האם קרד גרד ושח"ל הן הבאות בתור?

מאת סופי שולמן

"זה עניין רגיש", אומרים מקורבים להנהלת חברת קרד גרד , בתגובה לשאלה על מיזוג אפשרי בינה לבין חברת שח"ל . שתי החברות הישראליות פועלות בתחומים משיקים של רפואה מרחוק; שתיהן נסחרות בבורסה החדשה של שווייץ; אפילו את ההנפקות שלהן ליווה אותו בנק השקעות - יו.בי.אס ורבורג. בתקופת הגאות נהנו שתיהן מצמיחה מהירה בהכנסות ומעליות נאות במחיר מניותיהן, ולכן נמנעו מהקמת חזית אחידה. כיום, קשה להן יותר למכור את מוצריהן והמשקיעים אינם נדיבים כבעבר. על רקע זה עולה לא פעם השאלה, מדוע לא לאחד את הכוחות, לצמצם את מספר המתחרים וליצור חברה גדולה שתוביל את השוק?

ואולם נראה כי המנהלים אינם ממהרים למזג את החברות. יעקב גבע, מנכ"ל קרד גרד, אומר כי לדעתו שח"ל הנסחרת כיום לפי שווי של 104 מיליון דולר ומוכרת בעיקר בשוק הישראלי, צריכה לעבור כברת דרך ארוכה כדי שתהפוך ליעד אטרקטיווי למיזוג עם קרד גרד, ששוויה 435 מיליון דולר ומוכרת את מוצריה בהיקפים גדולים בשוק האמריקאי. מעבר לכך, שתי החברות פונות לקצוות שונים של שוק הטלה-מדיסין. קרד גרד מספקת את הציוד לבתי חולים, ואילו שח"ל מספקת את הציוד הנדרש להעברת תוצאות הבדיקות כגון א-ק-ג לצרכן הסופי. "אנחנו לא פועלים בדיוק באותו השוק", אומר גבע, "אבל אני לא מבטל את אפשרות המיזוג על הסף".

גל מיזוגים שוטף כיום את עולם העסקים. בעבר מטרתם של רוב המיזוגים היתה לרכוש טכנולוגיות חדשניות ולקצר את זמן ההגעה לשוק. לעומת זאת, היעד העיקרי של המיזוגים הנוכחיים פרוזאי הרבה יותר - הישרדות. צורך זה חיוני אף יותר בחברות הישראליות, הנחשבות לקטנות במונחים אמריקאיים ואירופיים ופועלות לעתים קרובות בשוקי נישה, כלומר בפיתוח מוצרים ייחודיים בהם עוסקות רק חברות מעטות בחו"ל.

החברות הישראליות הראשונות שהבינו כי בתקופה הנוכחית ינצח רק ארגון גדול ויציב, היו בריזקום ופלוואר שהודיעו באפריל על מיזוג. שתיהן עוסקות בפיתוח מערכות גישה אלחוטית לרשתות תקשורת רחבות פס, והפתרונות שלהן התחרו זה בזה. עם החרפת משבר הטכנולוגיה החלו המכירות לרדת והרווחים התכווצו או נעלמו לחלוטין. מנהלי בריזקום ופלוואר החליטו למזג אותן, ובכך לאפשר לחברה המאוחדת ליהנות מקופת מזומנים גדולה ומהיותה המובילה בשוק.

מיזוג יכול לסייע לכמה חברות נוספות לשרוד בתקופה הקשה ולצאת מהמשבר במעמד מוביל. במיוחד מתבקש מיזוג בין וייו ונטרו , הפועלות גם הן בשוק האלחוט. לאחר קריסת השווקים נותרו שתיהן כמעט ללא הכנסות. במקרה של נטרו הסיבה לכך נעוצה בפנייתה לתדרים גבוהים הנחשבים לא תקניים. קשייה של VYYO מקורם בפנייה לשוק האמריקאי שבו מכרה בעיקר ל-MCI שהקפיאה את הרכש בתקופה האחרונה. הן הכנסותיהן הן מניותיהן של שתי החברות הנסחרות בוול סטריט צנחו, ונראה כי רק איחוד כוחות ומיזוג בין קופות המזומנים שלהן יחזיר אותן לחיים.

