מחכים למוצא פיהם: מה יגידו ברשות המסים על ה-IFRS?

הדו"חות הכספיים והמתואמים לצורכי מס הם כלי עבודה בסיסיים שלפיהם קובעת רשות המסים את חבויות המס. כל רואה חשבון בישראל מכיר את ההלכה של בית המשפט העליון, שבמקרה שבו יש חסר בפקודת מס הכנסה או בפסיקה - פונים להשלמת החסר "על פי כללי החשבונאות המקובלים".



אלא שכללי החשבונאות המקובלים משתנים, וגם רשות המסים מצטרפת לנערכים לקראת ה-IFRS. לכן, כאשר התקבלה ההחלטה לאמץ את ה-IFRS, החליט מנהל רשות המסים המתפטר, ג'קי מצא, על הקמת ועדה מקצועית לבחינת השלכות המעבר על המיסוי. הוועדה, בראשות גידי בר-זכאי, הפסיקה את פעילותה בימים שלאחר מעצרו של בר-זכאי, וההליך מתעכב.



בימים אלה, אומרים ברשות המסים, שלוש ועדות משנה מקצועיות אמורות למסור את המלצותיהן לוועדה אחת, שתחליט בעניין. בשל העיכוב נוצר מצב שכיום, כחודשיים לאחר תחילת תקופת המעבר, רשות המסים עדיין לא גיבשה את עמדתה - ובעבור חברות רבות היא בבחינת נעלם גדול.



על אף שיישום מלא של ה-IFRS יוחל רק ב-2008 חברות שבחרו לעבור ל-IFRS כבר מהשנה צריכות להתחיל להפריש למסים כבר בחודשים הקרובים, בלא שניתנו הנחיות מהרשות. "על פי לוח הזמנים הצפוי של הוועדות, עוד כשלושה חודשים צפויות להישמע אמירות של רשות המסים מול השוק, ביחס לסוגיות עקרוניות - ואז השוק יוכל להתכוון לפיהן. בינתיים, גופים שיבקשו לבצע הפרשות צריכים לעשות זאת בהתאם לחוק הקיים, ולכל פסיקות בית המשפט העליון שקיימות עד כה", אומר רו"ח שמעון כהן, מנהל החטיבה המקצועית ברשות המסים.



רו"ח אילי פיטרמן, שותף מיסוי ב-KPMG סומך חייקין, מדגיש כי רשות המסים צריכה לקבל כמה סוגי החלטות. סוג ההחלטות הראשון יעסוק בהתאמות בין הכללים שחלים כיום לכללי ה-IFRS. לדוגמה, רשויות המס יצטרכו לקבוע באמצעות איזה דו"ח עורכים את ההתאמה לצורכי מס.



"עד כה הדו"ח שהוגש למס הכנסה הוא דו"ח נומינלי שהותאם לצורכי מס - האם המצב הזה יימשך גם לאחר המעבר, או שהדו"חות לרשויות המס יהיו מבוססי IFRS? עד עתה, היינו מייצרים למס הכנסה דו"ח נומינלי - האם צריך להמשיך לייצר דו"ח נומינלי, או לפי IFRS?", תוהה פיטרמן.



תחום נוסף שבו נדרשת התאמה, לדברי פיטרמן, הוא שאלת מטבע הדיווח. כיום, יש תקנות דולריות המתירות לחברות לנהל את ספריהן במט"ח. על פי ה-IFRS, כל חברה שסביבת העבודה שלה היא מטבע זר, תדווח על פי המטבע שבו היא פועלת. מה קורה במצב שבו החברה מדווחת על פי המטבע בסביבת הפעילות שלה - אך אינה עומדת בדרישות התקנות הקיימות כיום לצורך ניהול ספרים במט"ח? האם תצטרך לייצר דו"ח בשקלים במקביל לדו"ח החשבונאי במטבע הפעילות?



הסוג השני של ההחלטות שעל פי פיטרמן על רשות המסים לקבל, נוגע ליצירת כללים לשאלות שעד כה לא התעוררו, ואשר אם לא ייווצרו בהם כללים, יפנו לפירושן על פי כללי החשבונאות המקובלים - ה-IFRS. לדוגמה, שאלת השערוכים והדיווידנדים. לאחר המעבר, ישוערכו נכסים שונים, כגון נדל"ן, מה שלכאורה ייצור רווחים בדו"ח החשבונאי. לאור העובדה שהשיערוך לכשלעצמו אינו יוצר אירוע מס, עשויה להתעורר השאלה: כיצד יש למסות דיווידנדים שחולקו מרווחי השערוכים, לאור העובדה שחולקו מרווחים שלא היוו אירוע מס?



הבעיה העיקרית: חוסר ודאות



רו"ח יגאל גוזמן, יו"ר האקזקיוטיבה של זיו האפט BDO, מוסיף כי רשות המסים תצטרך לתת גם מענה לשאלות, כגון כיצד מחשבים מס כשהפחת על הרכוש הקבוע נהפך לפחת לפי מרכיבים? או כיצד ישתנה המיסוי על זכויות סוציאליות לעובדים? שכן כיום הן מחושבות על בסיס מזומן, ופשוט לחשב את חבות המס בגינן - אחרי השינוי ייכללו בחישוב מרכיבים שונים, כגון שכר עתידי.



