התוכנית "עובדה": חיילים חלו אחרי ניסויים כימיים, אך מערכת הביטחון מעדיפה לדאוג לסודיות

חיילים וקצינים שבמהלך שירותם פיתחו ובדקו אמצעי מיגון מפני חומרים ללוחמה כימית וביולוגית טוענים כי חלו בסרטן ובמחלות אחרות לאחר שנחשפו לחומרי לוחמה כימית בצורה לא בטיחותית. ואולם, מערכת הביטחון מסרבת להכיר באופן מלא בנכותם ואף, לטענתם, גורמים במשרד הביטחון מאיימים עליהם שלא להפיץ את הסיפור בתקשורת. הסיפור נחשף על ידי צוות התוכנית "עובדה", וישודר הערב (חמישי) בערוץ 2.



סרן (במיל') אבי משולם, כיום ד"ר לכימיה, עבד במעבדה בצריפין, שבה פותחו ונבדקו אמצעי מיגון לחומרים ללוחמה כימית וביולוגית. לדבריו, במשך שנים הוא נחשף במעבדה לגז חרדל, לגז עצבים ולחומרים מסוכנים אחרים. "אנחנו פשוט לקחנו יריעות וטפטפנו עליהן חומר כמו מסוג חרדל, כמויות קטנות מאוד שנועדו רק לעניין הזה", העיד מפקד היחידה. "רצינו לראות כמה זמן לוקח להם לפרוץ את יריעות המגן". לדבריו, האוכל נשמר במקרר שבמעבדה, וגם את הארוחות אכלו החיילים במעבדה.



מכתב שנשלח למפקד המעבדה מעיד שגם בצה"ל ידעו שהניסויים מסוכנים. המכתב הורה להפסיק את הניסויים "עד לקבלת אישור בטיחותי לתקינות המעבדה". אולם לדברי משולם, למרות המכתב העבודה במעבדה עם כפפות גומי נמשכה שנים לאחר שליחתו.



לדבריו, המעבדה לא עמדה בתקנים בטיחותיים. "בדיעבד אני יודע שזו טעות נוראית, משום שבגלל הכמות הגדולה של האוויר שמסוחרר, היינו מקבלים את אותו אוויר מזוהם חזרה לתוך הדלת", הוא הוסיף.



הניסויים נעשו בתוך מנדפים, ארונות זכוכית אטומים, כאשר האדים הרעילים היו אמורים להישאב דרך הארובות החוצה. עם זאת, העיד אחד מאנשי הקבע שעבד במעבדה כי "היינו חשופים (לחומר מסוכן) כי המנדפים לא היו הכי טובים". לדבריו, במשך שנתיים שבהן שירת במעבדה, לא זוכר "שאפילו פעם אחת עשינו בדיקות רפואיות".



בעת שירותו של משולם, הוא החל לפתח בעיות בריאותיות, שהחמירו לאחר שחרורו. בין היתר פיתח בעיות נשימה, שהלכו והחריפו להתקפי אסתמה קשים ולקה גם במחלה בעיניו. ב-93' אובחן אצלו סרטן. מערכת הביטחון אסרה עליו לבחור ברופא כרצונו ולספר לרופאיו היכן עבד ולאילו חומרים נחשף.



קצין מיחידה סודית אחרת נפגע בתאונה שבה דלף גז עצבים. הוא שכב ארבעה ימים מחוסר הכרה. גם לאחר שחרורו משירות קבע, הוא המשיך לעשות מילואים ביחידה, שם במסגרת בדיקות רפואיות התגלו בדמו רמות גבוהות מאוד של CPK (המעיד על פגיעה במערכות בגוף). הקצין סבל מתופעות לוואי שונות ביניהן שיכחה, התקפי זעם בלתי מוסברים וחפצים שנפלו מידיו.



לאחר שהקצין החליט להגיש תביעה, נכנסו לתמונה אנשי משרד המלמ"ב - הממונה על הביטחון במשרד הביטחון בראשות יחיאל חורב. בין השאר הופיעו נציגי המלמ"ב אצל ד"ר אליהו ריכטר, רופאו של הקצין, ואצל פרקליטו עורך הדין ראובן לסטר. אנשי המלמ"ב החרימו ממשרדיהם של השניים את הדיסק הקשיח של המחשבים וכן מסמכים שונים. לאחר מאבק ממושך, הסכים משרד הביטחון לפנים משורת הדין להעניק לקצין 36 אחוזי נכות עקב פגיעת ראש ופגיעה עצבית, אולם לא הכיר בנכותו הנפשית. הקצין לא קיבל עד היום את תיקו הרפואי או תיעוד של התאונה שבה נפגע.



גם במקרה של משולם, מערכת הביטחון הכירה במחלות העיניים והריאות שבהן לקה, אולם מסרבת להכיר בכך שמחלת הסרטן נגרמה עקב החשיפה לחומרי לוחמה כימית.



ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "יחיאל חורב מעולם לא שוחח עם אף אחד מהמוזכרים בפרשה. כל ניסיון לקשור את שמו לנושא הינו משמיץ ומטעה". עוד נמסר שמשולם התבקש לגשת לרופא בעל סיווג ביטחוני על מנת "שיבדוק את טענותיו לעומקן". באשר להחרמת המסמכים והדיסק הקשיח נמסר: "מדובר במקרה חריג מאוד, בו התובע ועורך דינו החזיקו ברשותם מסמכים מסווגים אשר הוצאו ממערכת הביטחון ללא סמכות ובניגוד לחוק. לצורך החזרת המסמכים לגורמי הביטחון המורשים הוצא צו חיפוש באישור ובחתימת שופט".