ליהל זילקה, מודי רוזן, שרגא כץ ואיתן דקל אין לבטים. מבחינתם קרן הון-סיכון שמתמחה בחברות תקשורת היא חובה במדינת ישראל. "ישראל היא מעצמה בתחום התקשורת. רוב החדשנות בעולם התקשורת מגיעה מישראל. הקונצפט של מסרים מיידים פותח כאן על ידי ICQ הישראלית; ווקלטק ואודיוקודס היו החברות הראשונות שפיתחו את טכנולוגיית קול על גבי פרוטוקול אינטרנט (VoIP); צ'ק פוינט היתה הראשונה להציג אבטחה ברמת הרשת; וולטייר ומלאנוקס הן מובילות בתחום אינפיניבנד. אם בודקים היטב, מגלים שלא פחות מ-50%-60% מחברות הסטארט-אפ בישראל עוסקות או קשורות לתחום התקשורת והמוליכים-למחצה", מסבירים רוזן וזילקה.
הקרן שהקימו ב-99', מגנום ונצ'ר קפיטל, היא קרן ההון-סיכון היחידה שפועלת בישראל שמתמחה בהשקעות בתחום התקשורת והמוליכים-למחצה. עובדה די מפתיעה נוכח העובדה שלתקשורת יש נוכחות משמעותית בסצנת היזמות הישראלית, וגם בשל העובדה שדווקא בתחומים אחרים, כמו מדעי החיים (23% מהגיוסים ב-2006 היו מתחום זה), דווקא יש קרנות הון-סיכון מתמחות.
בדצמבר האחרון סיימה מגנום לגייס באופן רשמי את הקרן השנייה שלה שהסתכמה ב-105 מיליון דולר. עד עתה הקרן ביצעה שתי השקעות: סיוורג' נטוורקס (Siverge Networks) ודיזיין-ארט נטוורקס (DesignArt Networls). "אנחנו מעוניינים לבצע 12 עד 15 השקעות מתוך הקרן החדשה", מבהיר רוזן. "הכיוון שלנו ברור, ואנחנו לא לחוצים להשקיע", הוא ממשיך. "אין לנו בעיה לא להשקיע אם לא נמצא השקעות מתאימות".
כיום כמעט לכל קרנות ההון-סיכון האחרות שפועלות בזירה המקומית יש שותף אחד לפחות שאחראי על השקעות בתחום התקשורת. במגנום מנסים לבדל את עצמם בזכות העובדה שכל שותף בקרן מביא עמו ניסיון חיים ומטען מקצועי שונה. רוזן היה שנים רבות יועץ בחברות שלדור ומוניטור; זילקה היה מנכ"ל הכספים של ווקלטק ואחראי לאקזיט הראשון של הקרן - מכירת פונטיק סיסטמס לסקאנסופט תמורת 80 מיליון דולר; כץ היה המייסד של חברת סראגון נטוורקס; ודקל ביצע תפקידים שונים במוטורולה.
הידע מגוון, העבודה משותפת
"באופן מפתיע, על אף שיש לא מעט חברות סטארט-אפ מעולם התקשורת, אף אחד לא בחר להקים קרן ממוקדת כמונו. כשיש לך צוות שעובד יחד על כל השקעה, נוצר גיוון בידע שכל אחד מביא, וזה מהווה יתרון", מסביר רוזן. "אין כאן שותף אחד שאחראי על ההשקעה. ללא מעט שותפים בקרנות אחרות יש בעיה עם מי לנהל דיאלוג בנוגע להשקעה בחברה. אצלנו העבודה משותפת", הוא מבהיר.
במגנום סבורים שיש כמה סיבות לכך שנוצר בישראל מקבץ גדול של חברות סטארט-אפ בתחום התקשורת. "זה נובע בעיקר מהידע שנצבר בצבא", מסביר זילקה. "יכולת רבה פותחה בצבא בתחום האלחוט", מוסיף דקל. "לפיתוחים בתחום המודמים אחראית היכולת הגבוהה באלגוריתמים ומתמטיקה", אומר רוזן.
הקרן הראשונה של מגנום השקיעה בכמה חברות. הפעילות שבהן: ווינטגרה (שתצא השנה להנפקה בנאסד"ק), קרשנדו נטוורקס, פרוביג'נט, אקסטריקום, טריבנט, אאוטסמארט וקונקטוואן. כמו כן, היא מחקה ארבע חברות: וינטו, טונדו, סלגלייד ווייסבנד. הם סבורים שהדיל פלואו (הדילים להשקעה שמגיעים לקרן - ג"ג) הוא איכותי וטוב, ובכלל, שמדובר בתקופה טובה מאוד להשקעות בתחום התקשורת.
התשתית הקווית משתנה לחלוטין
רוזן סבור שבשנים הקרובות שוק התקשורת והמוליכים-למחצה ישתנה באופן דרמטי. "לפני כמה שנים היתה תחושה בקרב משקיעי הון סיכון שכבר המציאו הכל. זו טעות. עוד לא ראינו שום דבר. בעוד 5-6 שנים נסתכל ונראה אילו תשתיות מחורבנות היו פעם. התשתיות האלחוטיות משתדרגות. יש התפתחות של טכנולוגיות Fi-Wi ו-WiMAX לקצבי העברת נתונים שלא שמענו עליהם. גם התשתית הקווית משתנה לחלוטין. כיום מדברים על מתגים שמעבירים טרות-ביטים. חלים גם שינויים סוציולוגיים בארגונים. כבר לא חשוב להם היכן העובדים נמצאים. חשוב שתהיה גישה למידע מכל מקום. גם התפתחות ענף הסלולר משנה את העולם. לכל אחד יש בעצם מחשב ביד", מסביר רוזן.
זילקה מציין את תחום הווידיאו וסבור שגם בתחום העברת הווידיאו יחולו לא מעט שינויים. "גם תחום ה-GPS לסלולר יספק שירותים חדשים", הוא מבהיר. כץ מציין בדומה לקודמיו את המעבר לקצבים גבוהים יותר ומבהיר כי הרשתות נהפכות למבוססות יותר על פרוטווקלי IP ואתר-נט. דקל מציין את עניין הלכידות (התלכדות של מידע, קול ו-וידיאו על רשת אחת), ומבהיר כי נראה יישומים חדשים גם בתחום הרכב.
רוזן אומר כי השאלה במי מגנום תשקיע היא מורכבת. "אתה משקיע על בסיס חזון מסוים. אם לא תרכוב על הטרנד בעיתוי הנכון, אתה עשוי לטפס על קיר חלק". גם שאלת היציאה לאקזיט לא פשוטה ולטיימינג יש חשיבות מכרעת. "אם תחזיק טכנולוגיה יותר מדי זמן היא עשויה להרקיב".
מודי רוזן: "בעוד 6-5 שנים נראה אילו תשתיות מחורבנות היו פעם"
גיא גרימלנד
25.2.2007 / 8:49