עו"ד אריאלה להב, שהיתה מס' 8 במשרד עורכי הדין גולדפרב-לוי-ערן-מאירי ושות' עד שפרשה ממנו לפני כשנה - מצטרפת למשרד עורכי הדין ראב"ד-מגריזו-בנקל ושות'. להב תתמנה לשותפה בכירה ותעמוד בראש מחלקת ניירות הערך של המשרד. שמה יצטרף לשם הפירמה שישונה לראב"ד-מגריזו-בנקל-להב ושות'.
"כבר שנה אנחנו מחזרים אחריה, עד שהסכימה", אמר ל-TheMarker עו"ד יורם ראב"ד. "המטרה היא להרחיב משמעותית את התחום הזה. אנחנו חולקים רצון ושאיפה לפתח את כל התחום של גיוסי הון".
במהלך כל תקופת הגישושים הארוכה, עבדה להב באופן עצמאי עם כמה לקוחות פרטיים ובעיקר שקלה לאן מועדות פניה. על העזיבה את משרד גולדפרב היא אומרת כי בתום 13 שנה במשרד, מהן שמונה שנים במעמד של שותפה, היא חשה כי היתה זקוקה לשינוי ולכן החליטה לפרוש: "הרגשתי שמיציתי את עצמי בגולדפרב, אבל יש לי רק דברים טובים לומר על המשרד, ואני עדיין עובדת אתם בתחום התשקיפים. לא הייתי בטוחה מה אני רוצה לחפש, אז פשוט עזבתי".
תחילתה של ידידות מופלאה
משרד ראב"ד-מגריזו-בנקל מונה כיום 36 עורכי דין ומהם תשעה שותפים. בראש המשרד עומדים עו"ד ראב"ד (מיזוגים ורכישות, ניירות ערך ותאגידים); עו"ד דוד מגריזו (נדל"ן חו"ל, תשתיות, מכרזים ומימון); ועו"ד יוסי בנקל (ליטיגציה מסחרית, צווארון לבן ותכנון ובנייה).
ההיכרות בין השותפים לבין להב התרחשה לפני שנים אחדות, במסגרת העסקה שזכתה לכינוי "עסקת אלרן", ונועדה לעשות סדר בכל האחזקות של משפחת דנקנר. עסקת הענק בסופו של דבר לא יצאה אל הפועל, אך להב מספרת כי העבודה הממושכת על העסקה יצרה היכרות קרובה בינה לבין צוות המשרד.
"אנחנו שחקנים גדולים בהיי-טק", אומר ראב"ד. "עשינו את גיוס ההון הגדול ביותר של חברת טכנולוגיה ב-2006 - גיוס 48 מיליון דולר מקרנות אמריקאיות מובילות עבור חברת גליל מדיקל העוסקת בתחום המכשור הרפואי. החברה נשלטה על ידי לקוחה של המשרד, חברת אלרון מקבוצת אי.די.בי. הצטרפותה של אריאלה תחזק באופן ממשי את מחלקת גיוסי ההון של המשרד".
לדברי להב, "אני עוסקת בגיוסי הון על כל ההיבטים - סטארט-אפים, חברות באירופה, בארה"ב. גיוסי הון אלה תחומים שקיימים כיום במשרד, אבל ביחד נפתח אותם עוד יותר. מבחינתי זה אתגר גדול. המשרד הזה הוא משרד מזנק המהווה הזדמנות. גם בגולדפרב היו רק 12 עורכי דין כשנקלטתי אליו ב-93'. כיום זהו המשרד השני בגודלו בישראל".
להב היא אחת מהנשים הבודדות המצליחות להגיע למעמד בכיר בפירמות עורכי הדין המובילות. "את ההתמחות שלי עשיתי בפרקליטות אזרחית, ושם יש כמעט ורק נשים. בגולדפרב הייתי כמעט האשה היחידה. העבודה מאוד תובענית ובמיוחד בתחום העסקי. הלקוחות לא מוכנים להתפשר בשעות העבודה. גם אם את מוגדרת כ'משרת אם', את הולכת בארבע אחר הצהריים הביתה, אבל ממשיכה מהבית".
