החלטה תקדימית: איכון סלולרי אינו הוכחה מוחלטת

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בהחלטה תקדימית ראיות של איכון מכשירי טלפון ניידים. להחלטה יכולה להיות תוצאות מרחיקות לכת לגבי יכולת הפרקליטות להרשיע חשודים. בשנים האחרונות נפוץ מאוד השימוש באיכון הטלפונים כדי להוכיח את הימצאותו של אדם מסוים באזור מסוים. לשם כך נעזרה המשטרה במומחי חברות הסלולר, שהצביעו על האנטנה בה נקלט הטלפון של החשוד בזמן מסוים.



עד כה, התקבל האיכון באופן אוטומטי כראיה מספקת להוכחת היותו של אדם במקום מסוים. ואולם השופטים ביטלו את המעמד המיוחד של האיכון כ"רשומה מוסדית", ומעתה תיאלץ התביעה להוכיח מחדש בכל משפט שמסמכי האיכון הם ראיה קבילה, באמצעות בחינת אופן הפקתם והבאתו לעדות של נציג חברת הסלולר שהפיק את המסמכים.



החלטת השופטים כי ראיות האיכון אינן תמיד קבילות התקבלה בתום מאבק משפטי שניהל בשנה האחרונה עו"ד דן קוואל, המייצג את אחד הנאשמים הזוטרים במשפט ארגון הפשיעה של האחים רפי ומשה אוחנה, משפט שבו הובאו רשומות איכון כראיה. במשפט מואשמים שני האחים ונאשמים אחרים ברצח, ניסיון לרצח, הריגה ועבירות נוספות. עו"ד קוואל מייצג את החוקר הפרטי דוד עקיבא, החשוד שסיפק לאחים מידע שסייע להם ברצח יריביהם.



כחלק ממאבקו, הביא עו"ד קוואל לעדות מומחי תקשורת מכל ארבע החברות הסלולריות. "תמיד קיבלו את הראיות האלו כממצא מוחלט, כמו ראיית דנ"א. הצלחנו להוכיח שמומחי החברות הסלולריות מסרו נתונים לא נכונים וסותרים", אמר קוואל. להערכתו עד היום נעשה שימוש בראיות איכון בכ-150 הליכים משפטיים. המשמעות היא שנאשמים שהורשעו על בסיס ראיה זו יוכלו לבקש עתה משפט חוזר.



שלושת השופטים, שלי טימן, תחיה שפירא ושרה ברוש, מותחים בהחלטתם ביקורת נוקבת על התביעה שניסתה לדבריהם "להלך אימים על בית המשפט", כאשר רמזה כי החלטה על דחיית הראיות תהיה לה משמעות מרחיקת לכת. "פועלים אנו ללא מורא, על פי משנתנו ואמונתנו, וכמובן, בהתאם להוראות החוק ולתקדימי בית המשפט העליון. אין זה ראוי כי רמזים מסוג זה ישולבו בטיעוני הצדדים, ובוודאי שלא מצד התביעה, המהווה חלק מזרוע האכיפה של הרשות המבצעת במדינת ישראל", כתבו השופטים.