יזמי היי-טק שהתעשרו ב-2006
וילה בסביון, דוגמניות, פרארי ומסיבות שחיתות - כך נראים חייהם של ארבעת גיבורי סדרת הטלוויזיה "מסודרים", שמכרו את חברת הסטארט-אפ שלהם ב-217 מיליון דולר. אך עד כמה קרובים למציאות חייהן של הדמויות שמאכלסות את הסדרה של זכיינית ערוץ 2 "קשת"? פחות ממה שאתם חושבים. רוב יזמי ההיי-טק שמוכרים את החברות שלהם ממשיכים לעבוד קשה ומבלים את רוב זמנם במשרד - ולא בבריכה בחברת דוגמניות. הנה כמה מהמיתוסים שנקשרו ביזמים שמכרו את החברות שלהם במיליוני דולרים - והמציאות האפורה יותר שניצבת מאחוריהם.
הכסף לא מגיע מיד
ב"מסודרים" מתעשרים ארבעה היזמים בן-לילה אחרי שהם מוכרים את חברת הסטארט-אפ שלהם, ג'ימלאיה, שפיתחה משחק מחשב המשלב אימון כושר. עו"ד שרון אמיר ממשרד נשיץ-ברנדיס, המכיר מקרוב עסקות בין יזמים להוטים לתאגידי ענק, מסביר שהכסף לא מגיע כל כך מהר. "כשמסכמים על מחיר מסוים, לרוב זה לא אומר שמקבלים את הכסף למחרת", הוא אומר. "יש עדיין מיליון שלבים שצריך לעבור ותנאים שיש לסכם עד לקבלת הכסף. בסדרה הם כבר הספיקו להוציא את הכסף ועוד לרשום את זה כהוצאה מוכרת. ממתי אפשר לרשום בית כהוצאה מוכרת של חברה?" למרות זאת, אמיר סולח ושוכח: "אני נהנה מהסדרה. היא אמנם לא מתארת את המציאות, אבל בכל זאת נחמדה".
היזמים לא כל כך צעירים
לפי המסופר בסדרה, ג'ימלאיה קיימת כעשר שנים. בהתחשב בגילם של היזמים, נראה כי הם הקימו את החברה מיד כשסיימו את השירות הצבאי. ואולם יזמים בני 21 הם דבר נדיר מאוד בתחום חברות הסטארט-אפ.
כמעט כל היזמים יוצאים לדרך עצמאית בגיל מבוגר יותר. אלה שלא שירתו ביחידה טכנולוגית בצבא מתחילים לעבוד בתחום רק בגיל 25, אחרי טיול בחו"ל ולימודים. לפני שהם מייסדים חברה משלהם, רובם מבצעים תפקידים שונים בחברות היי-טק וממשיכים ללמוד. לא רבים פוצחים בקריירה עצמאית לאחר שסיימו תואר ראשון בלבד ומעטים עוד יותר מוכנים לנטוש את הנוחות והביטחון של משכורת קבועה.
עם זאת, יש כמה יוצאי דופן: אביב רפואה ייסד את חברת האינטרנט נטקס כשהיה בן 18; יוני אסיא, המייסד של חברת הסטארט-אפ Tradonomy ובנו של דיוויד אסיא (מייסד ויו"ר מג'יק), הוא בן 24; טל בן סימון ותומר פסקל מ-bp InTech הם בני 26 בלבד.
היזמים מקבלים רק נתח קטן
גם העובדה שכל 217 מיליון הדולר מתחלקים רק בין ארבעה היזמים נדירה. בדרך כלל מתחלקים בעוגה עוד כמה גורמים ובידי היזמים נותרים רק 20%-30% מהחברה. אם יש כמה יזמים - כל אחד מקבל אחוזים בודדים בלבד. מי עוד נוגס בעוגה? קרנות הון סיכון, אנג'לים, בנקאי השקעות, עורכי דין ולא מעט נותני שירותים.
בעיני אמיר, העובדה שג'ימלאיה לא גייסה מעולם כסף ממשקיעים מוזרה מאוד. "עשר שנים היא קיימת וכל הכסף הלך לחברה? אני לא מכיר חברות כאלה", הוא אומר.
צריך להמשיך לעבוד
למרות הדימוי הזוהר של עולם הסטארט-אפ, המציאות הרבה יותר אפורה. רוב היזמים הם בעלי משפחות, שבסוף היום חוזרים מותשים לבני הזוג ולילדים. רובם גם יזמים סדרתיים, שקופצים לסטארט-אפ הבא במקום ליהנות ממנעמי האקזיט.
גיבורי "מסודרים" יכולים להרשות לעצמם לחגוג בווילה ענקית. בעולם האמיתי רוב היזמים מחויבים להמשיך לעבוד בחברות שרכשו את הסטארט-אפ שלהם כדי להמשיך ולפתח את הטכנולוגיה שבגינה נקנו. לדוגמה, יוחי סלונים, מנכ"ל איידנטיפיי, משמש מנהל חטיבה ב-BMC. נפתלי בנט היה מנהל חטיבה בחברת RSA האמריקאית לאחר שזו רכשה ב-145 מיליון דולר את הסטארט-אפ סאיוטה שהוא היה בין מייסדיו. היום הוא ראש לשכתו של בנימין נתניהו.
אגב, צריך להוריד את הכובע בפני גיבורי "מסודרים". קשה למצוא יזמים שמצליחים להמשיך לעבוד יחד גם כעבור עשר שנים. חברות סטארט-אפ עוברות שינויים רבים, ופעמים רבות היזמים מתחלפים כשהם כבר לא מתאימים לשלב שבו נמצאת החברה. יזם של חברה בתחילת דרכה לא תמיד יהיה האיש המתאים לניהול חברה עם מחזור מכירות של 20 מיליון דולר. במקרים פחות נעימים היזמים מסתכסכים והחבילה מתפרקת.
מציאות מדומה: החיים האמיתיים של "המסודרים" מההיי-טק
גיא גרימלנד
2.3.2007 / 10:37