לעתים מחדלים של רשות המסים פוגעים באזרח הקטן, שבשל עיוות מס משלם יותר ממה שהוא אמור לשלם; מחדלים אחרים יכולים להוביל לפגיעה בגביית המסים; אבל לפעמים מחדל של רשויות המס יכול להוביל לפגיעה בתדמית הבינלאומית של מדינת ישראל כולה. מחדל שכזה מתרחש בימים אלו בנושא מיסוי הנאמנויות. על פי תיקון 147 למס הכנסה, החל מיום 1 בינואר 2006 חייבות נאמנויות שונות בישראל במס, ביניהן גם נאמנויות בהן יוצר הנאמנות או הנאמן עצמו אינם בישראל. עם זאת, בתי נאמנויות או יוצרי נאמנויות שמעוניינים לדווח על הנאמנויות כדי לשלם מס כחוק, אינם יכולים לעשות זאת, משום שכיום, יותר משנה מאז כניסת התיקון לתוקפו, מדינת ישראל עדיין לא הוציאה תקנות וטפסים מתאימים לדיווח.
המונח נאמנות מוגדר בסעיף 1 לחוק הנאמנות, כזיקה לנכס שעל פיה חייב הנאמן להחזיק או לפעול בו לטובת הנהנה או למטרה אחרת. ואולם זוהי אינה הנאמנות הקלאסית שנפוצה ברחבי העולם, מדגישה עו"ד היא שירה שיין- פריד, שותפה במשרד מיכאל שיין, תמיר ושות' ויו"ר ועדת הנאמנויות של ועד מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין. חוק הנאמנויות מתאים לנאמנויות בהן עורך דין מחזיק כספי לקוח בנאמנות לתקופה קצובה, אבל לפי מודל הנאמנות הקלאסית שנפוצה במדינות האנגלוסקסיות, בקונטיננט ובדרום אפריקה, יוצר הנאמנות מתנתק מהנכסים שלו כדי להגן עליהם ובכדי ליהנות מיתרונות מיסוי.
לדברי שיין-פריד, "גם אם נתעלם מהבעיה בהגדרת המושג נאמנות עצמו, התיקון בפקודה שממסה נאמנויות יצר בעיות קשות: בראש ובראשונה נוצרה בעיית תדמית לישראל בעיני הקהילה הבינלאומית. כשהתקבל התיקון, בתי נאמנות שונים בעולם וכן פרקליטים ויועצים זרים, שהם למעשה הנישומים לפי הפקודה והם אלו שצריכים לדווח, התייחסו לעניין ברצינות, ופנו אלינו כדי שנדריך אותם מה צריך לעשות. אבל למרות שנאמנויות אלו היו צריכות להיות ממוסות החל מינואר 06', אנחנו עדיין לא יודעים איך להדריך אותם, ועד שלא יהיו תקנות וטפסים, גם לא נדע. לאט לאט, כל הגופים הבינלאומיים שבתחילה התייחסו לעניין ברצינות, מתחילים להבין שאם מדינת ישראל לא מתייחסת לנושא ברצינות, גם הם לא צריכים. ישראל לא מבינה אפילו איזה נזק זה עשה לה".
לדבריה, "המצב בעייתי מאוד גם מול הלקוחות שמעוניינים ליצור נאמנויות. נכון להיום, רשות המסים לא נותנת פרה רולינג על שאלות בענייני נאמנויות. הכל משותק, והתוצאה המיידית היא בריחת הון ממדינת ישראל. רוב הלקוחות שלהם נאמנויות הן משפחות עתירות נכסים. חלק מהמשפחות שוקלות עלייה לישראל, חלק מהמשפחות שוקלות השקעות בישראל, אך כל זמן שאני כעורכת הדין שלהם לא יכולה לתת להם הוראות ודאיות מה יהיה המיסוי שיחול על הנאמנויות שלהם, הם נמנעים מלהביא את כספם לארץ, ומדובר במיליארדי שקלים".
