המשא ומתן שמקיימת בימים אלה התנועה הקיבוצית עם הממשלה והבנקים, לפירעון השטר שחתמו עליו ב"הסדר המשלים לחובות הקיבוצים" - לוותר על 25% ממניותיהם בתנובה, בשווי 100 מיליון דולר - מתקבל באוצר כניסיון לא ראוי להתחמק מהפירעון.
הקיבוצים, מצידם, מעלים נימוקים משפטיים, שלפיהם הוויתור על המניות כפי שנוסח בהסדר המשלים נועד להעמיד מקורות לסיוע הדדי - ומכאן שעל המדינה לייעד את התמורה מפירעון המניות לסיוע לקיבוצים במצוקה, לתמיכה בקיבוצי הפריפריה ולשיקום תשתיות. יש להניח שגם המשבר הזה יסתיים בפשרה.
אלא שבקיבוצים רבים גואה גל של התמרמרות על ההנהגות שלהם, שנכנעו באמצע שנות ה-90 ללחצי הבנקים וחתמו על הסדר שחייב אותם לוותר על 20,000 דונם קרקעות בעלות פוטנציאל נדל"ני ועל מניות תנובה.
מחכים להסברים מההנהגה
בעוד ששוויין הנוכחי של הקרקעות עבור הקיבוצים שמסרו אותן עשוי להסתכם ב-150 מיליון דולר, שוויין בעת המימוש עשוי להגיע ל-800 מיליון דולר. חלק ניכר מהקרקעות המדוברות מצוי בצמוד לכביש 6, ויש להן פוטנציאל פיתוח משמעותי. כך, למשל, פרויקט "קסם" בצומת קסם כבר נמצא בהליך הקמה. גם מימושן של מניות תנובה ב-100 מיליון דולר הוא מעבר לפינה.
ההתמרמרות בקיבוצים גדולה במיוחד לאור העובדה שבתקופת החתימה על ההסדר, גם המושבים קיבלו הסדר נושים דומה בהיקפו ("חוק גל"), שבמסגרתו נמחקו להם חובות במיליארדי שקלים - אך לעומת הקיבוצים, המושבים לא נדרשו לוותר על דונם אחד של קרקע ומניה אחת של תנובה.
יותר מכך: במעט המקרים שבהם חברי המושבים נדרשו לוותר על משקיהם, כי לא פרעו אף את המעט שהוטל עליהם בדמות "חלף ערבות" (כ-10% מהחוב), המדינה ויתרה להם בקלות רבה והמשקים לא מומשו. כך היה, לדוגמה, במושבי חבל התענ"ך מדרום לעפולה.
חישוב פשוט מעלה שקיבוץ שבבעלותו רפת שבה 250 פרות חולבות, צפוי לקבל בממוצע במכירת מניות תנובה לאייפקס ולמאיר שמיר 10 מיליון שקל - שמהם עליו לוותר למדינה ולבנקים על 2.5 מיליון שקל. מושב שגודלו דומה, ויש בו רפתות משפחתיות באותו היקף (250 חולבות), לא יחויב לוותר למדינה ולבנקים על אגורה אחת.
חבר ותיק באחד הקיבוצים הגדולים במרכז הארץ, שקיבוצו זכאי למניות תנובה בשווי 15 מיליון שקל ויידרש לוותר על 3.7 מיליון שקל מהתמורה, אומר: "כשהיינו צעירים לא דאגנו לפנסיה, כי חשבנו שהקיבוץ ידאג תמיד לכל הצרכים. מניות תנובה ואחזקות קטנות יותר שיש לנו בתאגידים אחרים הן הפנסיה שלנו. עכשיו קרן הפנסיה הזו איבדה 3.7 מיליון שקל משוויה, וזה סכום ענק בשבילנו".
החבר מספר כי "נתנו אמון מוחלט בהנהגות שלנו, שניהלו עבורנו את המו"מ להסדרי החובות. כשהם אמרו לנו שמוכרחים לוותר על הקרקעות ועל המניות ולחתום, האמנו שאין ברירה. בדיעבד מתברר שיצאנו פראיירים של המדינה, שלא תבעה מהמושבים לוותר על דונם אחד ומניית תנובה אחת. אני מחכה להסברים מההנהגות שלנו, איך הן הסכימו לאפליה הזו".
"לא העלינו הדעתנו שתנובה תופרט"
לדברי החבר, "אם הממשלה לא תכיר בטעות שלה ולא תוותר על הגזל הזה - שמבחינתה הוא גרושים, ומבחינתנו הוא הפנסיה - אני אצביע באסיפה הכללית של הקיבוץ נגד מכירת תנובה, ובוודאי נגד מכירת המניות שלנו בתנובה. אני מכיר חברים בהרבה קיבוצים אחרים שחושבים ככה".
בכיר בתנועה הקיבוצית, שהתייחס לבעיה, אמר: "הוויתור על המניות נעשה בתום לב - איש בהנהגת התנועות הקיבוציות לא העלה בדעתו שתנובה תימכר או תופרט אי פעם. זו היתה תקופה אחרת, והנציגים שלנו במו"מ להסדר החובות חתמו מפני שהאמינו שפירעון השטר לא יגיע לעולם".
הסדרי הנושים: הקיבוצים ישלמו מאות מיליונים, המושבים לא ישלמו אגורה
עמירם כהן
19.2.2007 / 9:14