משרד האוצר מציע להשקיע 3 מיליארד שקל בתשתיות לכבישים במסגרת המדיניות הכלכלית ל-2002

משרד האוצר הוציא היום מסמך שכותרתו המדיניות הכלכלית לשנת 2002. אחד מהפתרונות המוצעים ליציאה מהמיתון הוא הפניית משאבים להשקעה בתשתיות כמנוע צמיחה למשק. משרד האוצר מציע להשקיע כ-3 מיליארד שקל בתשתיות תחבורתיות תוך שילוב בין המקורות הציבוריים למקורות הפרטיים.

ההצעה של משרד האוצר כוללת 5 פרויקטים, ביניהם כביש עוקף קריות שיחבר בין עכו לחיפה בעלות של 800 מיליון שקל, כביש מספר 431 שיחבר בין מודיעין לראשון לציון ושעלותו 700 מיליון שקל, והארכתו של כביש מספר 6 המחבר בין גדרה לקרית גת בעלות של 600 מיליון שקל.

בתחום התעופה מציין משרד האוצר כי הוא מציע להפוך את שדה התעופה בחיפה לשדה תעופה בינלאומי. באוצר מציינים כי הדרך הנכונה להעברת השדה להפעלה על ידי הסקטור הפרטי היא לפרסם, עד ליום 31 בדצמבר השנה, מכרז (מיון מוקדם) לפיתוחו והפעלתו של שדה התעופה חיפה כשדה תעופה בינ"ל בצפון הארץ. המסלול יוארך לכ-2,400 מטר (לתוך הים) ויוקם טרמינל חדש, תוך פינוי יחידות חיל האוויר הממוקמות היום בשדה. הארכת המסלול ושיפור השטחים התפעוליים של השדה יביאו לכך ששדה התעופה בחיפה יוכל לשרת תנועת נוסעים לאירופה וליעדים נוספים בטווחים גדולים יותר מהקיים היום.

הצעה נוספת שמוצעת על ידי האוצר בתחום התעופה היא להרשות פעילותו של מפעיל נוסף בקווי תעופה בהם פועלת אל על בתדירות של אחת לשבוע או בתדירות נמוכה יותר. להערכת האוצר, ישנם קווי תעופה רבים אשר השירות הניתן בהם על ידי חברת אל על אינו מופעל בתדירות מספקת, ולכן החברות הזרות זוכות לנתח נרחב מהשוק, ומנגד, למפעיל מקומי אין אפשרות להיכנס לנתח השוק הזה.

באל על כנראה שעדיין לא מעודכנים לגבי ההצעה של משרד האוצר, ומדובר החברה נמסר כי אל על "לא מעוניינת להגיב על הכתבה".

תרופות

משרד האוצר מציע להרשות מכירתן של תרופות הנמכרות ללא מרשם רופא גם מחוץ לכותלי בתי המרקחת. כיום נמכרות תרופות ללא מרשם רופא רק בבתי המרקחת, כאשר הגורם המכוון את הצרכן איזו תרופה לרכוש הוא הרוקח. חלק מהשיקולים המנחים את הרוקח בזמן המכירה הם שיקולים כלכליים, שאינם עולים בהכרח בקנה אחד עם האינטרס של הצרכן לרכוש את התרופה המתאימה במחיר הזול ביותר. כך, לדוגמה, ישנו תמריץ לרוקח לשווק תרופה שהתגמול עבורה אותו הוא מקבל מחברת התרופות גבוה יותר, גם אם מחירה ללקוח גבוה יותר ממחירה של תרופה דומה אחרת.

במקרים רבים, מציינים באוצר, נמכרות תרופות אלה על ידי קופאי או עובד שאינו רוקח, מה שמטיל בספק את נחיצות מעורבות הרוקח במכירתן.

באוצר מציינים כי לאחרונה, לאחר הוצאת התרופות ללא מרשם מהפיקוח על המחירים, מהלך שנועד להגביר את התחרות ולהוזיל את מחירן, התברר כי חלה התייקרות חדה של כ-40% במחיר התרופות. התייקרות זו מכבידה על הוצאות החולים על תרופות אלו. התייקרות זו נגרמה, בין השאר, בשל כך שלא בוצעה במקביל להסרת הפיקוח גם פעולה משלימה נדרשת, כלומר הגברת נגישות הקונים לתרופות.

באוצר סבורים כי התרופות שתימכרנה בבתי העסק יהיו בעלות מאפיינים שיבטיחו כי לרשות החולה יעמדו כל האמצעים הנדרשים לשם פיתרון הבעיה הרפואית והטיפול העצמי בה, ובכלל זה אריזה אשר תבטיח את חיי המדף בתנאים שאינם תנאי בית מרקחת, גודל אריזה המאפשר טיפול אפקטיווי לתקופת זמן מוגבלת, והימצאות מידע מרבי אודות התרופה על האריזה ובתוכה.