מנכ"ל 4DM: מוקדן פשוט יוכל לנהל אירוע אסון

גובה 10,000 רגל. כמה דקות לפני תחילת ההנמכה לקראת הפצצה של מתקן אסטרטגי מעבר לקווי האויב. פתאום נשמע פיצוץ מימין ופלומת עשן דקה מתחילה להשתרך מאחורי מטוס הקרב החדיש. מערכת קבלת ההחלטות האוטומטית של המטוס מתחילה לפעול מיד, ומקפיצה את ההתרעות הנכונות ברגע הנכון. הטייס מרים את המטוס לגובה, אספקת הדלק מופסקת מיד בידי המחשב. אסון כבד נמנע.



בחמש השנים שעברו מאז אסון התאומים, העולם כולו התעורר והבין את הצורך בקבלת החלטות מהירות ונכונות במקרה חירום. מערכות צבאיות כבר מתפקדות בצורה הזו יותר מעשר שנים, אך מערכות שליטה שמסייעות לקבל החלטות נכונות בזמן קצר בהתבסס על נתוני אמת רק נכנסות כעת לשימוש במגזר האזרחי. רליק שפיר, מנכ"ל חברת 4DM הישראלית, ותא"ל במיל' בחיל האוויר הישראלי, הוא אחד האנשים שמנסים לקדם את המעבר הזה.



"בצבא, כשגדלו העומסים על טייסים או אנשי מקצוע אחרים, התפתחה גישה שמשתדלת לא להעמיס עליהם. במקום לזכור המון הוראות בעל פה, הפתרונות מגיעים אליך. למה לא לעשות אותו דבר בארגונים?", שואל שפיר. ב-96' השתחרר שפיר משירות של 31 שנה בחיל האוויר, לאחר שפיקד על בסיסי חצור ותל נוף. ב-82' היה חלק מהצוות שהכניס לחיל את מטוסי האף-16 וחלק מתפקידו היה גם להקים את מערך הסימולטורים שהגיעו מארה"ב - אז נחשף בראשונה למערכות מחשב המדמות מציאות.



שפיר הקים את חברת 4DM לפני שנתיים וחצי בהשקעה של כמיליון דולר של קבוצת LR. הקבוצה - המוחזקת בידי שלושה יוצאי חיל האוויר, עמי לוסטיג, איתן סטיבה ורועי בן-ימי - מתמחה בייצוא מערכות טכנולוגיות ביטחוניות.



מערכת בשלושה חלקים



"המטרה היתה לייצר מערכת בקרה לארגונים שתסייע בניתוח הנתונים המתקבלים מחיישנים ומערכות מידע קיימות, ותסייע למוקדן פשוט לנהל אירוע מסובך גם כאשר אין מומחה מתורגל באיזור", מסביר שפיר. כמו כל סיפור צבאי טוב, גם תכונות המערכת מחולקת לשלושה חלקים עיקריים: אכיפת נהלים, העברת מידע למקבלי החלטות וייצור מצגת זמן אמת תלת-מימדית אותה מכנה שפיר "היפר מציאות".



המערכת מורכבת משני חלקים המוצגים בחדר הבקרה על גבי שני מסכי מחשב. האחד מציג מידע מילולי, והשני מידע תמונה וירטואלית תלת-מימדית של האיזור עליו רוצים לשלוט, בממשק שמזכיר את תוכנת גוגל ארת'. על גבי תמונת המציאות הזו בונה המערכת אלמנטים גרפיים שמציגים נתונים המתקבלים מחיישנים אמיתיים הפזורים בשטח. נוצרת תמונה תלת-מימדית שמכילה את כל המידע הדרוש כדי לנהל את האסון. בנוסף, יש אפשרות להלביש על המציאות המדומה תמונות שמתקבלות ממצלמות אמיתיות בשטח ואף ממסוקים.



"קיימות כיום הרבה מערכות שמביאות התראות ואנחנו לא רוצים להתחרות בנישה הצפופה הזו. הבעיה היא שמשתמש הקצה שמקבל את המידע אמון על אכיפת הנהלים בזמן הנכון גם אם זה בחדר בקרה מבודד באמצע הלילה כשאין אף מנהל בסביבה. נהלי חירום הם לא חלק טבעי מנהלי העבודה היומיומיים, ואיש מפתח שיודע את התשובה לא תמיד זמין כשצריך", מסביר שפיר.



למערכת של 4DM ניתן להזין את כל המידע לגבי סדרי הפעולה של זמן אסון, וכך יכול המוקדן לתפעל את האירוע גם בשעת לילה כשאין אף איש מקצוע בסביבה. הנתונים יכולים לעבור ישירות גם למקבל ההחלטות. מאחר שהמערכת מוצגת כשירות על גבי הרשת - ניתן להתחבר אליה מכל דפדפן באינטרנט ואף מטלפון סלולרי או מחשב כף יד, באמצעות הרשאות מתאימות, כמובן.



הלקוח הראשון של 4DM הוא מפעלי ים המלח, שם המערכת כבר פועלת. באחרונה אף יצרה החברה שיתופי פעולה טכנולוגיים עם לודן, טלדור, מירס, ארט נט, וסקייליין סופטוור סיסטם. למרות זאת, כשמדובר במפעלים גדולים ומבוססים, קשה לסטארט-אפ ישראלי לרכוש לקוחות חדשים. בנוסף, חברה ישראלית נוספת, אורסוס, פועלת בתחום דומה. באורסוס הושקעו, על פי אתר Online-68 ,IVC מיליון דולר מאז שהוקמה ב-99'.



"אנחנו פונים לשדות תעופה, בתי זיקוק ועוד, בישראל ובחו"ל, ויש המון התחלות מגעים. אנחנו רואים דרישה למערכות כאלה באירופה ובמזרח הרחוק. מבחינה שיווקית, אני פונה לגופים שמאוד כואב להם ומשוועים לפיתרון. כשעל מנהלים מוטל לחץ רב להחליט, כמו בתעשיה הפטרוכימית, זה קל יותר. כשמפחדים מנזקים חמורים לסביבה, קל יותר לשכנע בנחיצות המערכת. בחיפה למשל היה באחרונה מקרה של זיהום חריג שהגיע לאוכלוסיה גדולה. אך לא קל להיכנס למקומות בהם לאנשים אין תפישה חדשנית", מסביר שפיר.