מהו מחיר ההתמחות במשפטים?

חברת קודקס גובה תשלום מסטודנטים למשפטים וסטודנטים לחשבונאות המחפשים באמצעותה מקום התמחות. זאת, למרות שחוק שירות התעסוקה אינו מתיר לחברות השמה לגבות תשלום "מאדם המחפש עבודה", אלא רק ממזמין השירות (המעסיק) - כך עולה מבדיקה שערך TheMarker.

קודקס מגדירה את עצמה כ"חברה המובילה בישראל בתחום הקריירה, המידע וההשמה, בענפי המשפט והפיננסים". החברה מציעה מאגר גדול של מקומות התמחות ומשרות פנויות לעורכי דין וכן מספקת שירות דומה לרואי חשבון.

בעוד ששירותי ההשמה שמציעה קודקס לעורכי דין ולאנשי פיננסים מוצעים למחפשי העבודה בחינם - מחפשי מקומות ההתמחות נדרשים לשלם. סטודנט למשפטים המחפש התמחות נדרש לשלם 33 שקל לחודש ואילו סטודנט לחשבונאות נדרש לשלם 48 שקל לחודש.

קודקס טוענת בתגובה כי להבדיל משירותי השמה שהיא מספקת למשל לעורכי דין, הרי שהיא לא עוסקת בהשמה של סטודנטים המחפשים התמחות אלא מעניקה להם פלטפורמת מידע ותוכן וכן "לוח מודעות אלקטרוני מתקדם".

ואולם, הטענה המשפטית הזו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שקודקס עצמה מגדירה עצמה כחברת השמה למתמחים. כך באתר האינטרנט של קודקס, תחת "מרכז המידע" מופיעה כתבה שפירסמה קודקס לפני כחודש ומציגה את "פרויקט אופק" - פרויקט במסגרתו מארגנת קודקס סיור של סטודנטים מצטיינים ב-30 משרדי עורכי דין מובילים. בכתבה זו נכתב כי הפרויקט נערך במסגרת פועלה של "קודקס חברת ההשמה המובילה לעורכי דין ומתמחים" למציאת התמחות לסטודנטים למשפטים.

כמו כן, בהודעה ששיגרה קודקס ל-TheMarker לפני כחודש וחצי והתייחסה לעונת הגיוסים של המתמחים למשפטים, נכתב בין היתר כי חברת קודקס היא "חברת ההשמה המובילה לעורכי דין ומתמחים".

בדף הבית של קודקס ובקישורים הנלווים לא מופיע אזכור לעובדה כי השירות למתמחים כרוך בתשלום. הסטודנט הגולש באתר הבית של קודקס ומקיש על הקישורים המיועדים לסטודנטים (למשפטים או לחשבונאות), מגיע למסך המזמין אותו לצרף את קורות חייו למאגר. "עכשיו כל מה שנותר לך הוא רק לסמן אצל מי היית רוצה לעבוד ולשלוח לו את התיק האישי בלחיצת כפתור", נכתב בין היתר, מבלי שגם כאן מופיעה ולו ברמז העובדה כי השירות הזה כרוך בתשלום חודשי קבוע.

רק לאחר שהמועמד מסיים בהצלחה מילוי מייגע של שורת מסכים ובהם פרטים אישיים, השכלה, ניסיון, שונות, מכתב הפניה, הקלטה ושאלון - מגיעה ההפתעה: "קודקס מברכת אותך על הצטרפותך כמנוי ומאחלת לך הצלחה, נא עדכן פרטי בעל כרטיס האשראי".

זהו למעשה השלב בו הסטודנט המתוסכל מבין כי כל ההשקעה היתה לשווא, שכן בלא מסירת פרטי כרטיס האשראי שלו, הוא לא יוכל "לשלוח את התיק האישי בלחיצת כפתור".

