הנפילות החדות שרשמו שלשום בורסות העולם בהשראת המפולת בבורסה הסינית גבו מחיר גם מהבורסה של תל אביב. בינתיים נראה שת"א מפגינה עמידות. בהשוואה לבורסות בשווקים מתעוררים אחרים, ת"א הסתפקה בנפילה קלה. האם בזה זה ייגמר? קשה לדעת.
רק לשם תזכורת: המפולת הקודמת בשווקים המתעוררים והעולמיים, שהחלה ב-10 במאי 2006, נמשכה חודש ימים. הנפילה התרחשה בכמה מדרגות, עם תיקונים חזקים כלפי מעלה ונפילות כואבות אחריהן. נקודת השפל נרשמה ב-13 ביוני, ועד אז הספיקו הבורסות בשווקים המתעוררים לצלול בכ-20% בממוצע.
האם יש סיכוי שגם הבורסה של ת"א, שנמצאת כיום קרוב לשיא, תרד לפתע ב-20%? הסיכויים לכך נראים כרגע לא סבירים. ובכל זאת, רצוי שלא לפסול אפשרות כזו על הסף. בכל הקשור לפוטנציאל העליות או הנפילות של בורסות, הדמיון האנושי נוטה פעמים רבות לאכזב.
נפילה של 10%-20% בבורסות היא עניין שכיח
אבל לא תמיד חייבים להפליג רק בדמיון. לפעמים גם מבט במספרים יכול לתת כיוון חשיבה אפשרי.
הבורסה המקומית אינה זולה עכשיו. מכפיל הרווח החציוני במניות ת"א 100 הוא 19.4 ומכפיל ההון החציוני הוא 2.4. אלו מכפילים גבוהים יחסית להיסטוריה, המעידים על אופטימיות ביחס לסיכויי הגדלת הרווחיות של החברות. המצב הכלכלי הנוכחי, יחד עם המשמעת התקציבית של הממשלה, סביבת הריבית בישראל ותחזיות הצמיחה במשק ובעולם - תומכים ברמת מכפילים כזו.
העניין הוא שבסביבה של מכפילים גבוהים, הרגישות לתנודות גבוהה אף היא. לשם השוואה, מכפיל הרווח הממוצע במדד 500 S&P הוא כיום 15.5, כשלאורך ההיסטוריה הוא היה 15-17.
ירידת מכפילים בת"א מ-19.4 ל-17 היא תרחיש סביר, שמשמעותו היא ירידה של כ-11% בת"א 100 ל-875 נקודות. ואם המשקיעים ירצו שולי ביטחון רחבים יותר ויפחיתו את רמת המכפילים ל-15, השוק המקומי עשוי ליפול גם ב-20% לכ-810 נקודות.
נפילה של 10%-20% בבורסות היא עניין שכיח למדי. זהו תרחיש שצריך לקחת בחשבון תמיד. השוק התל אביבי ידע נפילה כזו בשנה שעברה, כשצנח משיא של 900 נקודות במאי ל-720 נקודות ביולי, בתחילת מלחמת לבנון.