פיטרמן מציין כי יש נקודות שדווקא בהן המעבר יגרום להתקרבות בין השפה החשבונאית לדרישות שהעלו בעבר רשויות המס. לדוגמה, לאחר המעבר ל-IFRS, כאשר מבצעים עסקות באשראי, יש להציג את מרכיב המימון בנפרד ממרכיב העסקה עצמה - זוהי הפרדה שרשויות המס דרשו בלא מעט מקרים בעבר ואף הגיעו בעניין לבית המשפט.



עם זאת, מדגיש פיטרמן, לא כל הנישומים מקפידים לעשות את ההפרדה הנדרשת בדו"חות שהם מגישים לצורכי מס, ולעתים ההפרדה התבצעה רק כשרשות המסים גילתה זאת ודרשה מהנישום לבצע את ההפרדה. לאחר המעבר ל-IFRS, לכאורה לא יהיה צורך בהתאמה בנקודה זו, ויותר אנשים ידווחו כנדרש. פיטרמן מזכיר כי גם נקודה זו לא נקייה מקשיים ומעלה שאלות שונות, כגון מהם שיעורי המס שחלים על כל אחד ממרכיבי העסקה המופרדים ומהו מועד הדיווח לגביהם.



הוודאות היא הדבר החשוב ביותר, לדעת פיטרמן, והוא אומר כי לעתים עדיף לקבל מהרשויות תשובות פחות נוחות מאשר לחיות באי-ודאות. לכן הוא ממליץ שרשות המס תקבל בהקדם את ההחלטה לביצוע שינויי חקיקה נדרשים להתאמות ולמילוי החסרים, ואם הליך החקיקה אורך זמן רב - מן הראוי שהרשות תפרסם את גילוי דעתה בעניין. בסוגיות שהן שאלה של פרשנות, חשוב שעמדת רשות המסים תישמע בהקדם האפשרי. לדבריו, ברוב הנושאים המהותיים שבהם יש חסרים, החברות יפנו לחפש את התשובה בכללי החשבונאות המקובלים, שהם ה-IFRS, עד שהרשות תקבע אחרת.



הוראת שסתום



על אף שאין עוד תשובות לגבי עמדת רשות המסים בשאלות ספציפיות, רו"ח שמעון כהן, מנהל החטיבה המקצועית ברשות, מבהיר את העקרונות שינחו את המדיניות שלפיה תפעל הרשות: "יש בעולם 3 גישות עיקריות הרווחות ביחס הראוי בין דיני המס לכללי החשבונאות. הגישה הראשונה - גישת העקיבה - הנפוצה בגרמניה, שלפיה מערכת המס שואבת לתוכה את כללי החשבונאות. הבעיה עם גישה זו היא שבעוד מטרת העל של החשבונאות היא הצגה שקופה של מצב מאוזן לטובת צרכני הדו"חות - למערכת המסים יש מטרות פיסקאליות אחרות, מאשר לדיני החשבונאות.



"הגישה השנייה - הפרדה מלאה בין שתי המערכות - כפי שקורה כיום בארה"ב. הבעיה עם גישה זו שהיא מעמיסה עלויות מיותרות גם על הנישומים וגם על המערכת. הגישה השלישית - גישת ביניים - שנהוגה כיום בישראל. אמנם לכאורה אולי ניתן לחשוב כי קיים בישראל אימוץ מלא - אבל בית המשפט העליון הראה בפסיקות שונות כי במקרה של חסר בחוק, שבו המטרות של כללי החשבונאות המקובלים סותרים את מטרות דיני המס, כמו בפרשת פזגז (ניכוי הוצאות מימון של הלוואה כשהחברה חילקה דיוודנדים זמן קצר לאחר לקיחתה - א"א), יועדפו מטרות דיני המס", מסביר כהן.



לדבריו, כחלק מהשינויים שצפויים להתקבל תיקבע הוראת שסתום, שלפיה עקרונות חשבונאיים ישמשו למילוי חסרים או פרשנות רק אם אינם סותרים חוק מפורש או נוגדים עקרונות מיסויים. כהן רואה את המעבר ל-IFRS, מבחינת מערכת המסים, כצעד חיובי, משום שה-IFRS ייתן לרשות כלים הרבה יותר מדויקים ונוחים לקביעת השומה.



"לדוגמה, התקן שעוסק בתשלום מבוסס מניות ייתן לי אינדיקציה טובה מהי הערכת השווי האמיתית ביום הקבלה של התשלום", מסביר כהן. לדבריו, ברור כי ההסתמכות של הרשות על הדוחו"ת הכספיים תגבר, ובכלל זה על חוות הדעת של השמאים והאקטוארים שייכללו בדו"חות אלה.



כהן מדגיש כי השאיפה היא להסדיר את השינויים בחקיקה או בהוראות מיסוי, כדי שבית המשפט יוכל ליצוק תוכן לחוקים - ולא לקבוע הסדרים במקום חקיקה. "צפויה תקופה של אי-ודאות, לפחות בשנה או שנה וחצי הראשונות, אבל המערכת תנסה לצמצם את האי-ודאות למינימום במהירות האפשרית".