נזק תדמיתי לישראל
לפני כשבוע התקיים דיון בבג"ץ שהגיש עו"ד עקיבא לקסר בעניין מיסוי נאמנויות. לדיון הצטרף ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין. בדיון שהתקיים בפני השופטות איילה פרוקצ'יה, מרים נאור ודבורה ברלינר, התחייבה המדינה כי חקיקת המשנה בעניין מיסוי נאמנויות נמצאת בהליכי עבודה סופיים והיא צפויה להיות מוגשת לוועדת הכספים של הכנסת בתוך חודשיים. כמו כן הצהירה המדינה שמרבית התקנות יחולו רטרואקטיווית מינואר 2006. שיין-פריד מציינת כי עד להתקנת התקנות והטפסים, מן הראוי ששר האוצר ידחה את מועד כניסת התקנות לתוקף בהוראת שעה מתאימה. ב-11 בינואר 2007 שלחו עו"ד שיין-פריד ועו"ד בומבך, יו"ר ועד מחוז מרכז של לשכת עו"ד, מכתב לשר האוצר הירשזון ולרשות המסים, שבו הם מפרטים את הנזק התדמיתי שנוצר לישראל בשל העיכוב בהתקנת התקנות, וקראו לו לדחות את יישום התיקון בהוראת שעה. כאשר פנה TheMarker למשרד האוצר ולרשות המסים בבקשה לתגובה, ממשרד האוצר השיבו כי יש לפנות בעניין זה לרשות המסים.
מרשות המסים נמסר: "לפי עמדת הרשות, החקיקה בעניין מיסוי נאמנויות, כמו שהיא, ניתנת ליישום. מעבר לזאת, ובהתאם להבטחות שניתנו בוועדת הכספים במהלך חקיקת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, אנחנו פועלים להתקנת תקנות בעניין הן במישור המהותי והן במישור הטכני לעניין הקלות בחבות הדיווח. באשר לתקנות המהותיות, ככל שיהיו מקלות, הכוונה היא שיחולו רטרואקטיווית ל-1 בינואר 2006. באשר לתקנות הכוללות הקלה בדיווח, אנו פועלים להתקנתן עוד לפני המועד בו תחול חובת הדיווח". שיין-פריד מציינת כי גם אם הטפסים והתקנות ל-2006 יתפרסמו בעוד כחודש, הנישומים היו אמורים להפריש כספים לעניין זה כבר לפני חודשים רבים, ובנוסף, גם הפרקליטים וגם הנישומים עצמם, שרובם ככולם גופים שנמצאים מחוץ לישראל, צריכים ללמוד את הנושא, וזה דבר שלוקח זמן.
בנוסף אומרת שיין כי מעבר לבעיה הקשה שנוצרת משום שהמדינה לא השלימה את הליך החקיקה בתקנות ובטפסים, קיימות בעיות מהותיות עם התיקון עצמו. שיין מציינת כי נושא הנאמנויות הוא נושא מצומצם אך מאוד עדין, והמחוקק הישראלי נהג בו כמו פיל בחנות חרסינה. אחרי התיקון, ממוסות כל הנאמנויות המוגדרות כנאמנויות תושבי ישראל. החוק מגדיר נאמנות תושבי ישראל כנאמנות שלפחות יוצר אחד או נהנה אחד הם תושבי ישראל.
"הדבר ייצור בעיות קשות", שיין-פריד אומרת. "אם תושב ישראל יוצר נאמנות על כל נכסיו לטובת שלושת ילדיו בחו"ל, גם אם רק אחד מהם עולה לישראל, כל הנאמנות כולה ממוסה, גם החלק של שני הילדים שגרים בחו"ל. מעבר לכך שזה עיוות, הילדים שמתגוררים בחו"ל ימוסו על חלקם בנאמנות בזמן מימושה לפי החוק במדינה בה הם חיים, והדבר יכול להוביל למצב של כפל מס ואף להפרה של אמנות מס עליהן חתומה ישראל אם הנאמן או היוצר הם תושבי מדינות אמנה. בנוסף, אם תושב ישראל, במיוחד לפני התיקון, הקים נאמנות לטובת ילדיו הן בחו"ל והן בישראל, כל הנאמנות תמוסה ולכך יש מתנגדים רבים".
שנה לחובת מיסוי נאמנויות - וברשות המסים עדיין לא הצליחו לנסח טופס מתאים
אתי אפללו
12.2.2007 / 9:31