עמוס ירון: "הוויכוח הגדול על תקציב הביטחון מתמצה ב-3 מיליארד שקל בלבד"

"הויכוח היום בהקשר לתקציב הביטחון מתמקד ב-0.5% תוצר. שיבוא מישהו ויגיד לי שזה נכון להתווכח על זה. 0.5% זה 3 מיליארד שקל". כך אמר הבוקר עמוס ירון, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון, במושב הפותח את דיוני כנס קיסריה בנושא הרפורמה בתקציב הביטחון. מנגד, קבע ירון כי בתעשיות הבטחוניות הממשלתיות יש בזבוז של מיליארדי שקלים, וניתן לחסוך שם בקבלת החלטות נכונות.



"בתעשיות הבטחוניות יש אבטלה סמויה. זורקים שם מיליארדי שקלים. תראו איזה בזבוז יש שם", אמר. בנוסף, ציין ירון כי כשכיהן כמנכ"ל משרד הביטחון, הבהיר כי הוא יכול לנהל את משרד הביטחון עם מחצית מכמות העובדים, אבל שלא יפגעו לו בטנקים.



תקציב הביטחון של מדינת ישראל עומד על כ-50 מיליארד שקל, לדברי קובי הבר, הממונה על התקציבים במשרד האוצר. לדבריו, משרד האוצר תומך בקביעת תקציב רב שנתי, אבל צריך להיות ברור גם למערכת הביטחון שלא מדובר בתקציב שהוא "ריצפה" לתוספות, ושהיא לא יכולה לחרוג ממנו. בתקציב יהיו רזרוות שיופשרו בספטמבר כל שנה, שינוצלו להתפתחויות שלא נצפו, למעט משברים גדולים כמלחמה, להם ניתן יהיה לקבל תוספת תקציב.



דן מרידור, לשעבר שר האוצר וראש ועדה לקביעת תקציב מערכת הביטחון, ציין כי ניתן להוריד את תקציב הביטחון מכ-8% מהתוצר המקומי הגולמי כיום, לכ-5%. לא מדובר בקיצוץ, אלא בשמירה על רמתו הנוכחית בתוספת קיצוץ שולי של 75 מיליון דולר בלבד. מרידור הוסיף כי האחריות והסמכות בעניין תקציב הביטחון היא של הממשלה, אולם אין לה שום יכולת לממש אותה, ולמעשה היא שבויה של המערכת. לכן, הדגיש שחייב להיות גוף שיפעל ליד הממשלה וייעץ לה בדיונים על תקציב הביטחון.



מרידור אמר כי הצבא מצויד למלחמות שכנראה לא יהיו יותר, וקרא להתאים את התקציב לאיומים האסטרטגיים החדשים. מרידור (ליכוד) הוסיף עקיצה לעבר שר הביטחון, עמיר פרץ (עבודה), כשאמר כי "מי שאינו מבין בביטחון לא צריך לשבת בממשלה בתפקיד כזה".



אלוף עידו נחושתן, ראש אגף תכנון בצה"ל, אמר כי הוא תומך בבקרה אזרחית על תקציב הביטחון. לדבריו, נדרש תקציב רב שנתי שיותאם לסדרי הכוחות ולאימונים. נחושתן אמר כי תקציב הביטחון הוא כ-7.4% מהתמ"ג, ואם מורידים את הסיוע האמריקאי, הוא 6%-5% מהתמ"ג, לעומת כ-3% במדינות כצרפת או ארצות הברית. הבסיס לדיון היה מסמך מקדים שהכין פורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שקבע כי יש לבצע רפורמה בתקציב הביטחון, שתתבסס על אסטרטגיה ותוכנית רב שנתית מתוקצבת וקבלת אחריות ממשלתית, לאחר שהתוכניות הרב שנתיות של הדור האחרון קרסו בזו אחר זו.



התוכנית תבטיח שמירה על ארבעה גורמים שקובעים את איכות הכוח ועוצמתו: הכשרת לוחמים, מערכות לחימה איכותיות, אימונים ועורף לוגיסטי.