בשלב זה כל כפתור עליו ילחץ הסטודנט יחזיר אותו למסך התשלום. גם מי שיחליט למסור את פרטי כרטיס האשראי שלו, לא יוכל לרכוש מראש מנוי לחודש אחד בלבד לתקופת ניסיון; הודעה מעדכנת את המועמד כי "המנוי מתחדש באופן אוטומטי מידי 30 יום מרגע פתיחתו. שים לב, לסגירת המנוי יש ליצור קשר עם צוות קודקס בטלפון".

חוק שירות התעסוקה מגדיר בסעיף 62 חברות השמה ("לשכות פרטיות") כ"מי שעיקר עיסוקו או מקצתו בתיווך עבודה, למעט שירות התעסוקה".

תיווך עבודה מוגדר בחוק כ"הפגשה, בתמורה או שלא בתמורה, בין מעסיק או מי שזקוק לעובד לבין מבקש עבודה, לשם העסקת מבקש העבודה אצל מציע העבודה".

הסעיף כולל סייג של "פרסום מידע", כך שמי שעוסק בכך לא ייחשב כחברת השמה. סעיף זה נועד להבחין בין חברות השמה לבין לוחות מודעות, כמו לוחות הדרושים המתפרסמים בעיתונות. תת הסעיף הרלוונטי מוציא מתחולת הגדרת הלשכה הפרטית "פרסום מידע על מציע עבודה, ובלבד שהמפרסם אינו מעביר לידי מציע העבודה פרטים מזהים של מבקש עבודה".

בהתאם לכך, לוחות המודעות המתפרסמים בעיתונות יוצאים אוטומטית מהגדרה של חברות השמה, שכן המפרסמים אינם מעבירים למציע העבודה פרטים מזהים של מבקשי העבודה, אלא האחרונים פונים בעצמם ובאופן ישיר למעסיקים (או לחברות כוח אדם) לאחר שצפו במודעות.

ההגדרה של השירות שמעניקה קודקס למתמחים, כהשמה או כלוח מודעות, רלוונטית ביותר לאור סעיף 96ג לחוק שירות התעסוקה הקובע כי "לשכה פרטית (הכוונה לחברת השמה, ע.ר.) לא תגבה ולא תקבל ממבקש עבודה, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו, אלא אם כן הוא תשלום מותר".

תשלום מותר מוגדר בחוק כתשלום שמותר לגבות או לקבל ממבקש עבודה לפי סעיף 96ה בחוק המקנה סמכות לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה להתקין תקנות בהן יקבע סכום מרבי שמותר לגבותו. מכל הבדיקות שערך TheMarker עולה כי תקנות כאלה לא הותקנו.

קודקס מסרה בתגובה בין היתר כי המערכת שלה, המהווה לוח מודעות אלקטרוני מתקדם, מאפשרת לסטודנט "להעביר את קורות חייו ישירות ממנו אל המשרדים, ללא התערבות כלשהי מצד המערכת או עובדי קודקס ובדומה לשליחה באמצעות הדואר".

מתגובתה של קודקס ניתן להבין כי לטענתה היא נכללת בגדר הסייג לפיו ניתן לגבות כסף עבור פרסום מידע, ולכן היא אינה עונה על ההגדרה של חברת השמה למתמחים. במלים אחרות, הטענה היא כי לא היא זו שמעבירה את קורות החיים של המועמדים למעסיקים אלא המועמדים הגולשים באתר שלה עושים זאת בעצמם באמצעות הקשה על שמות המעסיקים אליהם ברצונם לפנות.

בהתאם לפרשנות זו, באתר האינטרנט של קודקס ניתן לראות כי הקשה על הקישורים המיועדים לסטודנטים מובילה למסך בו נאמר כי "קודקס מלווה את הקריירה המשפטית של עורכי הדין והסטודנטים למשפטים", וכן כי היא "מלווה את הקריירה הפיננסית של רואי החשבון והסטודנטים לחשבונאות".

