גורמים בענף מביעים תמיהה על מינוי KPMG סומך חייקין לרואה חשבון מבקר של בנק ישראל

לראשונה, תצורף חוות דעת של רואי חשבון מבקרים לדו"חות שמפרסם בנק ישראל. לאחר שבמשך שנים ליווה רו"ח חיצוני את הבנק, אך לא צירף חוות דעתו לדו"חות. בנק ישראל קבע כי את הדוחו"ת של הבנק יבקר משרד רואי החשבון KPMG סומך חייקין ועל המינוי נמתחת היום ביקורת בקרב גורמים בענף.



הטענה הראשונה נגד המינוי גורסת כי נפל בו טעם לפגם, שכן הפירמה משמשת כרואה חשבון מבקר של מרבית הבנקים הגדולים בישראל. בין היתר, מבקרת הפירמה, ביחד ולחוד עם משרדי רו"ח אחרים, את בנק הפועלים, לאומי, דיסקונט, איגוד והבנק הבינלאומי ואת חברות כרטיסי האשראי ישרכארט, כ.א.ל ולאומי קארד.



גורמים בענף מציינים כי ריכוז הביקורת בשוק הבנקאות בישראל בידיה של פירמת רואי חשבון אחת, היא בעייתית, קל וחומר ריכוז הביקורת גם על הגוף שממונה על הפיקוח על מערכת הבנקאות.



ביקורת נוספת נשמעת על ההחלטה להוציא מכרז דווקא בזמן זה, שכן חוק בנק ישראל החדש, אשר יכלול בתוכו הליך מינוי לרו"ח, נמצא בישורת האחרונה. לאור זה, עולה השאלה מדוע דווקא עכשיו מונה רואה חשבון לבנק ישראל לתקופה של שלוש שנים.



הביקורת האחרונה נגד המינוי מופנית כלפי הגוף המבקר, שכן מי שבחר את רואי החשבון - בנק ישראל - הוא הגוף המבוקר עצמו ולא המדינה, שהיא "בעלת המניות" בבנק. פירמת רואי החשבון אמורה לבקר את פעילותו של הבנק למען המדינה.



בנק ישראל מסר בתגובה, כי לפי חוק חובת המכרזים, מינוי רו"ח פטור ממכרז בגלל יחסי אמון המיוחדים המתחייבים עם הגוף המבוקר, ובנק ישראל קיבל על כן פטור ממכרז למינוי רו"ח. עם זאת, התהליך שנעשה למינוי משרד רו"ח כלל פנייה למשרדים הגדולים ביותר בישראל, לקבלת הצעות מחיר, בכפוף לתנאי שהתעריף המוצע לא יעלה על התעריף המקסימלי שנקבע ברשות החברות הממשלתיות להעסקת רו"ח מבקרים. KPMG סומך חייקין נבחרה לאחר שוועדה פנימית ישבה וניתחה את ההצעות, ובחרה את ההצעה הטובה ביותר.



בנוסף נמסר מבנק ישראל, כי בחוזה עם משרד רו"ח נכתב שרואי החשבון לא יעמדו בניגוד עניינים ויתרה מכך, הצוות שיבקר את הדו"חות הכספיים של בנק ישראל שונה ונפרד מהצוותים המטפלים בתאגידים בנקאיים במשרד רו"ח.



כמו כן, כאשר יחוקק חוק בנק ישראל החדש, המועצה המינהלית (גוף שיפעל כמעין דירקטוריון של הבנק ובו רוב מוחלט לחברים חיצוניים לבנק, אשר אחד מהם ישמש כיו"ר) תידרש לאשרר את מינוי הרו"ח. אם המינוי לא יאושרר, קיים סעיף בחוזה עם הרו"ח, על פיו תיפסק העסקתו לפני תום שלוש השנים.



לטענה לפיה המינוי היה צריך להתבמע על ידי המדינה (או במקרה זה - הממשלה) מסר בנק ישראל בתגובה, כי מינוי רו"ח על ידי הממשלה מהווה פגיעה ברורה ומובנת מאליה בעקרון העצמאות של בנק ישראל - עקרון חשוב עליו מקפידים בקרב הבנקים המרכזים בעולם.



מסומך חייקין לא נתקבלה תגובה על הידיעה.