יש דירקטורים ומנהלים בחברות שחשבו כי תקן חשבונאות 29 הקובע כי כללי החשבונאות הבינלאומיים, ה-IFRS, יאומצו גם בישראל - הוא עניינם של רואי החשבון או של החשבים וסמנכ"לי הכספים. הם טועים. מדובר אמנם ברפורמה חשבונאית, אבל לא פחות מכך - במהפכה ניהולית.
אימוץ התקינה הבינלאומית יחייב מעורבות הרבה יותר צמודה של הדירקטורים בחברות, שכן ה"מספרים" שירשמו בדו"ח הכספי יהיו תלויים במידה רבה בהחלטות שיקבלו. "מכיוון שפריטים רבים יוצגו בדו"חות לפי השווי ההוגן שלהם, לעומת ההצגה לפי בסיס העלות (כפי שמקובל כיום), החלטות שהדירקטורים צריכים לקבל בעקבות המעבר לתקינה הבינלאומית נעות מהחלטות לגבי תיאומים טכניים של מערכות ועד להחלטות כיצד יש לבצע עסקה זו או אחרת", אומר רו"ח דני ויטאן, שותף במחלקה המקצועית של KPMG סומך חייקין.
"מעל לכל, צריך לזכור כי ה-IFRS נותן הרבה יותר אפשרויות בחירה להנהלת החברה בדרך הצגת הדברים - והדירקטור יצטרך לבצע את עבודות הפיקוח באופן הרבה יותר הדוק", מסביר ויטאן.
פיקוח ובקרה
"שיקול הדעת שנתון בידי הנהלת החברה גדל, ולמנהלים יש הרבה צמתי החלטה בתחומים שונים" מוסיף ויטאן. "לדוגמה, לאחר המעבר ל-IFRS יוצגו בדו"חות מרכיבים רבים על פי תחשיבי שווי הוגן, כגון נדל"ן להשקעה והתחייבויות לעובדים. לצורך קביעת השווי ההוגן יש להיעזר באקטואר, שחלק גדול מהנחות היסוד שמוצגות לו כדי שיבסס עליהן את חוות דעתו מוצגות לו על ידי הנהלת החברה".
אם מעריכים שווי של חברה בת שאינה נסחרת, לתחזיות שמציגה ההנהלה בפני האקטואר השפעה כשהוא קובע את השווי. כנ"ל גם בהערכה של סטראט-אפ או בניין משרדים. אם נתן לכמה שמאים להעריך נכס, התוצאה לא תהיה זהה. לכן הדירקטורים צריכים לבדוק את שיקול הדעת של ההנהלה בבחירת אנשי המקצוע הראויים, ובבחירת המצגים שהוצגו בפני אותם בעלי מקצוע.
בנוסף, אחת הדרישות לעניין הצגת דו"ח הדירקטוריון היא הצגה של אומדנים חשבונאיים קריטיים בדו"ח הדירקטוריון. לאחר המעבר ל-IFRS, האומדנים הקריטיים יקבלו הרבה יותר משקל בדו"חות הכספיים ממשקלם כיום, ולכן צפוי כי יורחב הדיון בעניין בדו"ח הדירקטוריון.
סוג נוסף של החלטות שעליהן הדירקטוריון צריך לפקח הן החלטות המתקבלות בנוגע לבחירה בין אפשרויות שונות שמעניק ה-IFRS והקלות שמוענקות לחברות. על הדירקטוריון לוודא כי העדפת אפשרות מסוימת על פני אפשרויות אחרת - אכן נעשית לטובת החברה.
ויטאן מדגיש כי אחת ההחלטות שהנהלת החברה צריכה לקבל היא כיצד היא בוחרת להציג נכסים פיננסיים. דוגמה: אם חברה רוכשת מכשירים פיננסיים שונים, הרי שעל פי ה-IFRS ערכם יוצג בדו"חות על פי שוויים ההוגן - אך לגבי מכשירים פיננסיים מסוימים, יש שתי דרכים לסווג את הנכסים: כנכסים פיננסיים זמינים למכירה, ואז השפעתם בדוח"ות תהיה על קרן ההון, או להציג את השינויים ברווח וההפסד.
