גרוב סטריט: נמשיך לנהל השקעות עבור קלפרס בישראל

למרות הפרסום בעיתון "גלובס" על כך שגרוב סטריט לא תנהל יותר את ההשקעות של קלפרס (CALpers) - קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה - בישראל, היום מבהיר קלינטון האריס, מנהל גרוב סטריט, כי הקרן תמשיך לעשות זאת. להחלטה זו יש משמעות גדולה לתעשיית קרנות ההון סיכון הישראלית ולמספר לא מבוטל של קרנות הון סיכון הנשענות על כספי קלפרס.



ממסמך שהגיע לידי TheMarker, עולה כי ועדת ההשקעות של קלפרס צפויה לדון ביום שלישי בהחלטת הוועד המנהל של הקרן להקצות 300 מיליון דולר לגרוב סטריט, במסגרת הקרן (תוכנית) הרביעית שלה.



האריס הבהיר היום מספר נקודות בכל הנוגע לקשר בין גרוב סטריט לקלפרס, ובראש ובראשונה שלא חל שום שינוי בהחלטת קלפרס לתת לגרוב סטריט לנהל את השקעות ההון סיכון שלה בעולם ובישראל. "היחסים בין גרוב סטריט לקלפרס חזקים מתמיד", כותב האריס. "כרגע אנו מנהלים את הקרן הרביעית שהחלה בשנת 2006 וצוות פרייוט אקוויטי של קלפרס יכול לאשר זאת".



"מעולם לא היה לנו הסכם בלעדיות עם קלפרס להשקעות בכלל ובישראל בפרט. למעשה, כשהתחלנו להשקיע בשנת 1999 בישראל, עבדה קלפרס עם שתי קבוצות ניהול נוספות ומספר זה הלך וגדל. בנוסף, השקיעה קלפרס בישראל באמצעות לפחות אחת מחברות הניהול האחרות". לפי האריס, גרוב סטריט מנהלת כרגע הון עבור שמונה לקוחות וקלפרס מייצגת 20% מההון המנוהל. "אנו משקיעים בישראל עבור שלושה לקוחות, ולמעשה לקוח רביעי אמר לנו לאחרונה כי הוא יוסיף את ישראל למנדט ההשקעות שלו".



הידיעה על כך שגרוב סטריט לא תנהל יותר את ההשקעות של קלפרס עוררה היום סערה בתעשיית ההון סיכון המקומית. קלפרס מנהלת הון עצום של 220 מיליארד דולר והשקיעה עד כה מיליארדי דולר בחברות ניהול מהסוג של גרוב סטריט. האחרונה, מנהלת השקעות בהיקף של 5 מיליארד דולר והשקיעה עשרות מיליוני דולר בקרנות הון סיכון ישראליות. בין היתר בפיטנגו, יזראל סיד פרטנרס, ג'מיני, JVP, איפקס וכרמל ונצ'רס.



מספר השקעות של קלפרס בתעשיית ההון סיכון המקומית בוצעו באמצעות גרוב סטריט. במידה והיתה מפסיקה להשקיע בישראל, לא מעט קרנות היו נפגעות מכך. עם זאת, יש לציין כי קלפרס השקיעה בישראל גם באופן ישיר - בגיזה ומרקסטון. לאחרונה הודיעה קלפרס כי העבירה תקציבים בהיקף של מאות מיליוני דולר לשני גופי ניהול חדשים: סנטינלה קפיטל פרטנרס ואוק היל פרטנרס. כפי שמבהיר האריס, זו לא הפעם הראשונה שקלפרס בוחרת להקצות את ההון המנוהל שלה לחברות ניהול שונות.



קלפרס מחוייבת לפרסם דו"חות על התשואות שמניבות הקרנות בהן היא משקיעה. התוצאה של חיוב זה מציירת תמונה עגומה בתקשורת, בעיקר בהקשר של הקרנות הישראליות, שמציגות תשואות שליליות. אם כי בכדי להיות הוגנים, צריך לציין כי רוב ביצועי הקרנות הישראליות עולה או לפחות מקביל לאלו של האמריקאיות (מאותה שנת בציר). ואילו את החדשות יותר, לא ניתן להעריך כהלכה בשלבים ראשונים, שכן הללו מושכות בשנים הראשונות דמי ניהול ומבצעות השקעות חדשות - ורק מאוחר יותר כשהאקזיטים מגיעים, מסוגלות להראות את התשואות האמיתיות על השקעתן.



אחד ממנהלי קרנות ההון סיכון הישראליות אמר היום ל-TheMarker, כי ייתכן שמקור הפרסום הוא מקרנות הון סיכון שהסתכסכו עם גרוב סטריט ולא קיבלו השקעה מהאריס. אותו מנהל קרן הון סיכון ציין כי ייתכן שההחלטה של גרוב סטריט במי מהקרנות הישראליות להשקיע ובמי לא, הובילה לדם הרע. "גרוב סטריט פועלת כפי שהיא יודעת. היא לפעמים אומרת לא. יכול להיות שזה מעצבן אבל אין מה לעשות. יתכן שפשוט ההשקעות לא התאימו לה", אמר.



גורם אחר בתעשייה קרנות ההון סיכון אמר כי הבעיה של האריס היתה העדפה של קרנות מסוימות על פני אחרות. "הוא נתן המלצות שליליות על קרנות שלא השקיע בהן לעומת המלצות חיוביות לקרנות שהעדיף".



הפרשה הנוכחית מסמלת אולי יותר מהכל עד כמה תעשיית ההון סיכון הישראלית, שמזינה את חברות הסטארט אפ המקומיות ובימים כתיקונם מצטיירת כנקיה וצחה - רחוקה מכך. מסתבר שתככים ויצרים מהסוג שמאפיינים טלנובלות הם חומרים ממנו מורכבות גם התעשיות שמצטיירות הזכות והטהורות ביותר. בתעשיית קרנות ההון סיכון הדברים באים לידי ביטוי במלחמה על דילים איכותיים, בגיוס המשך ובתנאים שהקרנות מציעות ליזמים.