"איזה זהב בדיוק קבור כאן? האם יש כאן אינטרסים סמויים שמעוניינים למנות דווקא את גינת?"

המשבר שנוצר בזמנו סביב דחיית תחקיר "עובדה" על ישראייר היה משחק ילדים לעומת משבר גינת - כך אומרים בכירים בערוץ 2. בשלב זה, כשעדיין לא ידוע אם אכן ייצא לפועל מינויו של רפי גינת למנכ"ל חברת החדשות, הדבר היחיד שברור הוא שהשאלה הזאת תפחה לממדים לא הגיוניים ויצרה תזוזה במערך הכוחות בקרב בעלי המניות. פתאום כמעט כולם שוקלים למכור או להגדיל אחזקות. אפילו חיים סבן, שחקן הרכש הנוצץ של קשת, מחפש קונה ומפזר ערפל, כאילו הכל בגלל רגולציית היתר בישראל.



בתווך עומדות הנהלות הזכייניות. במפורש או שלא במפורש, נדרשים המנכ"לים יוחנן צנגן ואבי ניר לבחור צד, כאשר בחירתם האישית והמקצועית לא בהכרח מתיישרת עם זו של הבעלים. ניר וצנגן נמצאים ממש בין הפטיש לסדן. הם מבינים שבימים אלה, כשריח המיזוג נישא באוויר, גם אם עדיין לא ברור מתי ואיך יתגבש, כדאי לבחור בצד הנכון של בעלי המאה. גם ניר וגם צנגן מבינים שבהנהלה הממוזגת יהיה מקום רק לאחד מהם - עובדה שבוודאי לא תורמת להפגת המתיחות והיריבות המקצועית שקיימת ממילא ביניהם.



הסיפור בעצם די פשוט. לאחר הודעתו של שלום קיטל על פרישתו מתפקיד מנכ"ל חדשות ערוץ 2 בחודש מאי הקרוב, הוקמה ועדת איתור לבחירת מחליף, במבנה דומה לדירקטוריון חברת החדשות, המורכב מנציגי שתי הזכייניות (שמממנות יחדיו את פעילותה של חברת החדשות) ומנציגי ציבור. ועדת האיתור מונה ארבעה חברים: שני נציגי ציבור (יו"ר דירקטוריון חדשות 2 יצחק לבני וחברת הדירקטוריון עו"ד רחל בן ארי) ושני המנכ"לים - צנגן וניר. ועדת האיתור אמורה להיות נקייה מאינטרסים ולבחור את המועמד המתאים ביותר. ואולם, בפועל בעלי המניות של רשת וקשת מנסים לסגור את המינוי היוקרתי והמשפיע מעל ראשה של הוועדה.



בינתיים מוזי מפסיד



נכון לעכשיו, מסע כיפוף הידיים נגמר בתבוסה של יו"ר קשת מוזי ורטהיים, שלא הצליח למצוא רוב בקרב הבעלים למינוי גינת, ונתקל בהתנגדות מבית מצד אבי ניר, החבר בוועדת האיתור. בישיבת הוועדה האחרונה ניר דווקא לא התנגד, ואף הביע תמיכה בגינת, אך מקורבים לנעשה בקשת טוענים שניר מסתייג מהמינוי, בעיקר על רקע התעקשותו של גינת להמשיך ולהגיש את "כלבוטק", המזוהה עם הזכיינית רשת.







ניר, מתברר, קרוע בין ורטהיים לסבן. שניהם גיבו את בחירתו למנכ"ל קשת ואת העדפתו על פני הנשיא לשעבר, אורי שנער. רק לפני שנה, הסכסוך האישי על הובלה וחלוקת סמכויות בין שנער וניר אילצו את בעלי קשת לבחור בין השניים. הבחירה הזאת - למרות ההערכה העצומה ששניהם רוחשים לכישורי ניהול הטלוויזיה של ניר - לא היתה טריוויאלית, במיוחד בהתחשב בעובדה שוורטהיים היה במשך שנים פטרונו של שנער בקשת וקרוב אליו כבן משפחה. שנער היה גם זה שיצר את הקשר עם סבן, שהפך למשקיע בקשת. כעת, שנה בלבד לאחר שנתנו בידי ניר את המושכות לנהל את קשת כראות עיניו, ובזמן ששנער המודח עדיין תובע את עלבונו בבית הדין לעבודה, שוב הגיע משבר: בעוד ורטהיים נחוש למנות את גינת למנכ"ל החדשות, סבן כועס על תפירת העסקה מאחורי גבו.



