עופר לוי, יו"ר חברת השכרת הסרטים בלוקבסטר, מספר בראשונה כי לפני שלוש שנים חתם בלחיצת יד עם מנכ"ל חברת הלוויין yes דאז, שלמה לירן, על הסכם לשירות VOD של yes, במיתוג בלוקבסטר. השירות היה אמור לפעול בטכנולוגיית Push VOD, שדוחסת את התכנים אל ממיר הטלוויזיה ובכך עוקפת את הקושי של חברת הלוויין לקבל מידע מהמשתמש.
אלא שבדיוק אז התחלף לירן במנכ"ל עופר בלוך, שחתר להשגת מערכת VOD זהה מבחינה טכנולוגית לזאת של הכבלים, שעושה שימוש באינטרנט של החברה האם בזק. אישור שכזה לא ניתן עד עתה, וזה כשנתיים מפגרת yes אחרי הכבלים, שכבר מפעילים בהצלחה את שירות ה-VOD.
"חברת yes פיספסה את הרכבת. היא היתה יכולה להציע את השירות בטכנולוגיית ה-Push VOD ובכך למנוע מהכבלים לפתוח עליה פער. כעת, גם אם תיכנס ל-Push VOD, היא תמיד תיתפש כמי שמפעילה שירות מופחת לעומת הכבלים", אומר לוי. כשהמגעים עם yes לא צלחו, הזדרז לוי בניסיון להשיג הסכם דומה עם הכבלים, שכניסתם לשירות ה-VOD לא עמדה בספק. "היה לי כמעט הסכם בלעדי עם HOT, אך גם שם השיחות כשלו ברגע האחרון", הוא אומר.
מהן נוסחאות התמחור של לוי?
מאז עבר שוק השכרת הסרטים בישראל כמה תמורות: מיזוג בין שתי ספריות הסרטים הגדולות בישראל - בלוקבסטר וענק הווידיאו - שאושר לפני פחות משנה; כניסה מוצלחת של הכבלים לאספקת שירותי ה-VOD, שנוגסים במחזורי הפעילות של בלוקבסטר; היקף גדל והולך של הורדות סרטים לא חוקיות באמצעות האינטרנט; מאבק בלתי פוסק מול תופעת מוכרי הסרטים הפיראטים, שכמעט מכפילים את היקף המחזור הכולל בענף השכרת הסרטים בישראל - לכ-200 מיליון שקל בשנה; וסממנים למדיניות רגולטורית שעשויה לפתוח בעתיד את רשת בזק לטובת כניסת מתחרים נוספים לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית, שיציעו שידורי טלוויזיה ותוכן שיגיעו למנויים על גבי האינטרנט באמצעות טכנולוגיית ה-IPTV.
תמורות אלה מובילות כעת את לוי לצאת בהצהרה נחרצת: "אני מתכוון להציע לצרכן הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל אלטרנטיווה לכבלים וללוויין, תמורת 49 שקל בחודש". כחלק מהצעה זו, מתחייב לוי לספק ממיר טלוויזיה משוכלל, המותאם לשידורי טלוויזיה ברזולוציה גבוהה (HD) והכולל יכולות להקלטת שידורים, בעלות מוערכת של כ-200 דולר, ובנוסף לספק את חבילת הערוצים הפתוחים: 1, 2, 10, 9 ו-24. בעבור הנגישות לשירות הזמנת סרטים מלא מספריית הבלוקבסטר ייגבה תשלום נוסף.
לכאורה, מדובר בהצעה אטרקטיווית ביותר עבור צרכן הטלוויזיה הרב-ערוצית, שכיום אינו עושה שימוש ניכר בחבילת הערוצים הענפה שמציעות לו חברות הכבלים והלוויין. אלא שההצעה של לוי מעוררת גם תהיות. כיצד יודע לוי כבר כיום לתמחר את השירות שלו, לפני שנקבעו דמי המעבר שיידרש לשלם לחברת בזק, אם יעשה שימוש בתשתית הרשת שלה להעברת התכנים? כמו כן, על פניו ההצעה של לוי עשויה להיות אטרקטיווית עבור מנוי טלוויזיה רב ערוצית שמאס בחבילות הערוצים הגדולות של הכבלים והלוויין ומבקש לעצמו לקבל את הערוצים הפתוחים בלבד, אך עדיין סביר להניח כי אם ייכנסו מתחרים חדשים - דוגמת בלוקבסטר - לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית ויציעו את חבילת הערוצים הפתוחים, יידעו גם חברות הכבלים והלוויין להציע חבילות דומות משלהן, שעשויות לגבור על הצעתו של לוי. יותר מכך, ממחקרים הנמצאים בידי משרדי התקשורת והאוצר, פחות מ-5% ממנויי הכבלים והלוויין, שהם פחות מ-70 אלף מנויים, עשויים לבקש לעבור לחבילת הערוצים הפתוחים בעלות חד-פעמית של כמה מאות שקלים. יש גם לזכור כי ההצעה של לוי מבוססת על סבסוד ניכר במחירי הממירים החכמים, בעוד גם הכבלים והלוויין צפויים לפעול בשנה הקרובה להגדלת סבסוד הממירים החכמים.
"תעשיית הטלוויזיה הרב-ערוצית מדממת"
יש לראות בהצעתו של לוי בעיקר הצהרת כוונות לצפוי בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית, אם יאפשר הרגולטור לשחקנים חדשים להציע שידורי תוכן וטלוויזיה לצרכן הסופי באמצעות ה-IPTV. הבעיה, כרגיל, היתה ונותרה מצבן הפיננסי הרעוע של HOT ו-yes ורגישותו הרבה של הרגולטור לקריסה אפשרית שלהן, כשהוא בא לשקול הטבה אפשרית משמעותית בעלויות צריכת שירותי הטלוויזיה בישראל.
