במקום לעסוק בקרבות שליטה - הדור הצעיר למשפחת גינדי הקים עוד שתי חברות שנושאות את אותו השם

השם גינדי הוא מותג מוכר ותיק בענף הבנייה. האחים משה ויגאל, מייסדי החברה, בנו לאורך השנים קרוב ל-20 אלף יחידות דיור בראשון לציון וסביבותיה ורכשו מוניטין רב שנים. באחרונה נראה כי המותג תופס תאוצה: במקומות רבים בארץ ובהם לב תל אביב, חולון, ראשון לציון, גבעת שמואל, באר יעקב, נס ציונה ועוד מופיעים פרויקטים חדשים תחת המותג.



ואולם, בניגוד למה שניתן לחשוב, לא מדובר בצמיחה של החברה או הרחבת הפעילות, אלא בשלוש חברות שונות שנושאות את אותו שם. כמעט. הראשונה היא החברה המקורית, שבבעלות משה ויגאל גינדי, שהם גם הבעלים של קניון הזהב בראשון לציון. שתי החברות האחרות הוקמו על ידי דור ההמשך בתחילת 2000: חברת גינדי אחזקות שהוקמה ומנוהלת על ידי בניו של יגאל: ליטל, אבי, גיא ורועי, המקימים בין היתר את פרויקט היוקרה מגדלי G במתחם השופטים בתל אביב, וחברת גינדי השקעות שהוקמה ומנוהלת על ידי בנו של משה - מנור גינדי, וחתניו, איל פרידמן ואורי לוי.



בראיון ל-TheMarker מספרים גינדי, פרידמן ולוי על החברה, הייחוס המשפחתי, ההתמודדות עם בני הדוד והשאיפות. "ההחלטה שדור ההמשך לא ישתלב בחברה אלא ייצא לדרך עצמאית היתה של ההורים. היה ברור שלא ניתן להקים חברה אחת עם עשרה מנהלים ועשר דעות כי זה יחזיק מעמד אולי חודש ולכן הקמנו שתי חברות. החלוקה בינינו נעשתה מכוח האינרציה ובכל מקרה יש פרגון הדדי ושיתוף פעולה בין החברות".



חברת גינדי השקעות נמצאת בבעלות פרטית של מקימיה. עם זאת, החברה גייסה ב-2006 כ-140 מיליון שקל מהציבור באמצעות שתי הנפקות אג"ח. החברה יוזמת ומנהלת כיום לפי דיווחיה כ-11 פרויקטים למגורים, מסחר ומשרדים בארץ ובחו"ל, חלקם באופן עצמאי וחלקם עם שותפים. שווי המכירות של הפרויקטים מוערך ב-1.2 מיליארד שקל, חלקה של החברה מסתכם, לפי דיווחיה בכ-500 מיליון שקל.



בין הפרויקטים בישראל מוקם בימים אלה קניון הגבעה בגבעת שמואל. כמו כן, מוקמים פרויקט WHITE בראשון לציון, שיכלול 77 דירות יוקרה במגדל בן 26 קומות, ופרויקט צמרות בנתניה שיכלול 78 דירות בשני בניינים. בחו"ל פעילה החברה ברומניה, הונגריה ושווייץ.



למה שמרתם על השם גינדי? זה לא יוצר בלבול עם החברות האחרות?



"גינדי זה שם חזק. הוא משדר מוניטין של הצלחה ויציבות. ההחלטה על התוספת "השקעות" היתה שרירותית".



יצא לכם להתחרות בגינדים האחרים?



"אנחנו לא מתחרים אחד בשני מתוך החלטה. יש סטטוס קוו בינינו - אם אנחנו התחלנו בפרויקט הם לא יפריעו לנו וליהפך".



זה מה שקרה במתחם השופטים? נראה שהם עשו שם את עסקת חייהם, דירה אחת כבר נמכרה לשרי אריסון במחיר עתק של 13 מיליון דולר, והם מדווחים על מכירות נוספות.



"הקרקע של מגרש השופטים הוצעה למכירה תמורת 16-17 מיליון דולר ועמדה בשוק שנתיים. בדקנו אותה, אבל לא ראינו את הפוטנציאל ולא התאהבנו. בדיעבד אין ספק שהם עשו עסקה טובה".



לא מקנאים?



"אנחנו מפרגנים להם".



בואו נחזור רגע להקמת החברה. מאיפה היה לכם את הכסף? קיבלתם מימון מההורים?



"המימון שקיבלנו הוא בשוליים, מיליונים בודדים וגם אותם לא בכסף, אלא בביטחונות שניתנו לנו כדי שנוכל לקבל אשראי מהבנקים. התחלנו עם הלוואות. בנוסף ב-2006 הנפקנו אג"ח. עשינו זאת בשיטה מיוחדת ואחר כך גם חיקו אותנו".



מה היה מיוחד בשיטה?



