לפני כמה חודשים הוזעק לירושלים נציג של רשת מלונות היוקרה העולמית "ארבע העונות" לפגישה בעניין פרויקט שמתכננת הרשת במושבה הגרמנית. נציג הרשת ואדריכלי הפרויקט לא הגיעו למשרדו של ראש העיר ולא השתתפו בדיון מקצועי בוועדות התכנון - אלא ביקשו להיפגש עם הנציגים של תושבי השכונה הירושלמית, במטרה לשכנעם בכדאיות המלון שברצונם להקים במקום.
3.8 מיליארד דולר שילמו לפני כשבועיים ביל גייטס, הנסיך הסעודי אלווליד בן-טלאל והמיליארדר היהודי איזידור שארפ, כדי לרכוש את רשת ארבע העונות - המפעילה 74 מלונות יוקרה ב-31 מדינות, לא כולל ישראל, ומבקשת זה שנים להקים מלון קטן במושבה הגרמנית. את ועד התושבים של השכונה מספרים אלה לא הרשימו.
"הנציגים הסבירו עד כמה הפרויקט יתרום למדינה, ועד כמה אנו צריכים להוקיר תודה על כך שרשת מלונות בסדר גודל כזה מוכנה להניח את רגלה במזרח-התיכון", מספר האדריכל אהוד הלוי, הנמנה עם ועד התושבים. "משום שלא היה להם מה להגיד מעבר לכך - לא יצא כלום. המאבק שלנו - נמשך", הוא מדגיש. התושבים פתחו במאבק ציבורי-תקשורתי אגרסיווי, גייסו כספים ושכרו את שירותיו של משרד יחסי ציבור. מאמציהם נשאו פרי - הם הצליחו לעכב את יישום התוכנית, וחייבו את היזמים להכניס בה שינויים.
היזמים של פרויקט מלון קולוני במושבה הגרמנית קראו את המפה החדשה, וביקשו להקדים תרופה למכה. בתיווכו של חבר מועצה, נפגשו היזמים עם הנציגים של ועד השכונה - אך אלה שוב לא הסתנוורו מגודל המעמד: "הם אמנם באו והציגו בפנינו בפירוט את התוכניות שעל פיהן הם רוצים לבנות", מספר הלוי. "אבל בשביל זה אני לא צריך אותם - אני יודע לקרוא תוכניות לבד".
בשנתיים האחרונות - על רקע העמימות של שלבי התכנון וחולשת הרשויות והוועדות לנוכח כוחם הגובר של היזמים - צמח מוקד כוח חדש בענף הנדל"ן: ועדי תושבים. ועדים אלה מתגייסים לשינוי מדיניות תכנונית, לסיכול תוכניות פוגעניות או להבטחת זכויותיהם בשכונות מגוריהם.
ועדי התושבים מודעים לכוחם המוגבל, פועלים בהתנדבות ולרוב מממנים את עלויות המאבק מכיסם - אך נותרים חדורי אמונה לגבי יכולתם להגן על איכות חייהם. לפניכם כמה דוגמאות לפעילותם של ועדים אלה.
המושבה הגרמנית - מודל לחיקוי
ועד התושבים של שכונת המושבה הגרמנית מתנהל מזה 15-20 שנה, ברמת פעילות משתנה, מאז התחילה העירייה לגבש את תוכנית הכבישים עומריה. מבין אלפי תושביה המבוססים של השכונה התארגנה קבוצה של 5-7 חברים, הפועלת בהתנדבות - וזכתה להכרה ציבורית השנה בזכות המאבקים המתוקשרים שניהלה בעניין התוכניות להקמת המלונות בשכונתם.
התנופה התחילה עם זימון התושבים לכנס שכונתי שאליו הגיעו כ-100 איש. המינהל הקהילתי זיהה את ההיענות העצומה והחל מעניק לוועד סיוע לוגיסטי. הוועד הצליח לגייס למאבק כמה מידועני השכונה (הפרופסורים אריאל הירשפלד וראובן גרונאו) וארגונים ציבוריים בעלי מעמד (עמותת "במקום", החברה להגנת הטבע, איגוד האדריכלים), ואף גייס מכמה מתושבי השכונה האמידים יותר (יהודים-אמריקאים-דתיים, ברובם) כספים (2,000-5,000 דולר לתורם), במטרה לשמר את אופייה השקט של השכונה.
בגיבוי כל אלה הם יצאו בקמפיין ציבורי ששילב מודעות בעיתונים, כרזות רחוב ואתר אינטרנט. לקראת הדיונים המכריעים בוועדות התכנון, הם אף שכרו את שירותיו של משרד יחסי ציבור.
