הפטנט של עורכי הפטנטים

מאת מיכל פלטי

כשד"ר בשמת גונן ניגשה לפני שמונה שנים לבחינה לקבלת תעודה של עורכת פטנטים, היא היתה נבחנת מספר 107. "זה היה תחום בו נבחנו פעם בשנה חמישה אנשים", היא מספרת. "כיום עריכת פטנטים הוא מקצוע מבוקש מאוד, ומספר הנבחנים גדל פי-שניים ופי-שלושה בכל שנה".

גונן היא עורכת פטנטים במשרד ריינהולד כהן ושות', מנהלת את קבוצת הביוטכנולוגיה במשרד עם ד"ר אילן כהן ומשמשת מנכ"ל בפועל. משרד ריינהולד כהן מתמחה בהגנה על פטנטים ובקניין הרוחני, ואילו משרד עורכי הדין גילת ברקת עוסק בהיבטים המשפטיים.

"הצורך בעורכי פטנטים גבר בשנים האחרונות בשל ההתפתחות המהירה בתחומי הטכנולוגיה, הביוטכנולוגיה והתקשורת", מסבירה גונן. רבים ממוצרי ההיי-טק מורכבים ומופשטים, ולכן מתקרבים במאפיינים אלה לקניין רוחני. כדי להגן על מוצר, כגון תוכנה, רושמת עליו החברה פטנט. העורכים הם תחנה בדרך לרישום.

על אף שעריכת פטנטים היא אחד המקצועות המובהקים של הכלכלה החדשה, בניגוד לרובם זהו עיסוק בין-תחומי. ראשית, נדרש בו ידע בפטנטים, שעליו נבחנים המועמדים לאחר התמחות של שנתיים. בחינת ההסמכה של משרד המשפטים, הנערכת פעם בשנה, כוללת שני חלקים: בחינה בעל פה בקניין רוחני, פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים, וזכויות מטפחים (לביולוגים) וכן תקדימים משפטיים חשובים בישראל ובעולם; בחינה בכתב בה עורכים הנבחנים בקשה לפטנט.

שנית, יש צורך בתואר אקדמי מתקדם. לגונן דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. העבודה שכתבה לתואר זה עסקה בתפקוד מערכת החיסון במצבים סרטניים. "תמיד אהבתי בעלי חיים ורציתי לעסוק בביולוגיה", היא אומרת. "כשהגעתי לאוניברסיטה התברר לי שיש פער גדול בין החלום שלי מתקופת בחינת הבגרות לבין לימודים אקדמיים.

"המדע מלא עניין, אך בעבודת המחקר מוכרחים להיות ממוקדים מאוד, עקביים ללא גבול, ויש המון עבודה טכנית. גם לאחר כל שנות המחקר האלה, התברר לי שמספר המקומות הפנויים באקדמיה הישראלית מועט. חיפשתי שינוי".

למשרד ריינהולד כהן הגיעה גונן בעקבות ד"ר אילן כהן, ביולוג אף הוא, נכדו של המייסד וגיסה. "הוא העביר לי חומר, ראיתי שזה אתגר ומצאתי עצמי נמשכת למקצוע יותר ויותר". כהן, שותף במשרד, היה לדבריה הראשון בישראל שדרש לכלול ביולוגים בין עורכי הפטנטים, בעקבות ההתקדמות בתחום זה בעולם.

כדי להצליח במקצוע רצויה גם ראייה עסקית, שכן עורכי הפטנטים הם, בין השאר, יועצים. "אחד הלקוחות מצא דרך לשלוט בקצב הפעילות של אנזים, וייעד את הפיתוח לרפואה בלבד", היא מספרת. "הצעתי לו לנסות ולהרחיב את ההגנה לתעשיית הנייר בה נעשה שימוש באנזים זה - כיוון עסקי שהוא לא חשב עליו".

כמו כן משמשים עורכי הפטנטים יועצים לקרנות הון סיכון. "חוות הדעת שלנו תקבע אם הקרן תשקיע בחברה. לשם כך אנחנו צריכים לדווח בזמן קצוב על שוויו של הקניין הרוחני שהקרן רוצה להשקיע בו".

תחום פעילות נוסף הוא ליווי הליך רישום הפטנט של חברות מישראל ומחו"ל. המשרד מייצג בישראל לקוחות מחו"ל, המבקשים להבטיח שזכויותיהם לא יופרו. "בישראל יש יכולת טובה לייצר פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים בתחומי הטכנולוגיה והתרופות, ולהתחרות בחברות מחו"ל. חברות רבות פועלות להגן על זכויותיהן, במיוחד בישראל, שהיא מדינה בעלת 'פוטנציאל הפרה גבוה'.

"החברות שולחות אלינו מחו"ל את הבקשה לפטנט, ואנחנו מכניסים בה את השינויים הנחוצים כדי שתקנה להם הגנה טובה. בשלב הבא נשלחת הבקשה לבחינה במשרד הפטנטים, ולאחר שאנחנו מקבלים את הבקשה בחזרה בליווי הערות, מתחיל תהליך של דיון ועבודה. תיקוני הבקשה של החברה דורשים ידע רב. ככל שהיקף הידע שברשותך רב, כך יש ביכולתך להעניק ללקוח הגנה טובה יותר".

עבודה ממושכת ומקיפה יותר נעשית מול הלקוחות הישראלים. עם אלה נמנים, בין השאר, האוניברסיטאות, שייסדו חברות המטפלות במסחור ההמצאות שפיתחו חוקרים בחוגים שונים - כגון "רמות" באוניברסיטת תל אביב, "ידע" במכון ויצמן ו"יישום" באוניברסיטה העברית - וכמובן, חברות סטארט-אפ. "בעבר העבודה עם האוניברסיטאות היתה אקדמית באופיה, כיום יעדיה עסקיים לחלוטין".

כשגונן נשאלת על התחומים העיקריים בהם נרשמו פטנטים בישראל בשנים האחרונות, היא מציינת אמצעי השקיה, מכשירים לחיתוך, אופטיקה, מכשור רפואי, ביוטכנולוגיה, פיתוחים הקשורים בממצאי פרויקט מיפוי גנום האדם ותקשורת סלולרית. "פעילות רבה היתה בשנה שעברה בתחום הסחר האלקטרוני. השנה חלה בו ירידה ניכרת בגלל מצב השוק".

משך החיים של פטנט ברוב מדינות העולם הוא 20 שנה מיום הגשת הבקשה. "אם מביאים בחשבון כי קבלת אישור לפטנט נמשכת שנים רבות, לא נותר לחברות זמן רב ליהנות מהבלעדיות עליו", היא אומרת. "דווקא כשצפויה למוצר הצלחה מסחרית, ינסו חברות מתחרות לפצח אותו - למצוא בו פרצה ולהעתיק אותו, כדי לא להמתין לתקופת התפוגה. מסיבה זו אנו נדרשים לעבודה טכנית רבה ולהבנה מקיפה בכתיבת הפטנט".

יום העבודה של גונן, נשואה ואם לשלושה, מתחיל ב-05:30. "זמן קצר לאחר שאני מגיעה, הקומה במשרד כבר מלאה", היא מספרת. "מרביתנו - לפחות 30% מהעובדים בתחום הם נשים - מתחילים לעבוד מוקדם מאוד בבוקר, כדי להספיק ולסיים בשעות סבירות. השעות השקטות האלה דרושות מאוד, כשמדלגים בין 20 תיקים. זה הפטנט של עורכי הפטנטים".