הסכסוך בין אברהם ברנט לברונו לנדסברג גובה מחיר כבד משניב

מאת רותם שטרקמן

הסכסוך בין בעלי המניות של יצרנית הנייר שניב עלה אתמול מדרגה עם פרסום מכתב חריף של מנכ"ל סנו , אלכס לנדסברג - בנו של ברונו - למנכ"ל שניב, יזהר שיף. בין משפחת ברנט למשפחת לנדסברג קיים סכסוך. שתי המשפחות, שהנפיקו את החברה ביחד ב-89', חתמו עם ההנפקה על הסכם הצבעה המפורט בתשקיף, שעיקרו - מינוי של שני דירקטורים מכל צד.

טענתה של סנו היא כי משפחת ברנט מעוניינת שסנו תרכוש את מניותיה בחברה במחיר גבוה יותר מהמחיר שהיא מוכנה לשלם, ולכן היא "עושה צרות". לפי גרסת ברנט, הציעה סנו בעבר לרכוש את המניות לפי שווי של 34 מיליון דולר, ומשזו סירבה, החלה סנו להפעיל את כוחה, בניגוד לטובת החברה. שניב נסחרת לפי שווי שוק של 25 מיליון דולר.

המאבק בין שתי קבוצות בעלי המניות תורגם כבר לפני שבוע לאזהרת הכנסות של שניב. החברה הודיעה לבורסה על הפחתת ההזמנות מסנו, שהיא לקוח עיקרי שלה, ולמרות שהחברה לא ציינה מה הפגיעה הכספית ניתן להניח כי מדובר במיליוני דולרים. אחד הדירקטורים של שניב אמר אתמול ל"הארץ" שאם סנו תפסיק את רכישותיה משניב תיפגע החברה פגיעה אנושה, והיא עלולה להיסגר. טענות אחרות של ברנט הן שהחברה יכולה להתקיים גם ללא רכישות סנו, בעיקר כשזו מקפחת את שניב.

שתי קבוצות בעלי המניות בשניב הנאבקות ביניהן מקושרות בהסכמי הצבעה שנחתמו עם ההחרפה ביחסים בין סנו לברנט. הקבוצה הראשונה היא סנו, שבשליטת משפחת לנדסברג (41.6%), שחתומה על הסכם הצבעה עם יזהר שיף (8%) המשמש גם כמנכ"ל החברה. הקבוצה השנייה כוללת את משפחת היהלומנים אברהם והילה ברנט, המחזיקים ב-31%; ושלום לקס, שהוא בעל כ-11.5% מהמניות. ברנט ולקס חתומים על הסכם שעיקרו הוא שאף אחד מהשניים אינו יכול למכור מניות בשניב ללא האחר.

במצב הנוכחי יש לקבוצת ברנט כ-42.3% מהמניות ולקבוצת סנו יש כ-49.6% ממניות שניב, כך שבאסיפת בעלי מניות ידה של סנו על העליונה. ואולם, בישיבות הדירקטוריון המצב עדין יותר, כשלכל צד יש שני דירקטורים. בנוסף, יש שני דמ"צים; שני דירקטורים, שהאחד (לקס) מצביע לטובת ברנט והשני (שיף) מצביע לטובת סנו; ודירקטור נוסף, שהוא בעל מניות קטן יותר, המצביע לפי העניין. הרכב זה מביא לידי כך שבישיבות מסתיימים הדיונים פעמים רבות בלא החלטה.

עם התחממות המערכה, בין הצדדים מינה אברהם ברנט את עו"ד הדין חיים אינדיג, העוסק בתחומי חברות וניירות ערך, להחליפו בדירקטוריון, כדי שינהל את המלחמות בעבורו. ברונו לנדסברג נקט גם הוא אסטרטגיה דומה ומינה את עו"ד הפרופ' יוסף גרוס להחליפו ולעמוד בראש הדירקטוריון. ישיבות דירקטוריון שניב הן זירה להתכתשויות בין הצדדים הניצים, ולא אחת הן מתפוצצות עקב עזיבה זועמת של אחד הצדדים.

פרסום מכתבו של אלכס לנדסברג והסכם ההצבעה עם שיף אתמול נעשו על פי בקשתו המיוחדת של אחד הדירקטורים המייצג את ברנט, ואולם על פי דעת שיף, החברה אינה חייבת לפרסמו. נראה שהפרסום נובע מהחשש של קבוצת סנו, כי רשות ניירות ערך תדרוש לחשוף את הסכם ההצבעה בינה לבין שיף, וכן את המכתב בנוגע להזמנות.

במכתבו לשיף מפרט לנדסברג את הסיבות שהביאו את סנו לצמצם את ההזמנות והרכישות משניב. באחד הסעיפים במכתב מציין לנדסברג כי "לאחר שנים רבות של שיתוף פעולה, שותק דירקטוריון שניב עקב התנהגותם של חלק מהדירקטורים, המטרפדים את ישיבות הדירקטוריון בוויכוחים ללא דיון ענייני, כשהדיונים נושאים אופי אלים". "קיימת אצלנו", מוסיף אלכס לנדסברג, "תחושה קשה של חוסר נוחות, המעיבה על המשך קיומה של מערכת יחסים עסקית עם שניב". קבוצת ברנט טוענת שהאלימות והגסות ננקטת על ידי סנו, וכשמישהו מהדירקטורים אינו מסכים עם עמדתה הם סותמים לו את הפה.

מעבר להיותה בעלת שליטה בחברה, סנו היא גם הלקוח הגדול של שניב ורוכשת כ-37% מסך המכירות השנתיות של החברה - כ-30 מיליון שקל. שניב מייצרת את חומרי הגלם של נייר הטישיו שסנו מעבדת לנייר טואלט בתצורת נייר מגבת ונייר ממוחזר. בהודעתה של שניב לבורסה לפני שבוע מתארת החברה כי סנו הודיעה לה כי תצמצם את הרכישות בגלל העובדה שמנגנון קביעת המחירים שקבעה ועדת הביקורת עדיין לא נכנס לתוקף. במלים פשוטות, סנו אומרת כי מחירי חומרי הגלם שהיא מוכרת לה יקרים ממחיר השוק, וכי היא יכולה לרכוש מטורקיה את אותם חומרים במחיר זול יותר.

בשל ניגוד העניינים בין היותה של סנו בעלת שליטה ולקוח, אין היא משתתפת בוועדת הביקורת הקובעת את מנגנון המחירים, והרוב הוא לטובת קבוצת ברנט. מנגנון המחירים שעליו יוחלט בוועדת הביקורת היום קובע כי מכירת חומרי הגלם לסנו יבוצעו במחיר עלות ובתוספת 20% רווח לשניב, כשמחיר העלות יחושב על ידי כלכלן חיצוני.

סנו מוכנה לקבל את ההחלטה הזו, "אך עד היום", כך היא אומרת, "לא מונה כלכלן חיצוני זה, ולכן היא רוכשת את החומרים בחו'ל". זאת ועוד, סנו גורסת כי גם כשימונה הכלכלן היא תבדוק את המחיר בכל פעם מחדש, ואם הוא יהיה יקר מדי היא תמשיך לרכוש בחו"ל. טענותיה של קבוצת ברנט הן כי סנו באמצעות המנכ"ל, שחתום על הסכם הצבעה עמה, מבצעת פעולות לרעת החברה, וחלקן אף מנוגד לחוק.