מהפכה במשרד התחבורה: המנכ"ל סיטרמן מתכוון לצמצם סמכויות של מנכל"ים ותיקים

משרד התחבורה, המשרד שאחראי ומשפיע על חלק ניכר מחיינו, אף פעם לא זכה לחיבה יתרה מהציבור הרחב, לעתים קרובות בצדק רב. משרד זה, כמו רוב משרדי הממשלה האחרים, זוכה לתדמית ארכאית וביורוקרטית. ואולם, בימים אלה מתחוללת מהפכה במשרד התחבורה, המוגדרת על ידי רבים במשרד כ"רעידת אדמה" שמזמן היתה צריכה להגיע.



מי שמוביל את המהלך הוא מנכ"ל המשרד הלוחמני, גדעון סיטרמן, שבין העימותים שלו עם האוצר והניסיון שלו להביא לעצמאות המשרד, מקדם תוכנית שעתידה לשנות את פני משרד התחבורה, ו"להפוך אותו לדוגמה ומופת עבור שאר משרד הממשלה", כדבריו. סיטרמן חושף כאן לראשונה את פרטי התוכנית, שקודמה בחמשת החודשים האחרונים כמעט בחשאיות יחד עם ענת דבש ממשרד "ד.ב.ש פיתוח ארגוני".



לדברי סיטרמן, המצב במשרד התחבורה הגיע לאבסורד. "כולם אחראים על הכל ואף אחד לא אחראי על כלום. כל אחד ספון בחלקת האלוהים שלו, בלי בקרה, בלי פיקוח - מה שבחברה פרטית לא היה מחזיק יום אחד. אני רוצה להפוך את המשרד לכזה שיעבוד בסטנדרטים עסקיים. כל אחד יציב לעצמו מטרות, וכל רבעון הוא ייבדק על פי המטרות שהציב לעצמו לעומת ההישגים שהשיג. מאחר שאנחנו במשרד ממשלתי, לא ניתן לפטר סתם כך, אז נבנה מנגנון תגמול שבצידו האחד מי שיתרום ויוכיח את עצמו יזכה להרחבת סמכויות, מעורבות ואחריות רבה יותר - ומי שלא פשוט ייהפך ללא רלוונטי".



התוכנית נהגתה על ידי השר שאול מופז, וסיטרמן הוא המוציא אותה אל הפועל. מופז היה בתמונת הגיבוש של התוכנית לכל אורכה, עקב אחרי הליכי התכנון וגיבה כל העת את מנכ"לו ביישומה.



"אני עומד על כך שנטמיע את פרויקט המחשוב מרכבה במשרד התחבורה. ביקשתי שיבנו מודלים מיוחדים שיאפשרו לי לראות בכל רגע נתון כל דבר שנבקש. באופן זה, כל חריג יבלוט מיד, כך שהאח הגדול יוכל לראות ולשמוע הכל. אף אחד לא יוכל למרוח או לעגל פינות כמו שלצערי קורה לא פעם לא רק במשרד התחבורה, אלא בכל משרדי הממשלה האחרים - ללא יוצא מן הכלל".



עוול ללנגר



השינוי של סיטרמן יביא לצמצום ניכר בסמכויותיו ובכוחו של מינהל היבשה, וכתוצאה מכך יפגע במי שעומד בראשו, אחד האנשים הוותיקים והמנוסים במשרד התחבורה, אלכס לנגר. מינהל היבשה עתיד להפוך ל"רשות להסעת המונים". תחת אחריותה של הרשות תיוותר התחבורה הציבורית בלבד: אוטובוסים, רכבת ישראל, רכבות קלות, מוניות ואינטגרציה ביניהם. תקציבי עתק שהיו עד עתה בסמכות מינהל היבשה יוצאו ממנו ויחולקו בין האגפים החדשים או המתחדשים במשרד.



מקורות בענף התחבורה אינם מופתעים מהמהלך, אך אומרים כי "ללנגר נעשה עוול מאוד גדול ברמה האישית, אבל בראייה כוללת הדבר עשוי דווקא להביא להתייעלות, זאת מאחר שיש פעילויות שלמות המרוכזות אצל סמנכ"לים ולמעשה לגורמים אחרים אין נגיעה אליהם". לטענת המקורות, "בשבועות האחרונים שוררת במשרד אווירת נכאים ולא ברור איזה רעיון או גזירה חדשה תצא תחת בית היוצר של סיטרמן. כל אחד מתחיל להרגיש כי האדמה תחתיו רועדת".