במאבק בעניין תוכנית מלון "ארבע העונות" התושבים נחלו הצלחה חלקית בלבד - התוכנית תאושר בשינויים קלים יחסית. עם זאת, המאבק שלהם הותיר רושם עז. בתום אחד הדיונים פנתה הממונה על המחוז לבא-כוח היזמים והביעה את פליאתה בדבר הצלחתם לעורר התנגדות כה חריפה. יזמי מלון קולוני, שלמדו את הלקח של ארבע העונות, דאגו לפנות לוועד התושבים כבר בשלבים הראשונים של גיבוש התוכנית.
"נראה לי שהיזמים מבינים שכדאי לרכך מראש את ההתנגדויות", אומר הלוי וממהר לסייג את דבריו: "אני לא עד כדי כך תמים, ואולי כל הסיפור הוא פיקציה. אנו בהחלט מרגישים שנתנו הצגה טובה במחוזית - אך ברקע תמיד יכולים היזמים לפנות לאיזה שר ולסגור הכל". עם זאת, אם קיימת בדבריו של הלוי בעניין הצלחת המאבק מידת צדק - הרי שזו נמצאת דווקא ברושם שהותיר מאבקו, ומצא דרכו עד כפר סבא.
כפר סבא - לימודי דמוקרטיה פרקטיים
תושבי רחוב המייסדים בכפר סבא התעוררו בוקר אחד לפני כמה חודשים וגילו כי אושרה תוכנית בינוי, שכחלק ממנה יפונה מתחם השוק הוותיק בעיר. במקום הגינות והגנים שסביב המתחם העירייה מתכננת להקים 7 בנייני משרדים, שטחי מסחר וחניונים תת-קרקעיים ל-400 כלי רכב. התושבים ההמומים, הסובלים ממצוקת תחבורה קשה, הבינו כי חייהם נהפכים לגיהינום - והחליטו לפעול.
"מכתבה שפורסמה בעיתון נודע לי כי קודמה תוכנית שתביא לקטסטרופה, וכי פיספסנו את מועד ההתנגדויות", מספרת תושבת הרחוב יהודית חפץ. "העליתי בעניין תגובה באתר האינטרנט המקומי ושאלתי מי יוכל לסייע במאבק. נעניתי בידי תושב נוסף בשם מארק בועז, והקמנו ועד פעולה". חפץ ובועז פנו במכתבים לעירייה, לוועדה המחוזית, לשרי הפנים והתחבורה, התראיינו למקומונים ולרדיו, החתימו 60 מתושבי השכונה על הצטרפות למאבקם ופנו אל הוועדים המוכרים בעיר כדי שיתגייסו למאבק.
"אנחנו לא כל כך יודעים מה לעשות, לא מבינים במדיניות תכנונית, מניחים שנצטרך לקחת עורך דין ומבינים שאולי קצת פיספסנו את הרכבת", מודה חפץ, אך מכריזה: "אני מאמינה במאבקים ציבוריים - אילולא הייתי מאמינה לא הייתי עושה זאת. אני מסיימת תואר שני בלימודי דמוקרטיה - ואוי לי שלא לנסות. לא יכול להיות שלאדם לא תהיה זכות התנגדות בסיסית. במושבה הגרמנית בירושלים הוכיחו כי הדבר אפשרי, ותלוי רק בגיבוש האנשים. אני לא תמימה - אבל ביום הבחירות יזדקקו גם לקולות שלנו".
נתניה - כוח פוליטי חדש
כ-12 אלף יחידות דיור אוכלסו בשכונת קרית השרון במזרח נתניה בתוך שנים ספורות. לא חלף זמן רב עד שהיו מי שהבחינו כי קצב הבנייה בשכונה גובר על קצב הפיתוח והתקנת התשתיות.
"לפני כשנתיים הפיץ אחד מתושבי השכונה עלונים בתיבות הדואר בשכונה, שבהם פירט את העיוותים שהתגלו בתכנון השכונה", מספר חבר ועד השכונה נסים שביט. "אנשים פנו אליו, התארגנו ולאחר זמן התגבשה חבורה של 7 אנשים, העוסקים בכל האספקטים הקשורים בשכונה: בעיות פיתוח ותחבורה, איכות סביבה, התנגדויות להמשך הבנייה בהיקפים גדולים ולפיתוח המואץ בלא הסדרת התשתיות והיעדר שצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים - א"ב) ומוסדות חינוך". כל אחד מחברי הוועד קיבל לידיו את הטיפול בתחום מסוים: חינוך, תכנון, סביבה ותחבורה. אחד החברים הקים אתר אינטרנט פעיל, שמרכז את הודעות הוועד ומתעד את פעילותו (ksharon.com).
ההתחלה, מספר שביט, לא היתה קלה: "בתחילת הדרך היינו גוף אנונימי שאיש לא הכיר. לא נבחרנו בידי התושבים או מונינו בידי העירייה - אלא נכנסנו לתוך ואקום כדי לפעול לטובת השכונה. אחד הדברים הראשונים שעשינו היה ליזום פגישה עם ראש העירייה מרים פיירברג, ולאחריה עם כל בכירי העירייה. בתחילה דנו במכלול נושאים - אך עם הזמן הפגישות נהפכו לנקודתיות יותר, ופתחנו במאבקים כשחשנו שאיננו מקבלים תשובות טובות מספיק".
