גידול של כ-6% במספר רואי החשבון ב-2006 ושל 17% במספר העובדים המועסקים בששת משרדי רואי החשבון הגדולים בארץ

בשנת 2006 חל גידול של כ-17% במספר העובדים המועסקים בששת משרדי ראיית החשבון הגדולים בארץ והגיע ל-4,646 עובדים. מספר רואי החשבון המועסקים במשרדים גדל בכ-6% והגיע ל-1,676 רו"ח ומספר המתמחים עלה בכ-12.8%. כך עולה מדירוג דנס 100 של משרדי רואי החשבון הגדולים בישראל שעורכת חברת דן אנד ברדסטריט.



בראש הדירוג, הן על פי מספר עובדים כללי והן על פי מספר רואי חשבון במשרד, עומד משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג-קוסט פורר את קסירר עם 1,400 עובדים, ו-471 רואי חשבון. זאת לאחר שחל גידול של 200 עובדים בשנת 2006 במשרד.



במקום השני בדירוג על פי מספר העובדים, מדורג משרד זיו האפט BDO עם 820 עובדים, לאחר שקלט בשנת 2006 כ-220 עובדים. עם זאת, המשרד ממוקם רק במקום החמישי בדירוג על פי מספר רו"ח עם 231 רואי חשבון במשרד. במקום השלישי בדירוג ע?פ מספר עובדים ממוקם משרד סומך חייקין KPMG עם 776 עובדים, המשרד ממוקם במקום שני בדירוג על פי מספר רו"ח עם 335 רו"ח.



במקום הרביעי בדירוג, ממוקם משרד ברייטמן אלמגור Deloitte עם 740 עובדים, לאחר שקלט השנה 85 עובדים. המשרד ממוקם במקום השלישי בדירוג ע?פ מספר רו"ח עם 311 רו"ח.



משרד קסלמן וקסלמן PWC סוגר את החמישייה הראשונה בדירוג ע"פ מספר העובדים עם 694 עובדים, לאחר שקלט השנה 44 עובדים, והוא ממוקם במקום הרביעי עם 251 רו"ח בדירוג ע?פ מספר רו"ח.



יצויין כי בשנה שעברה דירגה דן אנד בריידסטריט את המשרדים לפי חברות מבוקרות, ולפי המדד הזה חמשת המשרדים הגדולים היו ארנסט אנד יאנג קוסט פורר גבאי, סומך חייקין KPMG, דלויט בריטמן אלמגור, קסלמן וקסלמן-PWC וזיו האפט BDO בסדר זה. השנה שינתה החברה את קריטריון הדירוג, וכעת הוא מבוסס על מספר עובדים ומספר רואי חשבון.



החמישיה השנייה



השינוי בקריטריון הדירוג אף הביא לאפשרות לדירוג חמשת המשרדים הבאים בעשרייה הפותחת, לאחר שבשנה שעברה ציינה דן אנד בריידסטריט כי אין ביכולת לדרג משרדים אלו עקב חוסר מובהקות לגבי הדירוג הפנימי ביניהם.



את החמישייה השנייה, בשני הדירוגים (עובדים ורואי חשבון), פותח משרד פאהן קנה ושות' Grant Thornton, עם 216 עובדים בסך הכול ו-77 רואי חשבון. במקום השביעי, הן מבחינת מספר עובדים והן מבחינת מספר רו"ח מדורג משרד ברית פיקוח, עם 210 עובדים ו-72 רו"ח.



במקום השמיני, מבחינת שני הדירוגים, מדורג משרד זוהר את זוהר ושות', עם 160 עובדים ו-64 רו"ח. במקום התשיעי מבחינת מספר העובדים ממוקם משרד שיף-הזנפרץ ושות' המעסיק 120 עובדים ו-35 רו"ח, מבחינת מספר רו"ח המשרד ממוקם במקום ה-12.



את העשירייה הראשונה, הן מבחינת דירוג עפ"י עובדים והן מבחינת דירוג רו"ח, סוגר משרד ליאון אורליצקי, עם 112 עובדים ו-40 רו"ח. במקום התשיעי מבחינת מספר רו"ח ממוקם משרד שטראוס לזר ושות' המונה 42 רו"ח, במשרד מועסקים 98 עובדים והוא ממוקם במקום ה-11 מבחינת דירוג העובדים.



יותר מתמחים מרואי חשבון



בחינת מספר המתמחים במשרדים הגדולים מעלה כי שיעור המתמחים במשרדים הגדולים גבוה מאוד ולעיתים עולה על מספר רואי החשבון המועסקים במשרד.

בשנת 2006, חל גידול של 12.8% במספר המתמחים לעומת גידול של 6% בלבד במספר רואי החשבון. בחינת היחס בין עורכי הדין למתמחים בחמישייה הראשונה מעלה כי במשרד קסלמן וקסלמן PWC מספר המתמחים עומד על 362 לעומת 251 רואי חשבון - יחס של כ-1.4 מתמחים על כל רואה חשבון. בשאר המשרדים מספר רואי החשבון עולה על מספר המתמחים בשיעור נמוך מאוד. בסומך חייקין, יחס של 0.96 מתמחים לכל רו"ח, בארנסט אנד יאנג, יחס של 0.84 מתמחים לכל רו"ח, בזיו האפט יחס של 0.75 ובבריטמן אלמגור יחס של 0.66 מתמחים לכל רו"ח.



רו"ח לכל 581 נפש



רו"ח הפעילים ב-50 המשרדים הגדולים מהווים כ-18% מסך כל רואי החשבון בישראל - כ-12,200 רו"ח. בחינת היחס בין מספר רואי החשבון לכלל האוכלסייה בישראל מעלה כי בארץ יש רו"ח אחד לכל 581 נפש. לשם השוואה, כיום מצויים בישראל עו"ד אחד לכל 202 נפש - כשליש ממספר עו"ד בארץ.



ראובן שיף, נשיא לשכת רואי החשבון ושותף במשרד שיף-הזנפרץ שות', מציין כי הצמיחה במשרדי רואי החשבון בישראל בשנת 2006 מיוחסת, בעיקר, לצמיחה בתחום השירותים הנילווים שמעניקים רואי החשבון ללקוחותיהם ופחות לפעילות בתחום הביקורת הקלאסית. עיקר פעילותם של המשרדים הגדולים התמקדה בשנת 2006 במתן הערכות שווי, ליווי הנפקות, בקרות על תקנות סרבנס אוקסלי המחייבות את החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק ומיסוי.



להערכתו של שיף, הצמיחה במשרדי רואי החשבון תימשך גם בשנת 2007, אותה הוא מכנה שנת המהפכה החשבונאית בישראל, עם החלתם של התקנים החשבונאיים הבינ"ל החדשים (IFRS). ובהתאמה, טוען שיף כי יש ביקוש הולך וגדל ללימודי חשבונאות במוסדות להשכלה גבוהה. עם זאת, שיף מציין כי רואי החשבון בישראל אינם מתוגמלים כראוי ולטענתו זה מעיד על כך שהציבור הרחב והממשלה אינם נותנים ערך מוסף גבוה דיו למוסד הביקורת.