"חיים סבן שמע על המועמדות של גינת כשדיווחו לו שיש ידיעות על כך באתרי האינטרנט בישראל", אומר מקורב לסבן. "מוזי הכחיש באוזני סבן את הידיעה ואמר לו ששום דבר לא סגור. אבל בפועל, מוזי נפגש עם סמי עופר ואודי אנג'ל (בעלי השליטה ברשת - ר.ק) ועם רפי גינת כמה פעמים. הדבר הזה, שסבן הבין שהמינוי של גינת בעצם סגור כאשר לו סיפרו שתהיה ועדת איתור עניינית, היה הטריגר לרצון שלו למכור את המניות בקשת, ושאף אחד לא יספר סיפורים על הבעלות הצולבת שלו בין האחזקות בבזק ובקשת - זאת בעיה שלא צצה אתמול. יש נתק בין סבן לוורטהיים".







עבור ורטהיים וניר, מדובר במשבר חריף שני בתוך תקופה כה קצרה. המשבר הקודם נסוב על שידור תחקיר "עובדה", בדצמבר 2005. זמן קצר קודם לכן נרכשה התוכנית לשידור על ידי קשת, לאחר שביתה המקורי בטלעד חדל מלהתקיים לאחר המכרז. התחקיר המדובר, על כמעט תאונה שהתרחשה בחברת התעופה ישראייר, גרם לתאונה חזיתית בתוך קשת. היו"ר ורטהיים חשב שאין מקום בזכיינית מסחרית לתחקיר ולתוכנית "עובדה" בכלל, ואף הירהר בכך בכתב, במאמר שפרסם מעל דפי "ידיעות אחרונות". ניר, שמתוקף תפקידו משמש כעורך הראשי של קשת, נפגע מהמעורבות הגסה של הבעלים בתוכן. מתחת לפני השטח, הוויכוח ביניהם היה כמובן על טובתם של מי חשובה יותר - של הצופים ושל עצמאות העיתונאים במערכת, או טובת כיסיהם של בעלי המניות וחבריהם בעלי ההון, המפרסמים בערוץ 2. עכשיו, חודשים רבים לאחר שהתחקיר שודר והפרשה כבר כמעט נשכחה, צץ משבר חדש.



לסגור רוב מראש



בתוך ועדת האיתור, כאמור, הקולות חצויים. מחד נמצאים בן ארי ולבני, המתנגדים למינוי גינת. מאידך נמצאים צנגן, התומך בגינת בלב שלם, וניר, שתומך בו רשמית אך מסתייג מאחורי הקלעים. כדי להעביר את המינוי, דרוש רוב בוועדה. כיוון שבחירת הוועדה תובא לאישור דירקטוריון חברת החדשות, כדאי שהרוב יהיה מובטח גם שם.

את זה מנסה ורטהיים לסגור מראש, כדי שלא להתבזות בזמן אמת, אך בינתיים ללא הצלחה. כפי שמסתמן כרגע, מינויו של גינת מוסכם בקשת על ורטהיים (38%), אך כנראה לא על יו"ר בנק לאומי גליה מאור (20%) ולא על סבן (24%). ברשת תומכים במינוי סמי עופר ואודי אנג'ל (41%) וכנראה גם פולאר תקשורת (30%). אביב גלעדי (20%) ככל הנראה יושב על הגדר. אגב, מכל בעלי המניות של ערוץ 2, גלעדי הוא היחיד שמשמש גם כדירקטור בחברת החדשות, ולכן על פי חוק אסור לבעלים האחרים לדון אתו באופן הצבעתו שם. גם בנק לאומי, שעדיין לא הציג עמדה ברורה, עשוי להיות כאן לשון המאזניים. ורטהיים ביקש לכנס בעניין שיחת ועידה בין בעלי קשת ביום חמישי האחרון, אך השיחה בוטלה.



"השאלה המרכזית שצריכה להישאל כאן היא למה נלחמים על גינת כל כך הרבה אנשים, ובעוצמה כזאת?", אומר בכיר נוסף. "בשביל מה הבושה הזאת, לריב עם שותפים ותיקים? איזה זהב בדיוק קבור כאן? או שיש כאן אינטרסים סמויים מן העין שמניעים למנות דווקא את גינת, או שזאת סתם בוטות עסקית, שלא מתאימה לעולם התקשורת. בכל מקרה זה לא ראוי, ולא ברור למה אי אפשר ללכת על מועמד יותר מוסכם ולהשאיר את הפארסה הזאת מאחור".



