83 שנה לאחר שפנחס רוטנברג הקים את חברת החשמל לארץ ישראל, תאשר מחר הממשלה את פיצולו והפרטתו של המונופול החזק במשק.
אין זו הפעם הראשונה שהממשלה נדרשת לסוגיה: ב-12 השנים האחרונות היא קיבלה חמש החלטות בעניין. עם זאת, הצעת ההחלטה שתונח מחר על שולחן המשלה היא, ככל הנראה, בעלת הסיכוי הגדול ביותר לצאת לפועל, ולו עקב חלון ההזדמנויות הפוליטי שהולך ונסגר עבור כל הצדדים, ובכלל זה חברת החשמל והעובדים.
הצעת ההחלטה היא אומנם חד-צדדית ולא הושגה בהסכמת החברה והעובדים, אך עדיין מדובר בהצעה הקרובה ביותר לעמדתם אי-פעם. ואולם, למרות הנתק הרשמי בין הצדדים, מתקיימים מגעים מאחורי הקלעים בין שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, ואנשיו לבין ראשי ההסתדרות וועד העובדים, שהם למעשה הגרעין הקשה. בכל מקרה, קשה לראות כיצד הרפורמה בחברת החשמל תיושם ללא שיתוף פעולה עם החברה והעובדים.
מי שהוביל את המתווה הנוכחי הוא, באופן מפתיע, שר התשתיות בן אליעזר, שבקדנציה הקודמת שלו הצהיר כי "חברת החשמל תופרט על גופתי". בן אליעזר הבין כי רפורמה בחברת החשמל היא כורח המציאות, והלך כברת דרך ארוכה. גם הסמן הקיצוני של הממשלה, משרד האוצר, שהתבסס על מתווה של חברת הייעוץ הבינלאומית KPMG, הבין שאם לא יהיו פשרות, הרפורמה לא תושג לעולם.
מדובר ברפורמה מורכבת, שבשלב הראשון תביא אף להתייקרות החשמל, שכן מחירו כיום אינו משקף את העלות האמיתית. ואולם בטווח הארוך, התקווה היא שהמחיר יירד ומשק חשמל יהיה יעיל הרבה יותר.
לפי הערכות שמרניות, עלות הרפורמה תהיה כ-5 מיליארד שקל. הערכות אחרות נוקבות בסכום של 12 מיליארד שקל. גם השאלה כמה מבין 13 אלף עובדי החברה, יאבדו את מקור פרנסתם אינה ברורה. עם זאת ללא ספק יהיו רבים שלאחר יישום הרפורמה ייאלצו לחפש עבודה חדשה.
לפי המתווה החדש שייצא לדרך בתוך שבועיים, חברת החשמל תיהפך לחברת אחזקות בבעלות ממשלתית, ממנה יפוצלו, בשלבים, חברות בנות בתחומי הייצור, ההולכה, החלוקה, וחברות שירותים. כמו כן, וכאן למעשה תבוא הרפורמה לידי ביטוי במלוא עוצמתה - תוקם חברה נפרדת בבעלות ממשלתית מלאה לניהול המערכת, ניהול הסחר ותכנון לטווח ארוך.
במקטע הייצור מוצעות שתי חלופות: לפי החלופה הראשונה יוקמו 6-4 חברות בנות בעלות הרכב דומה. שתי התחנות הפחמיות בחדרה ובאשקלון לא ייכללו בחברות האלה, ולפיכך לא ימכרו חשמל ישירות לצרכנים.
לפי החלופה השנייה, פעילות הייצור הקיימת תועבר לארבע חברות בנות בעלות הרכב דומה. שתי התחנות הפחמיות יהיו בבעלות שתיים מחברות הייצור. חברות הייצור שלא יחזיקו בתחנות פחמיות יהיו בעלות הסכמים לרכישת חשמל משתי החברות שבבעלותן היחידות הפחמיות.
פשרה נוספת של המדינה היא העובדה שכבר בעוד שבועיים תוכל חברת החשמל להתחיל להפעיל את ארבע תחנות הכוח בגזר, חגית, אלון תבור וצפית, ללא החובה לפעול במסגרת חברות בנות.
מערכת ההולכה תתחיל לפעול תחת חברה בת נוספת. עד 1 בינואר 2011 יחליטו שרי התשתיות והאוצר מי תהיה הבעלים של חברת ההולכה: חברה בת של חברת האחזקות, חברה בבעלות מלאה של הממשלה או חברה בת של חברת ניהול המערכת.
אחת מאבני היסוד של הרפורמה היא כניסת יצרני חשמל פרטיים, האמורים להביא לתחרות במשק החשמל. לפי החלטת הממשלה, היצרנים הפרטיים יהיו אחראים ל-20% מכושר ייצור החשמל עד 2020. כמו כן, עד שנה זו, 10% מכושר ייצור החשמל יהיו באמצעות אנרגיות מתחדשות (סולארי, טורבינות רוח ועוד).
בעניין החובות האדירים של חברת החשמל, בהיקף של כ-45 מיליארד שקל, נקבע כי הלוואות שנטלה חברת החשמל יישארו באחריותה ולא יועברו לחברות שיוקמו. הצעת ההחלטה אינה כוללת מתווה ברור להחזרת החוב.
סוגיית השמירה על זכויות העובדים אינה נכללת בהצעת ההחלטה, מלבד התייחסות קצרה, לפיה ינוהל מו"מ מואץ עם נציגות העובדים וההסתדרות בניסיון להגיע להסכמים בנוגע לתנאים השונים, שלא הוצמד להם עדיין תג מחיר.
83 שנה אחרי הקמת "חברת החשמל לארץ ישראל": מחר תאשר הממשלה את המתווה החד-צדדי לפיצול ולהפרטת החברה
שרון שפורר
17.2.2007 / 18:17