חוות דעת כלכלית שהוגשה לעיריית תל אביב לפני כשנתיים, קובעת כי מספר הדירות במגדלי היוקרה למגורים המתוכננים בעיר, גדול פי שלושה מהביקוש הצפוי להן בעשרים השנים הבאות. למרות זאת, ממשיכה עיריית תל אביב לקדם מספר רב של תוכניות לבניית רבי קומות במרכז העיר.
את דבר קיומה של חוות הדעת, שהוגשה ביוני 2005, מסרו נציגי מינהל ההנדסה בעירייה לחברי ועדת המשנה לתכנון ובנייה באחת מישיבותיה האחרונות. חוות הדעת הוגשה לעירייה ביוני 2005 על ידי היועץ הכלכלי החיצוני רן חקלאי, והיא קובעת במפתיע כי שוק דירות היוקרה במגדלים הוא מצומצם למדי. לפי חוות הדעת, הביקוש לדירות במגדלים אמור לעמוד על 200 עד 300 יחידות דיור בשנה, כלומר עד כ-6,000 יחידות דיור לתקופה של 20 שנה. מאגר הדירות התכנוני לתקופה זו - תוכניות מאושרות למגדלים שטרם נבנו ותוכניות הנמצאות בהליכים - עומד על כ-17,500 יחידות דיור.
נציגי מינהל ההנדסה הדגישו בנייר העמדה שהוגש לחברי הוועדה, כי מספר הדירות המתוכננות מהקומה ה-19 ומעלה עומד על כ-6,000 יחידות דיור - בדיוק כמו סך כל הביקוש הצפוי לפי חוות הדעת. "מימוש פוטנציאל תכנון זה לבדו יענה על הביקוש הצפוי לדירות יקרות ל-20 השנים הבאות. לפיכך, מבחינה זו, אין מקום להגדיל באופן גורף את היצע הדירות במגדלי יוקרה בעיר", קבעו.
חשש מהפיכת ת"א לעיר עשירים
בשנים האחרונות קידמה העירייה במוסדות התכנון - הוועדה המקומית של העירייה והוועדה המחוזית של משרד הפנים - עשרות תוכניות להקמת מגדלי מגורים ברחבי תל אביב, בעיקר במרכזה. בחלק מהמגדלים תוכננו גם משרדים, אולם שינויים בשוק הנדל"ן הובילו לגל בקשות של יזמים להסב את שטחי המשרדים למגורים. גם לאחר הגשת חוות הדעת, המשיכה העירייה לקדם כ-15 תוכניות למגדלים.
היועץ רן חקלאי, שהכין את המסמך, ביקש להדגיש כי יש הבדל בין עודף דירות מתוכננות למספר הדירות שייבנה בסופו של דבר. "אני לא חושב שחוות הדעת באה לרסן את הבנייה לגובה, אלא להציג למקבלי ההחלטות תמונת מצב עובדתית והמלצות היכן כדאי לבנות לגובה", מסר חקלאי, "כרגע יש עודף, אבל הוא תכנוני בלבד, וניתן לשנות אותו". חקלאי אמר כי היזמים לא יבנו את המגדלים אם יהיה חשש של חוסר ביקוש, ובמקרה של "מבנים שייבנו ולא יאוכלסו - תהיה ירידת מחירים", הוסיף.
ברשימת המיזמים שקודמו נמצא מגדל אמבסדור ברציף הרברט סמואל, מגדל בפינת הרחובות רמז וארלוזורוב המתוכנן על קרקע עירונית, מגדל ברחוב ז'בוטינסקי במקום בית החולים "אסותא" ומספר מגדלים בשדרות רוטשילד.
המתנגדים להקמת המגדלים במרכז העיר חוששים, בין השאר, משינוי מרקם הסביבה הקרובה, המתאפיינת בבנייה נמוכה, מעומס שהם ייצרו על התשתיות הקיימות ומהפיכת תל אביב לעיר של עשירים.
תושב מרכז העיר, עו"ד עמנואל ויזר, שהיה מעורב במאבקים נגד הקמת שלושה מגדלים בסביבת מגוריו, ביניהם מגדל בארי-נהרדעא, מסביר כי העודף התכנוני של גורדי השחקים נובע מהיעדר תכנון סטטוטורי מסודר. "לא נעשה תכנון כולל, ולכן נוצר עודף. איפה שאפשר תוקעים מגדל", אמר ויזר. הוא מאמין שהמגדלים יאוכלסו לבסוף, "הרי יזמים דואגים להקים מגדל רק לאחר שהם מכרו אותו, או חלק נכבד מתוכו".
מהנדס העיר, חזי ברקוביץ', מסר בתגובה: "אנו תמיד מתכננים יותר, בכל נושא, מימוש ותכנון זה לא אותו דבר. בתוכניות בנייה אין מימוש של 100 אחוז, אפילו לא 70. יכול להיות גם שיגיעו תקופות בהן המגדלים לא יהיו לאלפיון העליון, אלא למעמד הבינוני-גבוה".