ענף רשתות המזון צמח ב-2006 ב-3.6% וגילגל 26.81 מיליארד שקל. קבוצת רבוע כחול צמחה בשיעור גבוה מזה של השוק, 5%, ואילו קבוצת שופרסל, שהתחזקה עם רכישת קלאבמרקט, ירדה ב-1.1%. אבל המגמה הבולטת של השנה החולפת היתה דווקא צמיחת הרשתות הפרטיות. מכירות הרשת הרביעית נסקו ב-13.1% ב-2006 ונתח השוק שלהן הגיע ל-25%.
בחמש השנים האחרונות גדל נתח השוק של הרשת הרביעית ב-9% - כך עולה מנתוני חברת המחקר נילסן, שהוצגו בכנס הלקוחות השנתי שלה שנערך היום.
"הרשת הרביעית" היא השם שניתן למרכולים בבעלות הפרטית, שפועלים בדרך כלל באזורים גיאוגרפיים מוגדרים. בקבוצה זו נמנים חצי חינם, שיווק השקמה, קו-אופ ישראל, טיב טעם, יינות ביתן, אבא ויקטורי, סופר חביב, יד יצחק, יוחננוף ועוד. בניגוד לרשתות הגדולות, שהן חברות בורסאיות בעלות מטות כבדים ותקציבי פרסום ושיווק שמנים, ברשת הרביעית מדובר באנשי שטח. בחלק מהמקרים מדובר סוחרים שצמחו מהשווקים ופתחו סופר אחד, וכשראו שהוא מצליח, הם פתחו סניפים נוספים באזור. רמי לוי, שמפעיל שמונה סניפים באזור ירושלים, הוא דוגמה לתהליך זה.
הרשתות הפרטיות מציעות בדרך כלל מחירים זולים יחסית, אך עם שנות הפעילות הן התחילו גם להציע ללקוחות חווית קנייה ייחודית. בעלי הרשתות רואים עצמם כנציגים של הצרכנים, ולעתים קרובות הם מחוברים לפעילות של הקהילה המקומית.
נתוני נילסן מראים כי הרשתות הפרטיות הגדילו בשנים האחרונות את מספר החנויות שלהן, מ-92 חנויות ב-2002 ל-186 חנויות ב-2006. מדובר בגידול של פי שניים, שחלקו נגרם עקב קריסת קלאבמרקט ורכישתה על ידי שופרסל. הממונה על ההגבלים העסקיים הורה לרשת למכור חלק מהסניפים כדי להימנע מפגיעה בתחרות באזורים מסוימים, והרשתות הפרטיות עטו על הסניפים שהתפנו.
מנתוני נילסן שהגיעו ל-TheMarker ומתייחסים ל-11 החודשים הראשונים של 2006 עולה כי בשנת 2006 נוספו כ-40 חנויות לרשת הרביעית; כלומר, חצי מהגידול של הרשתות הפרטיות חל במהלך השנה שחלפה.
יותר מבקרים ברשתות הפרטיות
שיעור החדירה של הרשתות הפרטיות עלה מ-75% ב-2002 ל-85% ב-2006. נתון זה מתייחס לשיעור הצרכנים שביקרו ברשת פרטית במהלך השנה החולפת. שיעור החדירה בשוק המאורגן עמד בינואר-נובמבר 2006 על 99.1%, כלומר, בעוד שכל אחד מתושבי מדינת ישראל ביקר בשופרסל או ברבוע כחול במהלך השנה החולפת, לרשת הרביעית עדיין יש פוטנציאל צמיחה.
מיהם, אם כן, הצרכנים של הרשתות הפרטיות? לפי נילסן, אין הבדל משמעותי בינם לבין לקוחות השוק המאורגן. הפרופילים דומים מאוד, ובסופו של דבר כולם קונים באותם המקומות. מרבית הצריכה נעשית באזור המרכז, ולרוב הצרכנים הכנסה ממוצעת. כ-50% מהם הם בעלי אמונה חופשית, והקהל הרוסי מהווה 17% מצרכני הרשת הרביעית, בדומה למצב בשוק המאורגן. דמיון נוסף ניתן לראות בהתפלגות המכירות ברשת הרביעית לפי ענפים. אם פעם רכשו ברשת הרביעית בעיקר חומרי ניקוי, כיום ההתפלגות כמעט שווה: המזון מהווה 76% לעומת 78% בשוק המאורגן, השתייה 9% לעומת 8%, חומרי הניקיון 6% בשניהם, וטואלטיקה 8% ברשת הרביעית לעומת 7% בשוק המאורגן.
גידול הסל הממוצע ברשתות הפרטיות לא עשה קפיצה משמעותית, והוא עלה מ-137 שקל ב-2002 ל-144 שקל ב-2006. בשוק עומד הסל הממוצע על 120 שקל, בהיפר-מרקטים הוא עומד על 193 שקל, וברשתות המוזלות על 207 שקל. הסלים הגבוהים שמאפיינים את ההיפר-מרקטים ואת הרשתות המוזלות מסבירים את מחזורי המכירות הגדולים שמייצרות הרשתות הפרטיות: הסלים הממוצעים של רשתות חצי חינם וחביב עומדים על 300 שקל, לעומת שופרסל דיל (220 שקל) ומגה (200 שקל).
סל ממוצע בשיווק השקמה, שסיימה את 2006 עם מכירות של 748 מיליון שקל בשמונה סניפים, עמד על כ-210 שקל. בחצי חינם, לפי הערכות, הגיעו המכירות ל-1.4 מיליארד שקל בחמישה סניפים בלבד.
הרשת הרביעית מתעצמת: 40 חנויות חדשות ב-2006 ונתח שוק של 52%
גלי ברגר
28.2.2007 / 20:46