המצב דומה גם במיזוג המתבקש בין אר.טי-סט ואורעד , שתי חברות נוספות הנסחרות באירופה, בבורסת נויר מרקט הגרמנית. ירון שיינמן, יו"ר אר.טי-סט, התבטא בעבר כי המיזוג לא עומד על הפרק, מכיוון שהחברה הרחיבה משמעותית את תחומי פעילותה ואילו אורעד נותרה בשוק המסורתי בו החלו שתי הישראליות את דרכן - הקמת אולפנים וירטואליים לשידורי ספורט. "אורעד אמנם מובילה כיום בנישה של שידורי הספורט, אך לנו יש הצעה מדהימה באיכותה ולכן לאף אחד אין קצב צמיחה כמו שלנו", אמר שיינמן לפני חודשיים.

נראה כי מיזוג עשוי להיות פתרון ההישרדות לאר.טי-סט אף יותר מאורעד, בעקבות מדיניותה החדשה של הדויטשה בורסה המאיימת למחוק מהמסחר את כל המניות הקטנות שנסחרות במחיר הנמוך מיורו אחד ושווין נמוך מ-20 מיליון דולר. כיום עומדת אר.טי-סט בקריטריונים עגומים אלה, ורק המיזוג עם אורעד הנסחרת בשווי של 13 מיליון דולר יכול להציל אותה.

במקביל, כבר תקופה ארוכה נפוצות בשוק ההון שמועות והערכות על מיזוג בין חברת נייס לבין חטיבת אינפוסיס של קומברס . שתי החברות עוסקות בפיתוח מערכות לצילום והקלטה דיגיטליים של וידאו וקול, ונחשבות לשחקניות הגדולות בשוק. התחרות העיקרית מתנהלת בין שתי החברות הישראליות, בעיקר מאז רכשה קומברס את לורוניקס האמריקאית. בשוק העריכו כי עסקת המיזוג לא תצא לפועל עקב התנגדות הנהלת נייס, החוששת מפגיעה בכוחה. כך העריך בעבר גם יואב אבטליון, ממייסדי נייס. עתה, לאחר חילופי ההנהלה בנייס והחמרת המצב בשוק ההקלטות הדיגיטליות, ייתכן שתחול תזוזה.

ואולם, לצד מיזוגי הישרדות, סביר להניח כי בקרוב ייערכו גם מיזוגים המאפשרים לחברות להציע פתרונות מקיפים יותר ובכך לשפר את יכולת התחרות שלהן. דוגמה למיזוג אפשרי היא בין מרקורי ורדוור . שתי חברות ישראלית אלה נסחרות בנאסד"ק וזוכות להצלחה, אם כי מניית מרקורי נחלשה באחרונה בעקבות הורדת התחזיות לרבעונים הקרובים ופיטורי 8% מהעובדים. רדוור, לעומת זאת, נותרה אחת החברות הישראליות הבודדות שממשיכה לעמוד בציפיות ועד עתה לא איכזבה את משקיעיה.

שתי החברות פועלות בשווקים משיקים; מרקורי מפתחת תוכנה לניטור הפעילות של שרתי אינטרנט במטרה לאתר נקודות ומצבים בעייתיים הגורמים לעיכובים בעת הגלישה, ואילו רדוור מפתחת פתרון לניהול עומסים בשרתי אינטרנט. למעשה, הפתרון של רדוור משלים את זה של מרקורי והמיזוג יכול להפוך אותן לספק פתרונות כוללים למניעת פקקי התנועה ברשת.

עם זאת, גם הן לא ממהרות להתמזג. "אנחנו מכירים היטב את הטכנולוגיה של רדוור, אך אין לנו עניין להיכנס לתחום החומרה", אומר אורי אגמון, מנהל הפעילות הבינלאומית במרקורי. "אם נרצה להתמזג, היעד שלנו יהיה חברת תוכנה".

ימים יגידו מי יעדיף להתמזג ולשרוד, ומי ישמור על הגאווה בכל מחיר. עתה יש עדיין לחברות לא מעטות מזומנים וביטחון עצמי, אך אלה יכולים להתפוגג כמו שנעלמו מהשוק משקיעים המוכנים להשקיע בחלומות. עוד כמה חודשים של משבר מחריף בשווקים יקלו על המנהלים להשלים עם הכרחיות המיזוג.

הניסיון מרכישות העבר מצביע על הצלחות מעטות

מאת בועז לוי

ע