המהלך השני בבסיס השינוי הוא הקמתו של אגף תשתיות ואינטגרציה, שיהפוך לאחד מגופי הביצוע המרכזיים במשרד. בראשו יעמוד יצחק זוכמן, שהתמנה באחרונה לסמנכ"ל תשתיות ואסטרטגיה ועד לא מזמן שימש בתפקיד מנהל אגף בכיר לתשתית ופיתוח. האגף החדש יאגד תחתיו את כל מגזר התשתיות העירוניות, כביש חוצה ישראל, מעץ החדשה ורכבת ישראל שלהם תקציבי הפיתוח הגדולים ביותר במשרד. "האגף החדש ייהפך למנהל העבודה שלי בפועל בכל מקום ובכל רגע נתון", אומר סיטרמן.



צלע שלישית של המהלך היא החייאתו מחדש של אגף המדען הראשי במשרד. למשרד התחבורה יש תקן למדען ראשי, אך זה אינו מאויש זה שנים רבות. "אני רוצה שהמדען הראשי יהיה עבור המשרד מתכנן ואדריכל על. נגמרה התקופה שהחברות הממשלתיות מגיעות למשרד התחבורה ואומרות לו מה הן רוצות לבצע. משרד התחבורה הוא זה שיחליט מה יבוצע, איך והיכן. חברות דוגמת רכבת ישראל, מעץ החדשה, נתיבי איילון, מוריה ויפה נוף יהיו גופי הביצוע בלבד. בראש אגף המדען הראשי יעמוד אדם בעל שיעור קומה מהאקדמיה ובימים אלה מוקמת ועדת האיתור שתבחר בו".



מהלך נוסף שגרם ללא מעט אנשים במשרד התחבורה להזיע הוא השינוי באגף התכנון הכלכלי. האגף עסק עד כה בתכנון הכלכלי ארוך הטווח, בתקציב השוטף ובתקציב הפיתוח של המשרד; מעתה, הוא ייהפך לאגף כלכלה ואסטרטגיה, ומלבד הטיפול בתקציב יעסוק בבחינת הכדאיות והצורך בביצוע של פרויקטים עליהם יוחלט באגף המדען הראשי. "למעשה, המדען יחליט מה הוא רוצה ואגף הכלכלה יגדיר את אפשרויות הביצוע, הכדאיות הכלכלית וההשלכות שלו", אומר סיטרמן.



המהלך הדרמטי של סיטרמן לווה בחודשים האחרונים בסדרה של מפגשים ארוכים בין עובדי המשרד לאנשי החברה לייעוץ ארגוני, בה לראשונה נשמעה דעתם באופן רשמי ואנונימי. העובדים טענו כי המבנה הארגוני במשרד ארכאי ולא השתנה שנים. לדבריהם, מבנה זה אינו תומך בתהליכי השינוי שהמשרד עובר. עוד טענו העובדים, כי אין חשיבה על התקדמות טכנולוגית, אין תהליך של מעקב אחר החלטות שהתקבלו ואחוז הביצוע שלהם נמוך ביותר. לפי העובדים, כתוצאה מהתחלופה הגבוהה של ההנהלה הבכירה התפתח מנגנון של שחיקה, חוסר אמון וחשדנות. "מנהלים בונים לעצמם אימפריות ומעדיפים לשמר תרבות של חוסר שקיפות, כמה שפחות לעדכן ולהעביר מידע שעלול לפגוע בנחיצות שלהם", אמרו העובדים.



סיטרמן, עם זאת, ממשיך להאמין במהפכה: "המטרה שלי היא להנחיל שינוי ארגוני שיהווה דוגמה לכלל משרדי הממשלה - ולא רק למשרד התחבורה. אני מודע לזה שמדובר בשינוי לא פשוט, אבל אם השירות הציבורי רוצה להתחיל להתנהל כמו המגזר הפרטי, אז אין ברירה".