התחזיות הלא ממש מדויקות של אבי ג'וזף כהן

מאת בועז לוי

כבר שנים רבות מפורסמת אבי ג'וזף כהן, אסטרטגית השווקים הראשית של בנק ההשקעות גולדמן סאקס, בתחזיות האופטימיות שהיא נוהגת לשחרר חדשות לבקרים.

הערכות חיוביות אלה - הנוגעות לכלכלה האמריקאית בכלל ולשוק המניות בפרט - זיכו אותה בתואר "הפר שבין הפרים", שנועד לציין גם את הדבקות הבלתי מתפשרת של כהן בתחזיות שהיא מפרסמת.

אך שלשום נדמה שחל שינוי: כהן הודיעה כי היא מפחיתה את תחזיתה למדד הסטנדרד אנד פור S&P) 500) לסוף 2001 - מ-1,550 נקודות ל-1,500 נקודות. באפריל כבר עידכנה כהן את התחזית לעיל כלפי מטה.

מבט מעמיק יותר מגלה שקשה לכנות את עמדתה של כהן "דובית". כדי שתחזיותיה למדד ה-S&P יתגשמו, עליו לעלות בכ-30% בארבעת החודשים שנותרו עד סוף השנה.

תחזיותיה של כהן לגבי מדד דאו ג'ונס אופטימיות כמעט באותה מידה. כהן צופה כי הדאו יגיע לרמה של 12,500 נקודות בסוף השנה. כדי לעמוד בתחזית זו הוא יצטרך לטפס ב-23%.

לאור האווירה הפסימית סביב שוק המניות, אין ספור אזהרות הרווח, המחיקות, ההפרשות והקריסות - קשה להבין מאין ממשיכה כהן לשאוב את האופטימיות העקבית שלה.

האופטימיות הנושבת מתחזיותיה העלתה את כהן למעמד של אנליסטית-על בשוק המניות האמריקאי בימי הבועה. תחזיותיה נחשבו כה מדויקות ואמינות, עד שבמקרים רבים די היה בכמה משפטי עידוד שלה כדי לאושש את השוק ביום של ירידות. מעמד זה הקרין ללא ספק גם על יוקרתו של גולדמן סאקס, מבנקי ההשקעות הגדולים והמשפיעים בוול סטריט.

למרות שבשנה האחרונה נשחק מעט מעמדה של כהן כגורו של שוק המניות, דבריה ממשיכים לעורר עניין רב. המכתב המפורסם שהיא שולחת מדי כמה שבועות ללקוחות הבנק, מועבר באורח קבוע גם לכלי התקשורת, ומצוטט במרביתם.

ואולם, סקירה קצרה של היסטוריית התחזיות של כהן, שלוקטה ממקורות שונים (ראו טבלה וגרף), מעלה כי תחזיותיה לוקות בבעיה אחת חמורה - הן בדרך כלל לא מתממשות. בשנה וחצי האחרונה, כאשר מדדי המניות המובילים מצליחים לכרות רמות שפל חדשות, והמשקיעים מאבדים את הפרוטות האחרונות שלהם, כהן ממשיכה לפרסם הודעות אופטימיות - ומתבדה.

"השוק הפרי יימשך, משום שהכלכלה האמריקאית נמצאת במצב טוב", הכריזה כהן באפריל 2000, בכנס שנערך בבית הלבן בהשתתפות הנשיא דאז, ביל קלינטון. הכרזה זו באה כחודש לאחר תחילת המפולת במניות הטכנולוגיה, שנמשכת עד היום.

מגמת הירידות לא גרמה לה לחרוג מהנימה האופטימית שלה. "מחירי המניות הם האטרקטיוויים ביותר עד כה השנה", הודיעה במכתב ששלחה ללקוחות באמצע נובמבר 2000. רוחה האמיצה של כהן הדביקה ככל הנראה את שאר אנשי המחקר העובדים סביבה, שכן במכתב נוסף ששלחו ללקוחות באותו חודש נכתב כי "האנליסטים של גולדמן סאקס לא רואים עדות לתנאים קשים באופן מיוחד בתעשיית הטכנולוגיה".

כהן נשאה עימה את נס האופטימיות הבלתי נלאית גם לשווייץ, שם נערך בינואר הכנס הכלכלי העולמי. "אנו מאמינים שטכנולוגיה יכולה לייצר ערך טוב למדי למשקיעים, ושוב הגדלנו את המשקל בטכנולוגיה", הכריזה בכנס.

מי מהמשקיעים שהחליט לשמוע לעצתה של כהן, והגדיל את משקל מניות הטכנולוגיה בסוף ינואר לא רווה נחת מהשקעתו, וזאת בלשון המעטה. מסוף ינואר ועד אתמול נפל מדד נאסד"ק ב-34%.

כהן טוענת להגנתה כי האופי הפרי המיוחס לה כולל ניואנסים דקים שאינם מצוטטים תמיד בכלי התקשורת. "קשה מאוד להעביר את הנתונים המופיעים בדו"חות העבים שאנו מעבירים ללקוחותינו ב-30 שניות של ראיון טלוויזיוני", אמרה כהן בעת ביקור בישראל במאי.

ואולם, למרות טענות אלה, קשה להשתחרר מהתחושה שלפחות חלק מתחזיותיה ואמירותיה של כהן אינן מנותקות מההקשר של בנק ההשקעות שבו היא עובדת. העובדה שלרווחיו של גולדמן סאקס (וגודלו של הבונוס השנתי של כהן) מושפעים מרמת העניין בשוק המניות ומהאווירה החיובית השוררת בו - עלולה גם היא לרמוז על הטיה אפשרית.

כהן אולי מכירה היטב את הנתונים המקרו-כלכליים, ויש לה דעות מוצקות לגבי ההתייעלות שמביאה המהפכה הטכנולוגית, אך היא אינה חוזה בכוכבים. בפעם הבאה שהיא משחררת הצהרות לשוק, כדאי להביא בחשבון את ההיסטוריה, וגם להיזכר למי ניתנה הנבואה.