מבקר המדינה יבדוק את התנהלות המדינה בפרשת בריטיש גז בהיבט המדיני-בטחוני והמסחרי - כך הודיע היום נציג מבקר המדינה בדיון מיוחד שקיימה הוועדה לביקורת המדינה, לבקשת ח"כ גלעד ארדן, בנושא קידום רכישת הגז הפלשתיני מחברת בריטיש גז.
שר התשתיות הלאומיות, בנימין בן אליעזר, שהגיע במיוחד לדיון, אמר כי משרד התשתיות בראשותו מוביל מדיניות כדי שהגז הטבעי ייכנס במלוא עוצמתו להפעלת חרושת תעשייה ורכב. "השימוש בגז הטבעי יציל את מדינת ישראל. אין ספקי גז ציונים אוהבי מדינת ישראל. אני לא ישן טוב בלילה גם עם העסקה עם המצרים ואיני מוכן לפרט. כשהייתי שר התשתיות בממשלת שרון ראש הממשלה אמר לי לגבי העסקה עם בריטיש גז: 'על גווייתי, לא נקנה גז מהפלשתינאים'". לדברי בן אליעזר, לאחר מכן חזר בו ראש הממשלה שרון ואישר את המו"מ עם בריטיש גז. בן אליעזר אמר עוד, כי "עצם הדיון הזה מצחיק אותי, עד עצם היום הזה לא נפגשתי עם אף גורם של BG ואני לא מבין על מה המהומה".
לדברי ח"כ ארדן, "מדובר בעסקה בשווי של כ-10 מליארד שקל ולפיכך הציבור חייב להיות מיודע לגבי השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה לנהל משא ומתן עם בריטיש גז. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, נתן לפלשתינאים שטח בשנת 1999, ללא התייעצות עם שום גורם משפטי. ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון החליט לא לרכוש גז מבריטיש גז בשל התנגדות גורמי הביטחון, מחשש שהכסף ישמש לעידוד הטרור בשל אי הוודאות לגבי השותפים בבריטיש גז".
על פי ההבנות שהושגו בעבר בין הצדדים, ישראל תמשיך להעביר לרשות חשמל ומים וחלק מהתמורה לישראל יוחזר בגז טבעי. הבנות אלה, על פי הערכות, עמדו בבסיס ההחלטה של ראש הממשלה בעבר, אהוד ברק, לפני שהעביר את השדה לרשות הפלשתינאים. האחזקה בשותפות במאגרי הגז של הרשות הפלשתינאית מתחלקת כיום בין בריטיש גז שמחזיקה ב-90%; חברת CCC שמחזיקה יחד עם הרשות הפלשתינית ב-10%. במידה שהשדה יפותח ידוללו אחזקות BG ל-60% ו-CCC תחזיק ב-30%. הרשות הפלשתינית תחזיק ב-10% הנותרים.
CCC נמצאת בשליטת משפחת חורי שמוצאה מצפת שעקרה במהלך מלחמת השחרור ללבנון ולאחר מספר שנים החלה לנדוד עד שעברה להתגורר ביוון. ביוון החלה המשפחה לעסוק בעסקי אנרגיה והקימה חברה גדולה שעוסקת בעיקר בתחום הנפט.
בריטיש גז נכנסה לתמונה כמי שאמורה להפיק ולמכור את הגז הטבעי מול חופי עזה, במאגר עזה מארין, ומתוקף כך היא קיבלת את השליטה הפורמלית במאגר.
לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב אם ההחלטה התקבלה בפורום ממשלתי מסודר או בשיחת מסדרון, השיב בן אליעזר כי הדברים נאמרו בפגישה אישית בינו לבין ראש הממשלה ולמנכ"ל משרדו, אילן כהן.
נציג קבוצת מרחב השותפה בעסקת הגז המצרית-ישראלית, EMG, ד"ר נמרוד נוביק אמר בדיון, כי לא ברור מדוע בעסקה מול BG, המדינה מוכנה להעמיד ערבויות מדינה, ואילו בחוזים האחרים לא היה כדבר הזה. "אנחנו נשמח לקבל ערבויות מדינה לחוזים שלנו מול הצרכנים בישראל. לחוזה מולנו לא היתה ערבות שכזו ואפילו לא היתה התחייבות של המדינה שהגז בכלל יירכש, אלא שהוא רק ייכנס ארצה".
נציג ספקית הגז ים תטיס, גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה השותפה בה, אמר כי "מאחר שבלאו הכי יש למדינה מספיק גז טבעי עד שנת 2014, תמוהה בהילות הממשלה בניהול המשא ומתן מול בריטיש גז, מאחר שים טתיס תבצע קידוח מול חופי חיפה שעשוי לענות על צרכי משק הגז הישראלי".
נציג משרד האוצר בדיון, אלדד דוכן, אמר כי בכל מקרה תוקם ועדת מכרזים שתבחן את הסוגייה ותחליט אם יש צורך לבצע את ההסכם מול BG באמצעות מכרז או לאפשר פטור ממכרז.
מנכ"ל BG ישראל מייקל לוקהרט אמר בדיון, כי "אנחנו פועלים ונפעל לפי כל החוקים של ישראל. אם נתחום על ההסכם מול המדינה שנושאת ונותנת קשוחה, נשקיע 100 מיליון דולר בטרמינל באשקלון".
מבקר המדינה יבדוק את התנהלות המדינה בפרשת בריטיש גז בהיבט המדיני-בטחוני והמסחרי
שרון קדמי
14.2.2007 / 17:02