אין הרבה בוגרים של אוניברסיטת תל אביב שלא מכירים את דוקטור יעקב שיינין, המרצה המיתולוגי מהחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב. שיינין הוא שם דבר במשק המקומי גם מחוץ לעולם האקדמי, ושולח ידו לתחומים רבים. בין החברות שלהן הוא ייעץ ניתן למצוא את אל על (שלה הוא סייע בביצוע תוכנית ההתייעלות של החברה), את חברות הסלולר (שעבורן הוא ביצע עבודה העוסקת בהשקעה שלהן במערך האנטנות, ובפיצויים שייאלצו להעניק בגין ירידת ערך הנדל"ן שנובעת מכך), ואת הכנסת (ב-2005 הוא עמד בראש ועדת שיינין שהגישה לכנסת תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים).
ואולם לא הרבה יודעים, שלשיינין יש גם בית השקעות לא גדול ושמו מודלים שוקי הון. וכשמגיעים ל"נהיגת השטח" בעולם שוק ההון הישראלי, מסתבר כי גם דוקטורים לכלכלה עשויים להתלכלך בבוץ. בחודשים האחרונים מנהלים בעלי מניות במודלים שוקי הון, שותפיו של שיינין ובראשם אשת העסקים גליה אלבין, התכתבות דרך עורכי הדין שלהם, ובה הם מעלים טענות בנוגע להתנהלות שלו.
בעלי המניות, המיוצגים על ידי עורך דין אסף ברם ממשרד עו"ד ברם דחוח ושות', מבקשים משיינין להסביר להם מה קרה עם הכסף שהושקע על ידם בחברה: מדוע בניגוד לכללים לא כינסה החברה אסיפה כללית של בעלי המניות ב-10 השנים האחרונות, ומדוע מונתה רחל שיינין (אשתו של ד"ר שיינין) לתפקיד מנכל"ית החברה ללא התמחות מספקת בשוק ההון. בנוסף טוענים בעלי המניות כי החברה האחות 'מודלים כלכליים' שנמצאת בבעלותו המלאה של שיינין, "מעורבבת" מבחינה כספית עם 'מודלים שוקי הון' שבה הוא מחזיק רק 42%. "אתה ד"ר לכלכלה שמנהל כסף של אחרים ושל בעלי מניות, אבל לא עומד בקריטריונים מינימליים", כתב ברם לשיינין.
הסיפור של מודלים שוקי הון מתחיל ב-1995. כמי שהתפרסם בכך שחזה את התמוטטות הבורסה בשנות ה-90, הריח שיינין פוטנציאל עסקי בהקמת בית השקעות. התזמון היה נכון - כמה מבתי ההשקעות המצליחים ביותר בשוק המקומי קמו בתחילת שנות ה-90, ובהם שמות כמו אלטשולר שחם, אקסלנס, דש ותמיר פישמן.
גייס כסף מהמפורסמים
שיינין חבר ליוסי ניצני, מנכ"ל הבורסה לשעבר, וגייס כסף מכמה משקיעים מפורסמים, בהם גליה אלבין ועו"ד אלכס הרטמן שהחליטו שכדאי להשקיע בדוקטור המפורסם, ולהיות בעלי מניות בבית ההשקעות שיקום. אלא שמסתבר כי לא כל בית השקעות שהוקם בשנות ה-90 נהפך לתרנגולת המטילה ביצי זהב. עד 2001 דווקא נראה מצב העניינים בחברה סביר, והיא הגיעה להיקף נכסים מנוהל של כ-600 מיליון שקל.
אלא שבאותה השנה עזב יוסי ניצני את החברה, לטובת תפקיד מנהל חטיבת שוק ההון בבנק המזרחי. הוא ויתר על חלק ממניותיו ללא תמורה, וניתק קשר עם החברה (כיום הוא משמש סמנכ"ל בבנק המזרחי ומנהל את חטיבת נכסי לקוחות וייעוץ).
