"היעד המרכזי של הממשלה", נכתב במסמך מדיניותה הכלכלית לשנת 2002 שפורסם היום, "הוא ליצור את התנאים שיאפשרו למשק לשוב למסלול של צמיחה בת-קיימא שתובל על ידי המגזר העסקי".
יעד מרכזי נוסף שהוגדר במסמך הוא "הגברת התעסוקה בקרב הישראלים" - בין היתר "על ידי צמצום היקף העסקת עובדים זרים".
המסמך מתאר את הנסיבות - "ברבעון הרביעי של שנת 2000 חלה תפנית במגמת הצמיחה המהירה שאיפיינה את המשק החל מהרבעון השני של שנת 1999", ואת הסיבות למשבר - "המצב הביטחוני, ההאטה בכלכלות העולם והקריסה של חברות הטכנולוגיה ושערי מניותיהן בנאסד"ק".
למרות עוצמת המשבר, הנחת היסוד הבסיסית של האוצר היא דווקא אופטימית: "מאפייניה הייחודיים של ההאטה הפוקדת את המשק בשנת 2001 מצביעים על האפשרות לחזור למסלול של צמיחה מהירה יותר בתוך פרק זמן קצר יחסית".
האמצעי העיקרי שהממשלה מתכוונת להפעיל כדי להשיג את המטרות האלה הוא הגדלת הגירעון הממשלתי - אל מעבר לשיעור שנקבע כיעד לממשלה: "בשנת 2001 צפוי כי הגירעון הממשלתי הכולל (ללא אשראי) יגיע ל-2.5% עד 2.75% תוצר. שיעור זה מהווה חריגה של בין 0.75% ל-1% תוצר מהיעד שקבעה הממשלה על פי חוק הפחתת הגירעון".
הממשלה מבהירה עם זאת כי "חריגה זו נובעת כל כולה מירידה בצד ההכנסות ובכלל זה ההכנסות ממסים שהן נמוכות בהשוואה לתחזית לשנה זו בשל ההאטה בהיקף הפעילות במשק".
המסמך גם מחייב את הממשלה לחזור לתוואי המקורי: "בשנים 2003 ו-2004 לא יעלה שיעור הגירעון על 2% ועל 1.5% תוצר בהתאמה, ואילו בשנת 2005 לא יעלה שיעור הגירעון על 1% תוצר".
הממשלה גם אינה מוותרת על היעד הסופי: "בכך צפוי כי נעמוד בשנת 2005 בתנאי 'אמנת מאסטריכט' בתחום הגירעון".
פחות עובדים זרים ויותר הורדות מחירים במשק
הצעדים הספציפיים העיקריים שבהם הממשלה מתכוונת לנקוט במסגרת מדיניותה הם:
1. הגדלת היקף ההשקעות בתשתית על ידי ייעול תהליכי התכנון והשימוש בקרקע; זהו המוקד של המדיניות שעליה הוחלט. זאת אבן הפינה. באמצעות יישום המדיניות הזאת הממשלה מקווה להשיג חלק ניכר מיעדיה. הממשלה מתכוונת "לקצר ולפשט" את הליכי התכנון "הסובלים מסרבול רב" באמצעות נקיטה ב"צעדים שמטרתם להגביר את קצב שיווק הקרקעות, לפשט את תהליכי התכנון ולהקל על תהליכי הפיתוח". הממשלה מתכוונת "לפעול להגברת קצב שיווק הקרקעות, לעידוד ציפוף הבנייה ולאיתורן של קרקעות המוחזקות על ידי גופים ממשלתיים שונים אשר אינן נדרשות עוד לפעילותם מתוך מגמה לייעל השימוש בהן".
2. הגברת ההשקעה בתשתית בשיתוף הסקטור הפרטי; מרבית ההשקעה בתשתית פיזית בישראל אינה ממומנת מתקציב המדינה, ולכן, נכתב במסמך, "בצד השקעה ממשלתית ישירה נדרש ... לפעול ליצירת התנאים אשר יאפשרו למגזר העסקי להגדיל את השקעותיו בתשתית הפיזית" - על ידי "קידומם של פרוייקטי תשתית, אם בדרך של קידום התכנון הסטטוטורי ואם בדרך של יצירת המסגרת הרגולטורית אשר תאפשר ליזמים ליטול את הסיכונים הכרוכים בהשקעות ענק מסוג זה".
3. צמצום מימדי העסקת עובדים זרים והגברת התעסוקה בקרב הישראלים; המיתון החריף הוא אמנם תופעה של השנה האחרונה, אבל הירידה בשיעור התעסוקה של ישראלים מצד אחד והעלייה בשיעור התעסוקה של עובדים זרים מצד שני מלווה את המשק כבר כמה שנים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המצוטטים במסמך, בשנת 2000 עמד מספרם של העובדים הזרים - חוקיים ובלתי חוקיים - על כ-164 אלף. "שיעור העובדים הזרים בישראל", נכתב במסמך, "הינו מהגבוהים בעולם". האוצר מעריך כי כמחצית מהעובדים הזרים בישראל אינם חוקיים. הממשלה, המניחה כי יש תחלופה בין עובדים ישראלים לזרים, מתכוונת להקטין את "היקף העסקתם של פועלים זרים בישראל ולהשבתם של ישראלים רבים למעגל העבודה". לפיכך, נאמר במסמך, "יש חשיבות רבה להקטין את מימדי העסקתם של העובדים הזרים בישראל - הן על ידי הקטנת מספר ההיתרים הניתנים והן על ידי הגברת האכיפה כנגד שהייתם הבלתי חוקית של עובדים אלו".
4. הגברת התחרות והפחתת מחירי מוצרים ושירותים לצרכן; המחירים הגבוהים בישראל של מוצרים ושירותים, סבורה הממשלה, נובעת מכך ש"המשק הישראלי מאופיין בריכוזיות גבוהה ובהעדר תחרות - הן בתחומי התשתית והייצור והן בתחומי השירותים הניתנים לצרכנים. רמת המחירים הנגזרת ממבנה המשק הישראלי גבוהה בתחומים רבים מרמת המחירים המקבילה במשקים מפותחים בעולם". הממשלה מודעת לחלקה בעיוות הזה: "הריכוזיות הגבוהה נובעת בחלקה ממעורבות ממשלתית ארוכת שנים בתהליכי ההקצאה במשק". המסמך מזכיר אף מחקרים המוכיחים זאת. כדי לפתור את הבעיה הזאת, הממשלה החליטה בין היתר להכניס שינויים בשוק שידורי הרדיו והטלוויזיה, לשנות את פקודת הרוקחות, כך שתתאפשר מכירת תרופות שאינן טעונות מרשם רופא גם מחוץ לבתי המרקחת, לאפשר לבעל רשיון קו שירות בתחבורה ציבורית הנוסע בנסיעה בין-עירונית לעשות שימוש באוטובוסים המשמשים כיום לתיירות ועוד.