עורך דין זומן להיכנס לאולם - אך חשב ש"זה בצחוק" וקיבל פסק דין בהיעדר

מן המפורסמות הוא כי לרבים מהשופטים אין סבלנות לעורכי דין המאחרים לדיונים, אך דומה כי המקרה הבא הוא שיא חדש בכל הקשור להתנהלותם של פרקליטים ושופטים כאחד: עו"ד חיים הרציג הגיש תביעה נגד חברת לבה מגמשת יבוא ושיווק, בדרישה לתשלום שכר טרחה. התיק הגיע לסגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב שושנה אלמגור, לצורך שמיעת ראיות.



הדיון נקבע לשעה 09:00. בפסק דינה של השופטת, היא מתארת כי בשעה זו המתינה בלשכתה לשני הצדדים, ובסביבות השעה 09:10 נכנסה לחדרה הקלדנית, והודיעה לה כי הרציג מסרב להיכנס לאולם כל עוד לא תיכנס היא תחילה.



אלמגור ביקשה מפקיד העזר להכריז על כניסתה לאולם, וכך אכן היה. כשלוש דקות לאחר מכן הסתבר לשופטת כי הרציג אינו באולם. היא שאלה את פרקליט הצד השני לפשר הדבר, וזה השיב לה כי הוא סירב להיכנס לאולם ואמר לו בטון לגלגני וציני: "מי קרא לנו, אתם או השופטת? אני מבין שאתם רוצים למנוע ממני להכין את העדה... תקרא לי רק כשהשופטת תיכנס".



"סברתי כי מדובר בהתנהגות בלתי ראויה, שלא לומר זילות. על כן, לא מצאתי לנכון לקרוא פעם נוספת להרציג, וביקשתי מפרקליטת הצד השני לשטוח את טענותיה. בנסיבות אלה היא ביקשה פסק דין בהיעדר - ומבוקשה ניתן לה", כותבת אלמגור.



לדבריה, "ראוי להדגיש כי אין זה נדיר שפרקליטים אינם מופיעים לדיון או מאחרים ואני נוהגת, כעניין שבשגרה, לבקש מהפרקליט המופיע לדיון בפני לנסות ולאתר את פרקליט הצד שכנגד, בין בבדיקה במסדרון בית המשפט ובין בשיחת טלפון למשרדו של הפרקליט הנעדר, אלא שנסיבות מקרה זה היו שונות לחלוטין".



לאחר החלטה זו הגיש הרציג בקשת פסילה נגד אלמגור, בשל הסיבות שהביאו למתן פסק הדין ובשל הגשת תלונה לנציבת תלונות הציבור על שופטים. אלמגור דחתה הבקשה על הסף, וציינה כי הדרך הנכונה להתמודד עם פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות היא הגשת בקשה לביטולו, ולא בקשת פסלות. השופטת אף פסקה נגד הרציג הוצאות בסך 3,000 שקל.



על החלטה זו הגיש הרציג ערעור לעליון. הוא טען כי בית המשפט מנע באופן מכוון את האפשרות לקיים הליך משפטי תקין. לתחושתו, בית המשפט רצה לתת פסק דין ללא שמיעת התיק לגופו, והשתמש בסמכותו באופן בלתי מידתי כדי להשיג מטרה זו. הרציג אף ציין כי לאור הסכמת הצדדים בית המשפט המחוזי ביטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, וקבע כי הצדדים יחזרו לבית משפט השלום.



הנשיאה דורית בייניש קבעה שלשום כי "עצם העובדה שבנסיבות העניין בחר בית המשפט שלא לקרוא שוב לבא כוח המערערים לאולם ולקיים דיון בהיעדר הינה בגדר סמכותו של בית המשפט ואינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות". בייניש הוסיפה כי כעת יוכל בית המשפט, לאחר שישמע את שני הצדדים, "לשקול את התביעה לגופה, תוך פתיחות לשכנוע וללא חשש ממשי למשוא פנים" (א 66573/03).