ואכן, שותפיה החדשים של להב מסכימים כי לגברים קל יותר להצליח בתחום: "אתה צריך להיות מסוגל לישון במשרד אם צריך", אומר ראב"ד. בנקל מוסיף כי "הנשים הן יותר טובות בעבודה הזו, אבל מגבלת השעות עוצרת אותן פעמים רבות לאיזושהי תקופה". להב אומרת כי "מאחורי כל אשה שעובדת 24 שעות יש גבר שמוכן לקבל את זה. השיא שלי היה ארבע לילות בלי שינה".
בעקבות ה"באריסטר"
המשרד הוקם ב-91' על ידי ראב"ד שהגיע ממשרד פירון, מגריזו שהגיע ממשרד בלטר-גוט-אלוני, ובנקל שבא ממשרד עברון. המשרד מורכב מחמש מחלקות: ניירות ערך מיזוגים ורכישות; ליטיגציה; היי-טק וטכנולוגיה; נדל"ן; נדל"ן חו"ל; ותשתיות ומימון פרויקטים. רשימת הלקוחות של המשרד מרשימה: משפחת דנקנר, הפועלים, ויזה כאל, מוטי זיסר, אלביט, אלסינט ומרינה הרצליה, מפעל הפיס, תדיראן קשר ועוד.
להב שהוסמכה לעריכת דין ב-91', עוסקת כיום בנוסף לעריכת דין גם בהוראת משפטים באוניברסיטת תל אביב, שם היא מעבירה קורס על גיוס הון בחברות היי-טק.
מחלקת הליטיגציה חולשת גם היא על כמה תיקים גדולים ומורכבים, מתחומים שונים. המחלקה ייצגה בשנה האחרונה נתבעים בעשרות תביעות ייצוגיות ובין היתר, את בנק הפועלים, ויזה, מפעל הפיס, דור כימיקלים, תדיראן ועוד. מצד שני, המשרד מייצג לעתים גם תובעים ייצוגים, עוסק בפירוקים ובכינוסים ובסכסוכים כלכליים מורכבים (למשל, ייצג את זיסר והחברות בשליטתו בכל הסכסוכים עם עיריית הרצליה וייצג את רשות הנמלים בכל הקשור להקמת נמל היובל באשדוד).
בנקל אומר כי "השקפת העולם שלי, שאיננה מקורית אלא היתה נחלתם של הליטיגיטורים המובילים בעבר, גורסת כי המודל האנגלי של ה'באריסטר' היא הדרך שעל פיה יש לבנות מחלקת ליטיגציה במשרד מוביל". לדבריו, השיטה באנגליה וארצות נוספות שאימצו אותה, גורסת שלא כל עורך דין רשאי להופיע ולייצג לקוחות בפני בתי המשפט. ה"באריסטר" מוכשר לכך באופן מיוחד ויש לו הסמכה ומומחיות בייצוג לקוחות בערכאות על כל המשתמע בכך. זאת לדברי בנקל, "לעניין ניסוח כתבי טענות, יכולת להצגת טיעונים, כושר שכנוע, הידע והניסיון בחקירת עדים וכמובן יכולת ללמוד כל פעם מחדש ולהציג נושאים עובדתיים ומשפטיים חדשים ולעתים מורכבים".
בנקל אומר כי "בישראל התפתחה בשנים האחרונות 'אופנה' של התמחויות בבתי משפט ואזי אנחנו מוצאים ליטיגיטורים להגבלים עסקיים, למשל, צבי אגמון, או לצוארון לבן - דן שיינמן, נבות תל צור - או לתביעות ייצוגיות בשם תובעים כמו יוכי גבע וועדות חקירה כמו דורי קלגסבלד".
בנקל מוסיף כי "לטעמי ליטיגיטור זה מקצוע התמחות ועיסוק שכשאתה צובר בו מספיק ניסיון אתה יכול בעזרת הכנה וסיוע מתאימים לייצג כל עניין וכל נושא בבית משפט. הראיה לכך היא שגם שופטים, בעיקר בערכאות העליונות ובמיוחד בעליון, עוסקים בכל התחומים ללא יוצא מן הכלל".
רכש חדש למשרד ראב"ד-מגריזו-בנקל: עו"ד אריאלה להב, שפרשה מגולדפרב-לוי-ערן לפני שנה
ענת רואה
1.3.2007 / 11:14