"הנפקנו את האג"ח על בסיס פרויקטים קיימים. היו כמה פרויקטים שהבאנו עבורם מימון מהבית, הם היו נושמים וחיים, היוונו את הרווח וקיבלנו את התמורה נכון להיום. השקענו את הכסף בפרויקטים בארץ ובחו"ל ושוב איגחנו את התזרים. זאת שיטה שאנחנו המצאנו, ואחר כך שיכפלו את זה יזמים אחרים. בשתי ההנפקות גייסנו סך הכל 140 מיליון שקל".



יש טענה שהרבה חברות נדל"ן מגייסות אג"ח בלי שתהיה להן את היכולת להחזיר את הכסף בריבית המוצעת. מה דעתכם?



"זה שוק משוכלל. אנחנו בטוחים שכולם בודקים".



איפה תשקיעו את הכסף?



"כרגע ההתמקדות היא במזרח אירופה: רומניה, הונגריה, פולין, בולגריה".



מזרח אירופה לא נמצאת כבר מעבר לשיא?



"עדיין לא. בהונגריה היינו החברה השנייה מבחינת היקף מכירת הדירות ב-2006. מכרנו קרוב ל-400 דירות. עם הזמן השוק התייצב, הריביות ירדו וגם התשואות ירדו. עם זאת, הבנקים נותנים היום מימון הרבה יותר נוח. באופן כללי השוק הזה נהפך להיות הרבה יותר מערבי".



מה היתרונות במזרח אירופה?



"מרכיב הקרקעות שם הוא עד 20% מההשקעה בפרויקט. בישראל זה חוצה את ה-50%. עלויות הבנייה זהות, ומחירי המכירה באירופה רק עולים".



כיום הודו וסין נחשבות לאטרקטיוויות, תיכנסו לשם בעתיד?



"קשה לשלוט בפרויקטים שם, זה רחוק. אבל אולי ניכנס לשם בתוך שלוש או ארבע שנים".



מה לגבי קרקעות בישראל?



"אין הרבה קרקעות באזור המרכז, אזור הביקוש. בכלל, יש בארץ עודף ייצור ויש סיבה לכך שהרבה חברות יוצאות לחו"ל ומצליחות שם".



מינהל המקרקעין הודיע באחרונה שהוא ישווק קרקעות לכ-10,000 יחידות דיור במרכז. תתחרו עליהן?



"אנחנו כמעט לא מתעסקים עם קרקעות מינהל. אנחנו רוכשים את הקרקעות בעיקר ממתווכים, שמאים, עורכי דין ואפילו אדריכלים שלעתים מציעים קרקעות. אנחנו שומעים בכל שנה שהמינהל ישווק קרקעות ויהיה היצע, אבל בפועל זה לא קורה.



עם זאת, אנחנו פעילים גם בישראל. במגורים יש לנו כמה פרויקטים, שהבולט שבהם הוא פרויקט WHITE בקסטיאל שבראשון לציון. העירייה הוציאה את הבניין למכרז ואף אחד לא ניגש. בדקנו העדפות רוכשים וגילינו שגם בראשון לציון יש עשירים כמו בתל אביב, שמחפשים פרויקטים יוקרתיים ומוכנים לשלם הרבה כסף בשביל לא לעזוב את העיר. הפכנו את הפרויקט ליוקרתי, השקענו ומיתגנו אותו, ובעקבות זה כבר לא היתה בעיה למכור".



"גם בחולון יש לנו פרויקט גדול, שכולו נמכר. אחד הפרויקטים הבולטים שיש לנו היום בנדל"ן המניב הוא פרויקט קניון הגבעה שנמצא בבנייה. אנחנו גובים שם דמי שכירות בגובה 50-60 דולר למ"ר בחוזים ל-3-10 שנים. השכרנו חלק גדול מהחנויות ונותרו פחות מ-1,000 מ"ר להשכרה. הוא ייפתח במהלך הקיץ, באוגוסט או ספטמבר".



כיום יש ביקושים גדולים לקניונים בישראל מצד משקיעים. קיבלתם כבר הצעה?



"יש עניין מצד גופים פיננסיים להשתלב בפרויקט, להיכנס כשותפים. ייתכן שנכניס שותפים. בכל מקרה כבר הצהרנו שהקניון מיועד למכירה בתוך שנה עד שנתיים מהיום".



כמה הוא שווה בערך?



"לפי דעתנו שוויו קרוב ל-40 מיליון דולר".



משה, האב, מעורב בחברה?



"לא באופן פעיל. אבל אם צריך עצה טובה אז יש ממי לבקש".



כשהקמתם את החברה היה לכם רקע נדל"ני? היכרות מוקדמת עם הענף?



"צמחנו לתוך זה. מנור למשל מסתובב באתרי בנייה מגיל 4. חוץ מזה שכיום נדל"ן זה מימון ושיווק. זה מה שעושה את המשחק. בכלל, הענף הזה היום הוא ענף צעיר. המנהלים הם חבר'ה צעירים, משכילים, מעורבים בשוק ההון, רעבים מאוד. אנחנו לוקחים איתנו מטען של 40 שנה והשילוב הזה של מוניטין, עוצמה, גב פיננסי וגם עצמאות - זה נותן לנו כוח".