עם עזיבת ניצני מונתה רחל שיינין למנכל"ית החברה. בלי ניצני, שגייס אל החברה את מרבית לקוחותיה עד אז, נראה כי החברה נרדמה. כיום, לאחר 11 שנות פעילות מנהלת החברה סכום דומה לזה שניהלה ב-2001, בעוד שבתי השקעות קטנים צמחו פי כמה. דווקא בחמש שנות גיאות שבהן גייסו בתי השקעות פרטיים מיליארדים, במודלים שוקי הון העולם קפא. החברה פיספסה בשנתיים האחרונות את רכבת שוק ההון, דבר שהתבטא בתוצאות של החברה. ב-2005 החברה הרוויחה 445 אלף שקל, ירידה של 45% לעומת 2004, על רקע הכנסות זעומות גם הן של 4.5 מיליון שקל.
לא רק בעלי המניות בחברה יכולים להיות מאוכזבים מחוסר ההשבחה של ההשקעה שלהם. גם למשקיעים בתשע קרנות הנאמנות של החברה אין סיבה לשמוח. בשנה שבה עלה מדד המניות הכללי בתל אביב ב-12.5%, הציגו הקרנות של מודלים שוקי הון ביצועים עלובים. הקרן שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר היתה "מודלים שקלית" עם תשואה של 5%, וקרנות אחרות הציגו תשואות שליליות. גם בבדיקת טווחים ארוכים יותר, תשואות הקרנות אינן דבר להתגאות בו ורובן המכריע מפגר אחר מדדי היחס שלהן.
ואולם ביצועים עסקיים גרועים, ותשואות נמוכות אינם עילה לטענות משפטיות. מרבית המשקיעים בחברה היו מכרים ובני משפחה של שיינין, שנראה כי קיבלו בהשלמה את העובדה שההשקעה הלא סחירה שלהם שוכבת כאבן שאין לה הופכין. מקורב לחברה אף טען כי הסיבה לכך ששיינין לא כינס אסיפות משקיעים, היא כיוון שהוא נפגש עם בעלי המניות באופן שוטף על בסיס חברתי.
ואולם שני משקיעים שאינם קשורים לשיינין - גליה אלבין וגדעון מורן מחברת אמגנ - התעוררו לפני חצי שנה ופנו לעו"ד ברם בנוגע להתנהלות לא תקינה של החברה. לטענת השניים, הפעם הראשונה שבה כונסה אסיפת משקיעים מאז הוקמה החברה היתה לפני חודשיים (אחרי הפנייה של עו"ד אסף ברם).
עוד הם תוהים כיצד נקבעו תשלומי השכירות, דמי הניהול והאדמיניסטרציה שמעבירה מודלים שוקי הון שבה הם שותפים, למודלים כלכליים של שיינין לבדו. מדו"חות החברה עולה כי ב-2005 למשל, העבירה מודלים שוקי הון למודלים כלכליים 780 אלף שקל.
סכום ההשקעה של אלבין ומורן במודלים שוקי הון אינו עצום. הנפקת המניות הפרטית נעשתה לפי שווי נמוך של פחות מ-10 מיליון דולר - כאשר מדובר על השקעה של כ-100 אלף דולר על ידי אלבין, ופחות מכך על ידי מורן. עם זאת, דווקא מברי סמכא לכלכלה, ראוי היה לצפות להתנהלות מדוייקת "לפי הספרים" בכל הנוגע לבתי ההשקעות שלהם עצמם.
בתגובה אמר יעקב שיינין כי מדובר על השמצה קנטרנית של משקיע שולי בחברה. הוא הדגיש כי מדובר על חברה פרטית המנוהלת בצורה ישרה לגמרי.
השותפים של שיינין לא מאמינים במודלים שלו; גליה אלבין רוצה לדעת איפה הכסף
חגי עמית
14.2.2007 / 8:53