יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. מעיון במסמך המדיניות שהוציא משרד התקשורת בעניין שירות ה-VOD (וידיאו על פי דרישה) ומהודעת הרשות להגבלים עסקיים, על התנגדותה למיזוג שבין והחברה הבת yes, משתקף מצב בו לא קיימת הסכמה בין שני הגופים באשר למעמדה של בזק בעולם התוכן העתידי. בעוד שבמסמך המדיניות של משרד התקשורת ניתן להבין במפורש כי המשרד רואה ב-yes כזרוע התוכן של בזק, ועל כן אין בדעתו לאפשר לבזק להיות ספקית תוכן באופן ישיר, הרי שבהודעת הרשות להגבלים מתוארת תשתית התקשורת של בזק כפלטפורמה השלישית לתחרות ב-yes ובכבלים בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית.
עיון בהודעת ההתנגדות של הרשות להגבלים עסקיים למיזוג בין בזק ו-yes (מימוש האופציות של בזק לכדי 58% ממניות yes), שנכתבה על ידי הכלכלנית הראשית ברשות מירב בארי, מגלה עוד כמה אמירות מעניינות ביותר באשר למעמדה של בזק. "בזירת התחרות בתשתית ובשידורים משחקים נכון להיום שני שחקנים: הכבלים ו-yes, וזאת למרות שמדובר בשוק שבו עקרונות התחרות, ביזור השליטה וגיוון השידורים מהווים אינטרס מרכזי. במציאות הנוכחית קיימים חסמי כניסה גבוהים, ונתחי השוק הופכים סימטריים יותר ויותר - עלול להוביל בטווח הארוך לשיווי משקל דואופולי".
עוד נכתב בהודעת הרשות, כי בהסתכלות עתידית בטווח זמן של לכל הפחות מספר שנים, תשתית בזק תהיה בלעדית ביכולת שלה לתמוך בשידורי IPTV (טלוויזיה בפרוטוקול האינטרנט). "בדיקת הרשות העלתה כי בזק צפויה בהסתברות גבוהה להפוך למתחרה בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית במהלך השנים הקרובות, וזאת על ידי שימוש בטכנולוגיית ה-IPTV. ישנם שני מודלים אפשריים לכניסת בזק לשוק הטלוויזיה הרב ערוצית: האחד צר, כולל כניסה לשוק התשתית בלבד, כאשר התשתית תושכר תמורת דמי מעבר לצדדים שלישיים אשר ישדרו על גביה; והשני רחב יותר הכולל כניסה של בזק גם לשוק אספקת השידורים (בדומה לחברות הכבלים והלוויין). כניסה של בזק בכל אחת מדרכים אלה משרתת את טובת הציבור והתחרות".
"נדרש עידוד רגולטורי להשקעה בפלטפורמות"
עם זאת, נכתב עוד כי ללא המיזוג עם חברת yes, קיים לבזק תמריץ גדול יותר וממשי להשקיע בהקמת תשתית שידורי IPTV בטווח הזמן הנראה לעין. שירות ה-VOD נאסר כיום על החברה הבת של בזק, חברת הלוויין yes, אלא אם החברה האם תפתח את התשתית שלה בפני מתחרי VOD נוספים. בבזק סירבו, ועל כן המדיניות הנוכחית של משרד התקשורת מקדשת בינתיים את מעמדה של חברת הכבלים כמונופול בשוק ה-VOD.
תחום אספקת התכנים - על גבי רשתות תקשורת רחבות פס - מצוי בעיצומה של מהפכה עולמית. חברות תקשורת בעולם משקיעות השקעות עתק בהקמת הפלטפורמות הנדרשות לשינוע ולאספקת תכנים. "ללא מדיניות רגולטורית המעודדת השקעה בתשתית, תיוותר מדינת ישראל כמדינה היחידה שמפעיל התקשורת המרכזי שלה לא משדרג את תשתיותיו ואינו מספק שירותי VOD וטריפל פליי ללקוחותיו", אומרת בזק.
בזק מבקשת לקבוע מדיניות שתעודד את החברה להשקיע את סכומי העתק הנדרשים לשדרוג תשתיותיה. בזק נדרשת להשקיע כ-500 מיליון דולר, לפי ההערכה, במעבר לתשתית ה-NGN. בזק דורשת שייקבע במפורש כי תותר לקבוצת בזק נוכחות בתחום התוכן, כמו לכל חברת תקשורת אחרת בעולם. בזק הצהירה כי אם לא יתקבל תנאי הכרחי זה, היא לא תוכל - משיקולים עסקיים - להסכים למדיניות, ואין בדעתה לבצע את ההשקעות הנדרשות לאספקת שירותי VOD.
מנכ"ל בזק, יעקב גלברד, הבהיר גם בשיחה שקיים עם הרשות בסוף 2006 כי כל עוד בזק עצמה לא רשאית לספק תוכן, הוא שולל מהיסוד מתן גישה לצדדים שלישיים לתשתית ה-IPTV של החברה, לצורך העברת שידורים. "עמדה זו היא נורת אזהרה רבת עוצמה, המעידה כי בכוונת בזק אכן לפעול לחסימת גישה של צדדים שלישיים לתשתית ה-IPTV", כותבת בארי במסמך הרשות.
עם זאת, במסמך מפתיעה הרשות להגבלים עסקיים כשהיא קובעת כי "ישנה ירידה בסבירות לשימוש בכלי הזרמת הכספים מבזק ל-yes לשם בלימת התחרות בטלפוניה, וגם אם יעשה שימוש בכלי לא יהיה בו כדי למנוע תחרות בשוק הטלפוניה הנייחת. חששות אלה התמתנו".