בית המשפט: "לא ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך כנגד הכנסות משכורת"

ביום ב' האחרון קיבל השופט יוסף אלון מבית המשפט המחוזי בבאר שבע את עמדת רשויות המסים, וקבע כי לא ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך כנגד הכנסות אחרות, במקרה זה הכנסות ממשכורת. המערער בתביעה, דויד פור, קיזז הפסדים מניירות ערך שהיו לו בחברה המשפחתית, פור חברה לניהול תיקי השקעות בע"מ, כנגד מקורות ההכנסה הנוספים שלו ושל בת זוגו, כגון משכורת.



חברה משפחתית היא חברה שדיני המס רואים אותה כיחיד, ולפיכך ייראו את הכנסותיה ואת הפסדיה כחלק מהכנסותיו או מהפסדיו של פור עצמו. לטענת פור, הפסדים אלה הנם בני קיזוז, שכן חלות עליהם ההוראות הכלליות בדיני המס המתייחסות לקיזוז הפסדים עסקיים.



רשויות המס טענו כי לא ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך כנגד הכנסות אחרות, הואיל ומעמדם של הפסדים בגין ניירות ערך שונה מהפסדים רגילים. זאת, כיוון שחל עליהם סעיף 6 לחוק התיאומים, ולכן הפסדים מניירות ערך בני קיזוז רק כנגד רווחים מניירות ערך עתידיים. לפי טענת רשויות המס, ההוראות לעניין ניירות ערך בסעיף 6 לחוק התיאומים הן הוראות ספציפיות, הגוברות על ההוראות הכלליות בפקודת מס הכנסה. כאמור, בית המשפט קיבל עמדה זו.



פור טען כי המכשירים הספציפיים בהם פעל - איגרות חוב ממשלתיות הנסחרות בבורסה, נגזרים פיננסיים כגון אופציות "מעוף", אופציות מט"ח וחוזים עתידיים, אינם מוגדרים כ"ניירות ערך" ולפיכך ממילא לא חל עליהם סעיף 6 לחוק התיאומים.



טענתו של פור נדחתה, ובית המשפט קבע כי כל עוד מדובר בניירות ערך סחירים, הרי שהם נכנסים להגדרה הרחבה של ניירות ערך בדיני המס, והגדרה רחבה זו גוברת על ההגדרה שבהוראות חוק ניירות ערך. לגבי מחלוקת מסוימת, האם חוזים עתידיים נסחרים בבורסה אם לאו, החזיר השופט את התיק לפקיד השומה כדי לבחון את העובדות עד תום.



רו"ח דורון כוכבי, שותף מנהל במחלקת המסים של ארנסט אנד יאנג ישראל מציין כי "ניתן למצוא נימה של ביקורת עצמית על תוצאות הפסיקה אליה הגיע השופט. זאת, כאשר באימרת אגב, אומר כבוד השופט "גם אם נהרהר אחר שיקוליו, מניעיו או מטרותיו של המחוקק בהחרגה שבסעיף 6 לחוק התיאומים לגבי סעיף 6, לא לנו לענות בכך, נוכח הוראותיו הברורות והמפורשות של המחוקק".



כוכבי מדגיש כי "אם כך, בוחר השופט בפרשנות מצמצמת מאוד ולא נדרש כלל לבחינה של כוונת המחוקק ולשאלה האם סעיף 6 בא אך ורק לכמת את חבות המס, או לקבוע מקור חיוב נוסף ונפרד לזה החל בפקודה להכנסות מעסק".



עמה 514/05