הסכמה בין רשם האגודות לקיבוצים: חברים יקבלו זכות קניין בדירותיהם

מאת עמירם כהן

רשם האגודות השיתופיות, אורי זליגמן, ונציגי התנועה הקיבוצית, הסכימו באחרונה על נוסחה שתאפשר את הפרטת הדיור בקיבוצים, ללא צורך בתיקון בסיווג האגודה השיתופית "קיבוץ"; לפי הערכה, מדובר ברכוש בשווי כ-2 מיליארד דולר שיעבור לבעלות החברים.

בשנה האחרונה קיבלה התנועה הקיבוצית החלטה המאפשרת להפריט את הדיור - כלומר, להעביר את הדירות מבעלות האגודה השיתופית לבעלות החבר. להחלטה זו קדמה החלטה 751 של מועצת המינהל, ולפיה חבר קיבוץ יורשה לחתום על חוזה חכירה לדורות עם מינהל מקרקעי ישראל; זאת בדומה לחבר מושב ויישוב קהילתי.

אלא שהחלטות אלה עמדו בסתירה להגדרת "קיבוץ" בתקנות האגודות השיתופיות ולכמה סעיפים עיקריים בתקנון הקיבוץ. אחד הסעיפים בתקנון קובע כי החבר הוא בר רשות בלבד בדירה שבה הוא מתגורר, שהיא קניינה של האגודה השיתופית. לפי התקנון, זכות הדיור פקעה אם החבר עזב את הקיבוץ או נפטר.

עו"ד צפריר בן אור, העומד בראש הצוות שגיבשה התנועה הקיבוצית לטיפול בהפרטת הדיור, אמר כי בנוסחה שהוסכמה עם הרשם ייקבע שבעלות הכלל על הרכוש בקיבוץ תמשיך להתקיים גם בעתיד, "למעט המקרקעין המשמשים, או עשויים לשמש, למגורי החבר".

לדבריו, כדי לאפשר את ההפרטה יוצע לקיבוצים לערוך כמה שינויים בתקנון הקיבוץ:

* החבר יקבל זכות קניינית על דירת מגוריו. עם זאת לא יוכל החבר למכור את דירתו כל עוד הוא חבר קיבוץ.

* אם החבר יעזוב את הקיבוץ, זכותו על הנכס לא תפקע והוא יהיה זכאי לממשה (בניכוי דמי העזיבה שיקבל מהקיבוץ).

* החליט החבר שעזב לממש את הנכס, תישמר לקיבוץ זכות לרכוש אותו או להמליץ על רוכש. אם הקיבוץ ויתר על זכות זו תימכר הדירה על ידי החבר או יורשיו לרוכש מטעמם, בכפוף להסכמת הקיבוץ. משמעות הסעיף היא, בין השאר, כי זכויות הקניין בדירה של חבר שנפטר עוברות ליורשיו המתגוררים מחוץ לקיבוץ. לא ברור מההצעה איזה זכויות יש ליורשים שהם חברי הקיבוץ בדירת הוריהם.

עו"ד בן אור אמר כי מדובר בהצעה לתקנון בלבד, וכי כל קיבוץ יהיה רשאי לקבוע תקנון משלו. השינוי בתקנות האגודות השיתופיות שיאפשר את הפרטת הדירות בקיבוצים, מותנה באישור שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי. על ההסכם בין הצדדים דיווח לראשונה ביטאון הקיבוצים "קיבוץ".