הבחירה האם להציג את השינויים בשווי בקרן הון או ברווח והפסד, צריכה להיעשות על ידי ההנהלה, ביום ההתקשרות במכשיר הפיננסי שלגביו קיימת אפשרות הבחירה. לאחר שהוא סווג, לא ניתן לשנות את הסיווג. מי שלא יבצע את הייעוד בזמן - לא יוכל לבחור באופציית השווי ההוגן דרך רווח והפסד.
דוגמה נוספת: חברה יכולה להחליט על אימוץ של הקלות שמעניק ה-IFRS לחברות שעוברות לראשונה לדווח בכללים אלה. כך, קיימת הקלה בעניין הצגת הרכוש הקבוע, שניתן להעריכו מחדש - ואז סכום השערוך ייזקף לקרן הונית; ניתן גם להציגו על פי עלות נחשבת - ואז השערוך ייזקף לעודפים.
על הדירקטוריון לוודא כי ההחלטה אכן התקבלה לטובת החברה. בנוסף, אם אכן הוערך הרכוש הקבוע מחדש - החברה תידרש לבחון האם העודפים המושפעים מהשערוכים הינם עודפים ראויים לחלוקה (כדיווידנד), תוך התחשבות בהשלכות המשפטיות והמיסויות של החלוקה.
התנודתיות בשורה התחתונה תגדל
סוגיה נוספת שיש לשקול כתוצאה מהמעבר ל-IFRS היא כיצד להתייחס למנגנוני תגמול קיימים למנהלים ועובדים, שמבוססים על פרמטרים חשבונאיים (רווח נקי, רווח תפעולי), מציין ויטאן.
אם עד היום החברה כרכה את התגמול לעובדים ולמנהלים עם כללים חשבונאיים, כגון רווח נקי של החברה, עליה לחשוב האם המנגנון אכן מתאים לאופן הדיווח החדש, בהתאם ל-IFRS לאור העובדה שהתנודתיות ברווח וההפסד צפויה לגדול עם המעבר ל-IFRS, בייחוד אצל חברות שעוברות לראשונה לשיטה זו.
כמו כן, הרווח הנקי ב-IFRS עשוי להיראות אחרת לגמרי בשל סיבות שונות. לדוגמה, בהתאם לתקן החדש חלק המיעוט ברווח אינו נכלל בתחשיב הרווח הנקי. לכן, אם נקבע כי החברה תיתן בונוס למנכ"ל בגובה 5% מהרווח, מכיוון שהרווח ב-IFRS יהיה שונה משמעותית מהרווח כפי שנקבע באמצעות כללי החשבונאות המקובלים כיום (בשל סיבות עסקיות, אלא בגלל שינויים חשבונאיים) - הרי שגם הבונוס ישתנה.
בנוסף, אומר ויטאן, הדירקטוריון יידרש לספק הסברים מול גופים שונים בשוק ההון, בייחוד מול מנהלי השקעות ואנליסטים, בגין הסיבות לתנודתיות ברווח והפסד. הדירקטוריון יצטרך לדעת לנטרל "רעשים" מסיבות עסקיות אמיתיות, שגרמו לשינוי ברווח והפסד. הדירקטורים יצטרכו להבין, בין השאר, מדוע הרווח השתנה ומהן ההנחות הסובייקטיוויות שעמדו בבסיס הערכות השווי השונות שעליהן ביססה החברה את הדו"ח הכספי.
היחסים מול הבנקים
מנהלי החברה צריכים להיות גם ערים להשלכות המעבר על התוצאות הכספיות של החברה. לדוגמה, ייתכן שהחברה לא תוכל לעמוד באמות המידה הפיננסיות שעליהן התחייבה כאשר נטלה הלוואות.
בעניין זה יש לפעול בתיאום עם הבנקים המלווים, לצורך שינוי אמות המידה הפיננסיות. חברה שמציגה תחזיות לשנים הבאות צריכה להביא בחשבון גם כיצד המעבר ישפיע על התחזיות שהיא מפרסמת - על הרווח, על היחסים הפיננסיים ועל ההון העצמי.
דני ויטאן: "הדירקטור יצטרך לבצע את הפיקוח באופן הרבה יותר הדוק"
אתי אפללו
22.2.2007 / 9:12