אחד המאבקים הבולטים שעליהם מדבר שביט מתמקד בכוונת העירייה להמשיך את נתיבי איילון על תוואי הרכבת (הנושק לשכונה). כחלק ממאבק זה פנו החברים למינהל התכנון, והופיעו בפני הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) - והצליחו להביא לחשיבה מחודשת בנוגע לפרויקט (תוך הסטתו או מינהורו). "הצלחנו להביא לידיעת מינהל התכנון כי קיימת כאן שכונה שתושביה עומדים להיפגע מאישור התוכנית - הם אפילו לא ידעו מזה".
שנתיים לאחר היווסדו עדיין פועלים חברי הוועד בהתנדבות, ומממנים מכיסם את העלויות הכרוכות בפעילותם הציבורית. הם מקבלים פניות מתושבים, נפגשים עם יזמים, עומדים בקשר ישיר והדוק עם קברניטי העירייה (ועם העיתונות המקומית), מסתייעים באנשי מקצוע תושבי השכונה ומפעילים פורום אינטרנט שוקק. כנס תושבים שאירגן הוועד לפני כחודשיים נהפך למפגן כוח מרשים שקיבץ 350-400 מתושבי השכונה. "יותר ויותר אנשים מוכנים להירתם לפעילות של ועד השכונה. זה פשוט מדהים עד כמה תחושת 'הביחד' פועלת - על אף שמדובר בשכונה גדולה", מוסיף שביט.
הצלחת הוועד לא נעלמה גם מעיני הפעילים הפוליטיים בעיר - שמיהרו (נציגי קואליציה לצד אופוזיציה) להשתתף בכינוס התושבים. "אני מניח שרואים בנו כוח פוליטי, ורבים מהתושבים מקווים שנדאג לייצגם במועצה - אך עוד לא החלטנו בעניין. חשוב אמנם שנהיה א-פוליטיים, אחרת נאבד משהו מהתמימות ומניקיון העמדות שאנו מציגים, שנוטות לראות רק את טובת השכונה. עם זאת אנחנו לא שוללים זאת על הסף - כשתגיע השעה נדון בכך", אמר שביט.
ההצלחות השקטות
לפני כשנתיים עיריית הוד השרון התחילה לדון מחדש בתוכנית לבניית שלושה מגדלים בני 11-20 קומות בלב המרקם הכפרי הוותיק של שכונת מגדיאל בעיר. לנוכח הסכנה הגלומה בהכפלת האוכלוסייה במקום והפגיעה בערכי הבתים - כמה מתושבי השכונה התאגדו באמצעות פורום מקוון, החתימו עצומה וחילקו מנשרים, הפיצו מכתבים לחברי המועצה והופיעו בפני מליאת העירייה. לבסוף, לפני כחודש, התבשרו התושבים כי התוכנית בוטלה, ועתידה של השכונה יידון בשיתוף פעולה מלא עם הוועד.
לפני כשבועיים התכנסה הקבוצה בבית האיכר בשכונה, ובהרמת יד בחרה בחמישה חברים שיעמדו בראש ועד הפעולה לעיצוב פניה של השכונה בעתיד. "קול הצעקה שהקמנו והרצינות שהפגנו תרמו לעצירת התוכנית", אומר יורם אביגדורי מוועד הפעולה. "הפעילות האינטנסיווית הביאה את ראשי העירייה להבנה כי התוכנית תזיק יותר מאשר תועיל - אני מקווה שתרמנו לעצירתה הסופית".
הצלחות שקטות נרשמו השנה גם בערים נוספות. בצפון תל אביב צומצמו נפחי הבנייה בתוכנית מתחם פרופס (ביוזמת אפריקה-ישראל ושיכון עובדים) בכ-40% בעקבות מסע לחצים שהפעיל הוועד המקומי על ועדות התכנון. במערב חיפה הוקפאו לפי שעה תוכניות הבינוי במורדות לינקולן ותל-אהרון (כ-3,500 יח"ד), בעקבות מאבק ציבורי ותקשורתי נחוש מצד תושבי שכונות סמוכות.
הצלחות אלה נותרו, עם זאת, "שקטות". אולי בשל היעלמותם של הוועדים אד-הוק, לאחר שהשיגו את מטרתם, ואולי מכיוון שלשינויים - שאין ספק שנבעו גם מפעילות הוועדים - ניתנו הסברים תכנוניים "ברורים מאליהם".
ועדי התושבים - אימת כרישי הנדל"ן
אבי בר-אלי
2.3.2007 / 12:43