מכה כלכלית קשה למינהל מקרקעי ישראל: בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי על המינהל לשלם למעלה ממיליארד שקל (לפני ריבית והצמדה) ללמעלה מ-200 רשויות מקומיות, שטענו כי המינהל לא שילם להן חלף היטל השבחה בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים בשנת 1973.
התובעות טענו כי על המינהל היה להעביר להן 10% מכל סכום שהוא קיבל בגין עסקות שהוא ערך, כאשר סכום זה צריך לכלול מס ערך מוסף. לדברי הרשויות, המינהל הוא "עוסק", ולכן הוא פטור ממס שכר והוא נדרש לגבות מע"מ מאלה המתקשרים עמו.
מנגד, סבר המינהל כי אין לחייבו בחלף היטל השבחה בגין רכיב המע"מ בעסקות שהוא עורך. לדבריו, ניסיון הרשויות ללמוד גזירה שווה מחוקי מס אחרים אינה רלוונטית, שכן לא עסקינן בהיטל אלא בהסכם - וכך יש לפרשו. כן נטען כי חוק המע"מ נועד להעשיר את קופת המדינה ואולם קבלת פרשנות הרשויות תביא להתעשרות קופתן על חשבון קופת המדינה.
השופטת רות רונן קבעה כי הפרשנות שעל בית המשפט לבצע היא פרשנות של כוונת הצדדים, לאחר שחוק מע"מ נכנס לתוקפו, למרות שהוא לא היה בתוקף במועד ההסכם. היא קבעה כי "חרף העובדה כי חלף היטל ההשבחה איננו מס, הרי שנכון יהיה לפרש את ההוראות החלות עליו תוך הרמוניה לדיני המס".
בפסק הדין אמרה רונן כי היא סבורה כי הפרשנות הנכונה לנושא המע"מ היא שעל המינהל להעביר חלף היטל השבחה גם על רכיב המע"מ. "העובדה שהרשויות לא הבחינו כי התקבולים שלהן לא גדלו בשיעור המע"מ - איננה מהווה אינדיקציה לאומד דעתן", נפסק.
באשר לגודל הסכום המחויב שנפסק קבעה רונן, כי "המינהל לא הביא בפני נתונים הנוגעים למסגרת התקציב שלו, להכנסותיו השוטפות או להכנסותיו מנכסים בשנים האחרונות. על כן, אין בידי כלים לבחון את ההשפעה של חיוב המנהל על תקציבו". עוד ציינה רונן, כי גם לו המנהל היה מוכיח כי תקציבו ייפגע משמעותית כתוצאה מקבילת התביעה, לא היה מקום לקבל את הטענה של "הגנת תקציב".
(ה"פ 115/98)
מינהל מקרקעי ישראל חויב לשלם למעלה ממיליארד שקל ליותר מ-200 רשויות מקומיות
כרמל בן צור
21.2.2007 / 17:56