משרד האוצר מבקש להקים ועדות מיוחדות אשר יקלו על ביצוע פרויקטים של תשתית לאומית

במסמך המדיניות הכלכלית שלו לשנת 2002, הקדיש משרד האוצר פרק נכבד לייעול תהליכי התכנון והשימוש בקרקע, כאשר מרבית השינויים אותם מבקש משרד האוצר לבצע קשורים לפן התכנוני.

הבשורה העיקרית המופיעה במסמך זה קשורה לאופן הטיפול בפרויקטים בעלי עדיפות לאומית.

במשרד האוצר מציינים כי תוכניות העוסקות בפרויקטים של תשתית לאומית, הינן לרוב תוכניות בעלות השפעה מהותית על המשק כולו. כיום, על אף חשיבותן, הטיפול בתוכניות אלו, הכוללות בין היתר תוכניות להקמת תחנות כוח, מתקנים להתפלת מי ים, כבישים ועורקי תחבורה מרכזיים, אינו שונה מהותית מהטיפול בתוכניות אחרות המוגשות לאישור מוסדות התכנון.

על מנת לייעל את הטיפול בתוכניות מציע משרד האוצר להקים ליד המועצה הארצית ועדה אשר פעילותה תיוחד לתוכניות להקמת פרויקטי תשתית לאומית, ולתוכניות לבנייה למגורים ביוזמת הממשלה בהיקף העולה על 1,000 יחידות דיור. ועדה זו תוסמך לדון ולהחליט בדבר אישור תוכניות מתאר ארציות מפורטות אשר מטרתן הקמת מתקני תשתית לאומית.

בנוסף, הוועדה תוכל להיעזר ביועצים חיצוניים, לרבות יועץ סביבתי אשר יהא אמון על מתן הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה, בחינת התסקיר המוגש לוועדה וגיבוש חוות דעת על בסיס התסקיר המוגש. במשרד האוצר מעוניינים לבצע תיקון בחוק התכנון והבנייה, בכדי להוציא אל הפועל את התוכנית האמורה.

שינוי נוסף עתיד להתבצע בשיווק הקרקעות למגורים. כיום, מרבית הקרקעות המשווקות על ידי מינהל מקרקעי ישראל הינן קרקעות שתוכננו על ידו או על ידי משרד הבינוי והשיכון, ושיש לגביהן תוכנית מתאר תקפה המאפשרת הוצאת היתרי בנייה.

לנוכח הצורך להאיץ את התכנון והשיווק תוך הפחתת מעורבותו של המינהל בשלבי התכנון, הוחל בשנת 1995 בשיווק קרקעות בלתי מתוכננות. אולם, גם במתכונת זו נשמרה מעורבותו של המינהל הן בשלבי התכנון והן בשיווק מרבית מהשטח שלגביו בוצע התכנון על ידי הזוכה במכרז, מה שהביא לסרבול התהליך ופגע ביעילות השיטה. לפיכך, הוחלט כי יש להפחית עוד יותר את מעורבות המינהל בשלבי התכנון והפיתוח.

כמו כן, במשרד האוצר מודעים לכך כי מעורבותו הרבה של מינהל מקרקעי ישראל בניהול הקרקעות גם לאחר שיווקה לחוכרים, מביא להתארכות ולסירבול הטיפול בחוכרים וליצירת חיכוך מתמיד בין המינהל לחוכרים.

לפיכך, בכוונת משרד האוצר לפעול לכך שיצומצם הצורך בקבלת אישור מינהל מקרקעי ישראל על הגשת בקשה להיתר בנייה בקרקע מתוכננת ששווקה ע"י המינהל, וייפסק המצב בו מנוהלים הנכסים שבבעלות רשות הפיתוח על ידי המינהל. כמו כן, המדינה תצא במבצע היוון נוסף, מה שצפוי להביא לייעול עבודת המינהל, לצמצום הצורך של הציבור בשירותי המינהל (כפי שהם ניתנים כיום), להפחתת מעורבות המינהל בשוק המקרקעין ולשכלולו של שוק זה.

במשרד האוצר מבקשים לבצע תיקון בבסעיף 33(ב) לחוק התכנון והבנייה, כך שבמידת הצורך יתאפשר לשר הפנים להאריך את תוקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד, מעבר לתקופה של 5 שנים, מה שעשוי למנוע עליית מחירים בשוק הדיור.

שינוי אחר אותו מבקשים לבצע במשרד האוצר מתקשר לגילויים של אתרים ארכיאולוגיים בפרויקטים של תשתית. במשרד האוצר מבקשים להנחות את משרדי הממשלה השונים המבצעים פרויקטים של תשתית - לרבות גופים ציבוריים המבצעים פרויקטים שכאלה בהשתתפות תקציב המדינה - לפרסם מכרז לשם בחירת גוף לביצוע עבודת חפירה ארכיאולוגית הנדרשת לשם ביצוע הפרויקטים, וזאת במטרה לזרז את ההתקדמות בפרויקטים הללו.

בכדי לייעל את השימוש בקרקעות, במשרד האוצר מבקשים לשנות את שיטת החישוב של היטל ההשבחה, כך שההיטלים שתוכלנה הרשויות המקומיות לגבות בגין בנייה רוויה יהיו גבוהים מאלה שתוכלנה לגבות בגין בנייה צמודת קרקע. שינוי זה יצמצם את חששן של הרשויות המקומיות מפני פגיעה בחוסנן הכלכלי עקב אישורן של תוכניות לבנייה רוויה, ויאפשר לעשות שימוש יעיל יותר בקרקע תוך הגברת צפיפות הבנייה.

כמו כן, במשרד האוצר מבקשים לערוך סקר לאיתורן ולהשבתן לידי המינהל של קרקעות אשר במהלך השנים הועברו ע"י המינהל למשרדי ממשלה ולגופים סטטוטורים שונים, לצורך פעילותם השוטפת, ואשר לא נעשה בהן שימוש לצרכים התפעוליים של הגופים הללו, כל זאת, במטרה להביא לניצולן היעיל של קרקעות אלו.