ההתנגדות לגינת, שיסיים בחודשים הקרובים את תפקידו כעורך הראשי של "ידיעות אחרונות", נוצרה לא מעט בזכות הדרישות שהציב כתנאי כניסה לתפקידו. גינת מבקש להמשיך להנחות את התוכנית "כלבוטק", וכן תוכנית נוספת במסגרת חברת החדשות עצמה. בנוסף, טוענים גורמים בקרב הבעלים, דובר עם גינת על מענק חתימה בסך מיליון דולר. שלוש הדרישות האלה עוררו גלים גם בחברת החדשות וגם מחוצה לה. איך ייראה מנכ"ל חדשות שמתחרה עם עובדיו על זמן מסך? האם ראוי שהמנכ"ל יקבל מענק חתימה כה מכובד, בעוד שנדרש ממנו לעשות שורה של שינויים פרסונליים וצעדי התייעלות, ובעוד חדשות 2 גוררת גירעון של 13 מיליון שקל?



"ב'ידיעות' גינת לא הוביל שום שינוי"



גינת הפנים את המסר. עוד לפני שהופיע בפני הוועדה הציעו מקורביו הצעת פשרה, לפיה הפקת "כלבוטק" תעבור לחברת החדשות, וכך יוכל גינת להמשיך בהגשתה וכל הבעלים יחלקו בהכנסות. בוועדת האיתור יודעים שגינת עוד לא ירד מהפרק, אבל נוטים למינויו של אחד מבין שלושה מועמדים אחרים: עו"ד יוסי עבאדי, ראש מחלקת החדשות של גל"צ לשעבר וכיום הממונה במשרד עו"ד רם כספי על תיקים בתחום התקשורת; העיתונאי משה שלונסקי, ששימש בשנים האחרונות מנכ"ל פרויקטים, כגון ערוץ החדשות וערוץ המורשת; ושמוליק שם טוב, לשעבר מנכ"ל הרשות השנייה וכיום המפיק הראשי ב-JCS. מבין השלושה, נחשב יוסי עבאדי למוביל.



מקורות המקורבים לעבודת הוועדה מספרים שבוועדה חשבו שהוויתורים של גינת לא מספיקים. "ב'ידיעות' גינת לא הוביל שום שינוי, לא פיטר ולא הביא אף אחד, לא איחד מוספים ולא קירב בין מערכת הפרינט לאתר ynet - אז למה לבחור דווקא בו?", שואל אחד מהמקורבים לוועדה. מקור אחר מדגיש כי סירובם של בן ארי ולבני לא קשור לשאלת "כלבוטק", וגם לא לאישיותו של גינת עצמו. "גם אם תיפתר בעיית "כלבוטק", יש מועמדים מתאימים יותר מגינת בין עשרת המועמדים שראתה הוועדה. בסופו של דבר, חשוב מי האיש שיהיה גם העורך וגם המנכ"ל של חדשות ערוץ 2, שעליו יוטל להוביל תנופה של שינויים בכל המישורים - למרות שביעות הרצון הגדולה משלום קיטל, שמילא את התפקיד ב-12 השנים האחרונות". אותו מקור גם אינו נרתע מההשוואה לחדשות 10, ומודה שלמרות ההובלה הניצחת על ערוץ 2 ברייטינג, לחדשות 2 יש הרבה מה להשלים בתחום ריענון הפורמטים, הזווית הביקורתית וההתנהלות הרזה. וזה בלי להזכיר את אתר האינטרנט הלא קיים של חדשות 2.



בתוך הוועדה, אבי ניר אינו היחיד שנמצא במבחן נאמנות. יצחק לבני, היו"ר ומי שהיה בעבר מפקד גלי צה"ל ומנכ"ל רשות השידור, הוא מצד אחד נציג ציבור ומצד שני ידידם של מוזי ורטהיים, סמי עופר, רפי גינת ושלום קיטל. מדי שישי חולקת החבורה הזאת שולחן 'פרלמנט' במסעדת "רפאל" בתל אביב, יחד עם ידידים נוספים, בהם דב לאוטמן, איתן הבר ואהוד ברק. לא תמיד מסבים כולם בהרכב מלא לשולחן הוותיק, ויש עוד מצטרפים. לבני מסרב לדבר בעניין ועדת האיתור, אך בעבר אמר כי בקרב ידידיו לשולחן "איש מעולם לא ניסה להשפיע עלי, והם גם לא יצליחו אם ינסו". בינתיים, בין אם משום שהוא סבור שיש מועמדים טובים מרפי גינת ובין אם בגלל המינוי שניסו לסגור מעליו, לבני הולך עם מצפונו ועדיין מתנגד למינוי של גינת.