השלישית בגודלה בעולם; ויזמים ישראלים שממשיכים לשלוח את הילדים שלהם לבתי ספר פה בישראל. באופן כללי, אנחנו צריכים לקחת הרבה יותר ברצינות חברות שמוכרות ב-10-30 מיליון דולר, כיוון שחברות שכאלה אנחנו יכולים להקים בעשרות ובמאות".



רשף אינו מסתיר את אכזבתו מהנעשה בישראל בכל הקשור לפיתוח חברות תקשורת, בעידן שבו מעמדה התחרותי של ישראל בהשוואה לכסף שזורם לסין והודו נחלש. "אני מסתובב במזרח אירופה ורואה שם בתי תוכנה ומרכזי פיתוח של כל החברות הגדולות. אני רואה את אריקסון ואלקטל מקימים שם מרכזים גדולים של אלפי אנשים, בעוד שפה בישראל אומרים שזה עבודות תחזוקה, שזה Low End (פיתוח תוכנה וחומרה ברמה הנמוכה), שזה רק אינטגרציה פשוטה או רצון לתמיכה קרובה ללקוחות. זה לא נכון. ככה זה מתחיל, אבל זה לא יישאר כך. אתה חושב שבהודו הם יהיו חוטבי עצים ושואבי מים לעוד זמן רב? הם זזים, מעתיקים, לומדים ועושים קורסים. זה לא אומר שאנחנו בעוד איקס זמן נאבד את היתרון, אבל היתרון מותנה בכך שימשיך לזרום לפה כסף ובכך שלא תהיה בריחת מוחות מישראל, וזה לא המצב במוסדות המחקר המובילים בישראל".



רשף מתכוון לרתום את IMA למאבק להגדלת תקציבי המחקר בישראל ולהצבת הפיתוח הטכנולוגי בישראל בראש סולם העדיפויות. "בגלל שרוצים להשאיר את המדינה הזו יהודית לא מאפשרים למומחים בעלי שם להגר לפה. זו אותה טעות שהאמריקאים עושים עם הוויזות, רק שאנחנו עושים אותה בגדול. אין שום סיבה שלא היו מייבאים לפה עוד 50 אלף עובדי IT, גם אם החברים שלי למקצוע אולי קצת יקטרו על הדבר הזה. רק כך יאפשרו לתעשייה שלנו לקבל השפעות ותמיכה מבחוץ, מכיוון שישראל כרגע היא קצת אי מבודד. בעמק הסיליקון ישנן אוניברסיטאות שטובי ההודים והקוריאנים והיהודים מגיעים לשם ותורמים מהידע שלהם - פה אין לך את זה, אתה נשען כרגע רק על כוחות מקומיים. במקום שנתחרה על המשאב האנושי הזה ועל המוחות הגדולים האלה שיגיעו לפה, אנחנו סוגרים את המדינה".



השאלה היא אם המוחות הגדולים יגיעו, או שיגיעו עובדים אפורים יותר שיורידו את ממוצע השכר בהיי-טק הישראלי, ואולי יגרמו לטובי המוחות שלנו לברוח לארה"ב?



"אם אתה רוצה להוביל בתחום הטכנולוגיה והמדעים לאורך זמן, אתה צריך לגנוב את המוחות הגדולים ממקום אחר. קח לדוגמה את אבישי ברוורמן, נשיא אוניברסיטת באר שבע. היתה לו כל הזמן בראש רשימה של מועמדים שהוא צריך להעביר אליו ממקומות אחרים או להשאיר אותם בישראל כדי שלא יהגרו לחוף המערבי - אז הוא נתן להם מכוני מחקר ותקציבי מחקר ואישר להם פרויקטים. רק ככה אתה נלחם. המצב כרגע הוא שאנחנו לא נלחמים ומתבססים רק על כוחות מקומיים. כל הזמן אנחנו רק עושים לעצמנו צנזורה, ואומרים שבגלל המצב הביטחוני בישראל בכירי החוקרים לא יגיעו לכאן. זה לא נכון. האנשים האלה באים כי פשוט נותנים להם לחקור את מה שהם רוצים ונותנים להם את התנאים שהם צריכים. הקימו פה כור גרעיני במצב שלמדינה היה בקושי במה להאכיל את התושבים, אז יכולים להקים פה גם את האוניברסיטאות הכי טובות בעולם ומכוני המחקר המובילים. כמו ששר התיירות יודע להצטלם לקמפיינים עם בר רפאלי, אז חמשת השרים הכלכליים הבכירים צריכים להסתובב עם רשימת מבוקשים של טובי החוקרים ולהביא אותם לכאן".



אתה מזהה בעיה עם כוח האדם בטכנולוגיה בישראל?



"האנשים האלה בלאו הכי יפעלו כמובילים באיזשהו מקום בעולם, אז למה לא אצלנו? אולי האמריקאים לפני עשר שנים היו מסתכלים על איזה מתמטיקאי שהגיע מהודו בעין עקומה, אבל מי שינתח עכשיו את הכלכלה האמריקאית יבין את התרומה האדירה שהמוחות המהגרים האלה נתנו לה ולחברות האמריקאיות. אז למה להם זה טוב ולנו צריכה להיות בעיה? כניסתם לא תבוא על חשבון התעשייה המקומית כיוון שאנחנו נגדיל כך את עוגת ההשקעות כולה. תחשוב איזו הפריה הדדית תהיה פה, איזה יצירתיות, ואפילו תחרות".



למרות ביקורתו של רשף על הנעשה בישראל בכל הקשור לעידוד השקעות בהיי-טק, הוא אופטימי מאוד באשר לאפשרות שחברות התקשורת הישראליות יחזרו מברצלונה עם הזדמנויות עסקיות גדולות לפריצת דרך.



לדבריו, ההזדמנות הגדולה של החברות הישראליות השנה היא בכל הקשור לפיתוחי ה-IMS, ממשק המאפשר לספקי שירות ומפעילים להריץ יישומים בפרוטוקול IP כחלק מחזון ההתלכדות שבין שירותי הקו הנייח והקו הנייד.



ארגון IMA וחברת סאן ימשיכו את שיתוף הפעולה ביניהן במסגרת תערוכת 3GSM בכל הקשור לפעילות ה-IMS, ורשף מאמין כי בדרך זו הגישה של החברות הישראליות למפעילי תקשורת גדולים ברחבי העולם תיפתח.



רשף סבור כי הלהיט בתערוכה יהיה רשתות החברתיות (תוכן הגולשים) והעברתו החכמה לפלטפורמות הסלולר. לדבריו, המובייל TV (העברת שידורי טלוויזיה בסלולר) שוב תצית את דמיונם של רבים מהמבקרים.