באופן שונה, בהקשה על הקישורים המיועדים לעורכי דין ולאנשי פיננסים (שכבר הוסמכו) - נכתב בפירוש כי קודקס היא "חברת ההשמה והקריירה המובילה בישראל למנהלי כספים, כלכלנים, רואי חשבון ועורכי דין". אנשי מקצוע אלו אינם נדרשים לשלם דמי מנוי כלשהם.

אלא שכאמור, לפחות בקשר לסטודנטים למשפטים, קודקס עצמה מגדירה בפרסומיה את שירותיה כשירותי השמה. קודקס גם עורכת לסטודנטים מצטיינים למשפטים סיורים במשרדי עורכי הדין הגדולים. לפי הודעה בעניין המופיעה באתר קודקס, עם המשרדים האלה: ש. הורוביץ, הרצוג-פוקס-נאמן, גורניצקי, גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי, עמית-פולק-מטלון, שבלת, ארדינסט, המבורגר עברון ומשרדים רבים נוספים.

לפי הנאמר בהודעה, לאחר הסיורים "צפויים להתקיים סבבי ראיונות אינטנסיוויים באמצעות אתר קודקס תוך ליווי צמוד של צוות קודקס. המערכת הטכנולוגית, בשילוב הסיוע הרציף והליווי הצמוד של מחלקת המתמחים בקודקס למעסיקים ולסטודנטים, מייעלת, משפרת ומקצרת את תהליך גיוס המתמחים".

נוסף לשורת המשרדים הגדולים הנעזרים בשירותיה של קודקס, החברה מספקת באופן בלעדי שירותים למשרד המשפטים המגייס מתמחים לפרקליטות, מחלקת ייעוץ וחקיקה, טאבו, סנגוריה, סיוע משפטי והאפוטרופוס הכללי.

ממשרד המשפטים נמסר כי סטודנטים למשפטים המחפשים התמחות במשרד צריכים לעשות זאת דרך אתר קודקס. קודקס מסרה כי סטודנטים המחפשים להתמחות במשרד המשפטים לא נדרשים לשלם את דמי המנוי החודשיים.

ממשרד המשפטים נמסר בהקשר זה: "עם תחילת התקופה להגשת מועמדות להתמחות במשרד המשפטים, יופיע קישור באתר קודקס וכן הנחיות להרשמה למאגר משרד המשפטים, ואשר באמצעותם ניתן להירשם למאגר לצורך השתתפות במכרז. הרישום למאגר משרד המשפטים דרך האתר הינו ללא תשלום".

עם זאת, בעמוד הבית של קודקס אין התייחסות לנושא זה, וסטודנטים בהחלט עלולים לטעות ולהירשם בתשלום לקודקס רק כדי לבדוק את היצע המשרות של משרד המשפטים.

יצוין כי מבדיקה שערכנו, כאשר הקלדנו פרטי כרטיס אשראי ונכנסנו לתוך המערכת, הופיע בפנינו מסך לחיפוש משרות המאפשר גם לחפש משרות בפרקליטויות. בפועל תוצאות החיפוש לא הניבו תוצאות כלשהן. מי שלא מכיר את הפרוצדורה והמועדים להגשת מועמדות במשרד - עשוי להירשם בתשלום כדי לחפש משרות של משרד המשפטים, ורק לאחר התשלום יגלה כי כרגע אין כל משרות פנויות להציע לו.

משרד המשפטים ביקש למסור עוד: "המשרד אף מפרסם בעיתון את המודעה לאיתור המועמדים, מטעמו ועל חשבונו, ובה מצוינת כתובת האתר לשם רישום למאגר, ללא תשלום. קודקס נותנת למשרד המשפטים שירותי מאגר ממוחשב ומקוון בלבד, ולא שירותי השמה, ואינה קשורה בשום אופן שהוא להליך המיון שנעשה על ידי משרד המשפטים. קודקס נבחרה בהליך מסודר בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות ובהתחשב בעובדה כי מדובר בספק יחיד בשוק, המספק שירותי מאגר מידע ממוחשב ומקוון המתאים לצורכי המשרד".