עונת הדו"חות השנתיים של החברות הבורסאיות היא גם עונת המבחן הציבורי למשתכרים הגדולים של שוק ההון. כל חברה בורסאית מחויבת לפרסם בדו"ח השנתי את חמשת מקבלי השכר הגבוה בחברה. לכן זו ההזדמנות של כל בעל מניות - גם אם הוא מחזיק במניה של החברה הקטנה ביותר בבורסה - לבחון כמה כסף הוא שילם למנהלי החברה ביחס לביצועים שהם מספקים. דברים אלו תקפים במיוחד לגבי מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים שלהם יש השפעה אמיתית על שכר המנהלים, שכן הם אלו המאשרים אותו, או לא, באסיפות בעלי המניות. אנחנו ב-TheMarker מבטיחים לספק את הנתונים כדי שיהיה לכם קל יותר להחליט האם חבילות השכר השמנות של המנהלים בבורסה, מוצדקות.
אלו הם השבועות הראשונים של עונת הדו"חות השנתיים, וה"כרישים הגדולים" ששכרם השנתי נע סביב ה-10 מיליון שקלים ויותר עדיין לא נכנסו למשחק. עם זאת, מבין מפרסמות הדו"חות הראשונות ניתן להצביע על שתי חברות דומיננטיות ברשימת השכר הנוכחית.
תחום החיתום ידוע במשכורות הגבוהות שמשלמים בו, דבר הנובע בעיקר משולי הרווח הגבוהים בענף. ואולם גם מהעובדה שמדובר על תחום "שיווקי", שדורש תמריץ גבוה לבכירים בו שחייבים להילחם על מכירת ההנפקות שלהם בכל הכוח. לא מפתיע על כן שחברת החיתום הבכירה בשוק, פועלים אי.בי.אי, הכניסה ארבעה מבכיריה לרשימת מקבלי השכר הבכירים. בראשם יו"ר החברה, רונן צלניר, שעלות שכרו ב-2006 היתה 3.2 מיליון שקל. על רקע הגאות בשוק ההנפקות נהנתה פועלים אי.בי.אי משיפור כמעט בכל הפרמטרים של החברה. רוב השכר לבכירים הורכב מהבונוסים השנתיים שקיבלה הרביעייה, בסך 2.5 מיליון שקל לכל אחד. גם בעלי המניות של החברה אינם יכולים להתלונן עם תשואה של 75% ב-12 החודשים האחרונים.
החברה השנייה שהכניסה ארבעה מבכיריה לרשימה הנוכחית של 20 מקבלי השכר הגבוה היא מטריקס. המנכ"ל של קבוצת התוכנה, מוטי גוטמן, מוביל בינתיים את הרשימה עם עלות שכר של 4.3 מיליון שקל ב-2006.
גם מטריקס הציגה מגמת צמיחה ב-2006 ושיפרה את שורת הרווח התפעולי והנקי שלה. עם זאת, מניית החברה מצדיקה פחות את המשכורות הגבוהות בחברה. המניה עלתה רק ב-3% ב-2006 כולה. מתחילת השנה טיפסה מטריקס ב-6%, וב-12 החודשים האחרונים יש לה תשואה של 14%.
קשה לשכוח את הסערה התקשורתית שהתעוררה לפני שנה בעקבות חגיגת השכר שנחשפה בדו"חות השנתיים של הבנקים. בינתיים, בנק אגוד הוא הראשון שפירסם את דו"חותיו ל-2006. אם אגוד אמור לסמל את מה שצפוי לנו בהמשך בדו"חות הבנקים הגדולים - לא בטוח שצפויה לנו שנה טובה יותר.
שנה עגומה עברה על בעלי המניות של הבנק עם תשואה של כמעט 4%- ב-2006 ו-17%- ב-12 החודשים האחרונים. תמורת זאת הם שילמו ליו"ר דירקטוריון הבנק, זאב אבלס, 2.5 מיליון שקל ב-2006.
מנכ"ל הבנק, חיים פרייליכמן, עלה רק 1.6 מיליון שקל, אבל יש לשקלל את העובדה שהוא החל את כהונתו רק באפריל. מי שרוצה יכול להסתכל על עלות המנכ"ל הקודם של בנק אגוד שכיהן בו עד אפריל - דב קוטלר - שמקדים את פרייליכמן בטבלה.
אפשר להרוויח טוב גם מחברה קטנה
מטאטאי הרחובות של עיריית ניו יורק אולי לא יזכו לדעת כמה עולה להם קוטלר, מנכ"ל פריזמה - בית ההשקעות שבו חלקם מושקעים דרך קרן הפנסיה שלהם מרקסטון. זאת משום שהחברה אינה נסחרת בבורסה ואינה מפרסמת את השכר הגבוה של בכיריה. ואולם קוטלר מצליח להיכנס לרשימת השכר גם השנה. עלות שכרו לבנק אגוד עד מארס, יחד עם מענקי הפרישה שקיבל, היתה 1.9 מיליון שקל.
ויש גם מי שמוכיח שאפשר להרוויח כסף טוב גם מחברה קטנה שנסחרת בבורסה. אריה קרמן, מנכ"ל חברת גולד (קבוצת גולד בונד), ששווי השוק שלה פחות מ-90 מיליון שקל, עלה לבעלי המניות (הספורים כנראה) שלו 1.7 מיליון שקל. לא הרבה, אבל גם לא מעט, בהתחשב בכך שהם לא קיבלו על כך תמורה גדולה מדי - מניית החברה צנחה ב-10% ב-12 החודשים האחרונים.