למרות הלהט של לוי, הוא ממהר לסייג את דבריו: "אני מבין שתעשיית הטלוויזיה הרב-ערוצית מדממת. הכי קל לרדת על הרגולציה, אבל הכוונות שם טובות ומנסים לקבל שם את ההחלטות הנכונות לטווח הארוך ולא להרוס את השוק". לוי מתבטא כך כי הוא נמצא במירוץ נגד הזמן. משרד האוצר מנסה לקדם מהלך למכרז להקמת רשת תקשורת חדשה לטובת שידורי הטלוויזיה הדיגיטלית הטריסטריאלית וקליטת הערוצים הפתוחים בחינם בהשקעה חד-פעמית באנטנה וממיר, שתעמיד באור אחר את ההצעה של לוי.
המהלך של האוצר, לדברי לוי, אינו מסכל את היוזמה שלו. לדבריו, הוא כלל לא חושש מכך שמתחרים נוספים ידעו לספק את הערוצים הפתוחים לציבור, והוא בטוח כי העוצמה הגדולה שלו טמונה בספריית הסרטים שהוא מחזיק, ביכולת שלו למנף את שירות הטלוויזיה הרב-ערוצית במערך המכירות שלו בסניפים (32 חנויות ו-230 וידיאומטים) ובאתר האינטרנט שבו הוא מתכוון להשקיע סכום נכבד כדי להפוך אותו לזירה עסקית משלימה.
הסיוט הגדול של המתחרים בכבלים ובלוויין
לוי קרא בשבוע האחרון את ההצהרה המפתיעה שיצאה מכיוונה של הרשות להגבלים עסקיים שקבעה כי כניסת בזק כשחקן בשוק התוכן ושידורי הטלוויזיה תשפר את התחרות ותיטיב עם הצרכן. אפשרות שכזו היא חלומה הרטוב של בזק, אך גם הסיוט הגדול של מי שרוצה להתחרות ב-HOT וב-yes. ספק גדול אם משרד התקשורת ישתכנע ויאפשר לבזק להיות שחקן עצמאי בענף. הרבה יותר מתקבל על הדעת שהמשרד יגיע להבנות עם בזק לפתיחת הרשת שלה בפני שחקני תכנים, תוך שהוא מתיר גם לחברה הבת yes לפעול על גבי רשת בזק. "אני מבין את בזק ולא מוטרד. בסופו של דבר ההיגיון ינצח והמודל יהיה דומה לזה של אספקת האינטרנט, כך שבזק תתפרנס מהתשתית ולא תקבל גישה ישירה ללקוח", אומר לוי. "אפשר לעשות מהפכה בהעברת טלוויזיה לצרכנים, והעיכוב הרגולטורי גורם בינתיים הפסד כספי ופגיעה בצרכן. כבר נערכנו למהלך כשפיתחנו ממשק גישה ללקוח, והגענו להסכם רכישה של ממירים מול אחת החברות. ביקשנו אישור לניסוי טכנולוגי בהעברת שידורי טלוויזיה לבתים שאם נקבל אותו זו תהיה דריסת רגל, שכבר לא ניתן יהיה לסגת ממנה".
כדי ליצור את המהפכה שהוא מתכנן, דרוש ללוי שותף אסטרטגי שיתמוך בהשקעות הנדרשות של כמה עשרות מיליוני דולרים. מגעים שכאלה כבר מתקיימים בימים אלה עם כמה גופים. "יש לא מעט שחקנים שיושבים כרגע על הגדר ומחפשים הזדמנות להיכנס לתחום הטלוויזיה, בהם ספקיות האינטרנט וחברות הסלולר. בטווח של החודשים הקרובים נסגור עסקה", מסכם לוי.
"האדם המשמעותי בוואלה הוא ארז פילוסוף"
עופר לוי שימש מנכ"ל וואלה עד סוף 2002, לאחר שהושלם המיזוג בין וואלה ל-IOL ב-2001. כשנשאל אם הוא מבין את הצעד שבו נקטו בעלי המניות בוואלה בשנה האחרונה, כשהחליפו את המנכ"ל אילן ישראלי במנכ"ל החדש אילן ישועה - למרות צמיחה מרשימה של עשרות אחוזים בהיקפי הפעילות של החברה - יוצא לוי בהצהרה המפתיעה הבאה: "עם כל הכבוד למנכ"לי וואלה לדורותיהם - האדם הכי משמעותי בחברה היה ונותר ארז פילוסוף". פילוסוף הוא המשנה למנכ"ל וואלה, והגם שאמירה מהסוג של לוי כבר נאמרה בעבר בחדרי חדרים, זו הפעם הראשונה שהיא נאמרת בגלוי.
לדברי לוי, כדי להמשיך בצמיחה חייבת וואלה "להיכנס הרבה יותר לעולמות הווידיאו. לוואלה מותג חזק שצריך מתיחה. כש'ידיעות אחרונות' משנה אסטרטגיה בכל הקשור ללוחות המודעות באינטרנט ומעביר את הדגש ל-ynet - זה מוכיח את ערך המותג האינטרנטי". באשר לשוויה של וואלה, כ-370 מיליון שקל, אומר לוי כי "שווי אינו בועה. יש אמנם נטיית עדר בכל הקשור למניות האינטרנט, אך אני לא מזהה את זה בשוויה של וואלה".