בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעה שהגיש עובד נגד חברת ישראל, שבה טען שפוטר שלא בתום לב, בין השאר במטרה להימנע ממימוש האופציות שניתנו לו בחברה אותה רכשה ומיזגה לתוכה.
מפסק הדין של השופטת דינה אפרתי עולה, כי רוני גרושקה עבד כמנהל הנדסת מערכות רשת בחברת הסטארט אפ הישראלית פיץ' נטוורקס. הסכם העבודה היקנה לו אופציות לרכישת 16,000 מניות פיץ'.
במארס 2001, נאמר בפסק הדין, נרכשה פיץ' על ידי מיקרוסופט העולמית, ועובדיה, וביניהם גרושקה, שולבו במסגרת חטיבה בחברת מיקרוסופט ישראל. בהסכם המיזוג נקבע כי האופציות שהוענקו לעובדי פיץ' יומרו לאופציות לרכישת מניות מיקרוסופט.
במאי 2001 פנה גרושקה למיקרוסופט העולמית כדי לברר מהו המועד הקרוב למימוש האופציות המומרות. תשובת החברה היתה שב-22 בנובמבר 2001 הוא יהיה רשאי לממש מחצית מהאופציות המומרות לרכישת מניות מיקרוסופט העולמית.
שלושה שבועות לאחר פנייתו למיקרוסופט העולמית, קיבל גרושקה מכתב פיטורים ממייסד ומנכ"ל פיץ' לשעבר, אופיר פז. הפיטורים נומקו בשינויים ארגוניים במיקרוסופט ישראל. גרושקה המשיך לעבוד במיקרוסופט חודשיים וחצי לאחר הודעת הפיטורים ועזב ב-31 ביולי 2001.
ב-30 בספטמבר 2001 פנה גרושקה למיקרוסופט בדרישה להתיר לו לממש את האופציות המומרות. פנייתו הושבה ריקם ובעקבות זאת הוא הגיש תביעה לבית הדין שיצהיר על זכאותו למימוש האופציות.
גרושקה טען, באמצעות עו"ד שמעון לביא, כי פוטר מעבודתו במטרה למנוע ממנו את מימוש האופציות, חרף העובדה שהוא איש מפתח בפיץ' ושותף להליך מכירתה למיקרוסופט. לטענתו, עם הפסקת העבודה הוא זכאי לממש ולהמיר את האופציות שבידיו לרכישת 4,036 מניות, מכוח תוכנית האופציות של פיץ' ומכוח עקרון roll over (ייחוס לאחור).
מיקרוסופט ישראל טענה, באמצעות עו"ד אלינור אהרונסון, שבפיץ' לא אושרה תוכנית אופציות וכי מיום שהומרו אופציות פיץ' לאופציות מיקרוסופט - אופציות פיץ' אינן קיימות עוד. בנוסף, טענה מיקרוסופט, פיטורי העובד נעשו על רקע מקצועי ובשל בעיות ביחסי האנוש שלו.
השופטת אפרתי העדיפה את גרסת העובד, לפיה היתה קיימת בפיץ' תוכנית אופציות, מכוחה הוענקה לו אופציה לרכישת 16 אלף מניות פיץ', שהומרה לאופציה לרכישת 4,036 מניות מיקרוסופט. "במידה ולא אושרה תוכנית אופציות בפיץ', הדבר פוגם בתוקף אישור מס הכנסה להמרת אופציות שהחברה קיבלה ומהווה הפרה של פקודת מס הכנסה, כמו גם מסירת מידע שאינו נכון לרשויות המס", התריעה השופטת. עוד היא קבעה, כי הסכם ההעסקה של העובד מלמד על זכאותו למימוש האופציות. "לעומת זאת, מיקרוסופט לא הביאה כל מסמך או עדים מטעמה, שיש בהם כדי לשפוך אור על האירועים", הוסיפה השופטת.
השופטת גם דחתה את גרסת מיקרוסופט על חוסר מקצועיותו של העובד והצביעה על המכתבים המשבחים את תפקודו. היא אימצה את טענתו של גרושקה, שלפיה הפיטורים נעשו שלא בתום לב - לא עקב שינויים ארגוניים, ניהול כושל או יחסי אנוש גרועים, אלא כדי למנוע ממנו לממש את האופציות. השופטת קבעה שגרושקה יהיה זכאי לממש 50% מהאופציות. היא חייבה את מיקרוסופט ישראל בתשלום הוצאות שכר טרחת העו"ד של העובד.
ביה"ד לעבודה: מיקרוסופט פיטרה עובד כדי למנוע ממנו לממש אופציות
חיים ביאור
21.2.2007 / 8:58