נתוני D&B למשרדי רואי חשבון: גידול של כ-17% במספר המועסקים במשרדים הגדולים

גידול של כ-17% במספר העובדים המועסקים בששת משרדי ראיית החשבון הגדולים בארץ, חל ב-2006 והגיע ל-4,646 עובדים. מספר רואי החשבון המועסקים במשרדים אלה גדל בכ-6% והגיע ל-1,676 רו"ח ומספר המתמחים עלה בכ-12.8%. כך עולה מדירוג דנס 100 של משרדי רואי החשבון הגדולים בישראל שעורכת חברת דן אנד ברדסטריט (D&B).



בראש הדירוג, על פי מספר עובדים כללי ועל פי מספר רואי חשבון במשרד, עומד משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג-קוסט פורר את קסירר עם 1,400 עובדים בכך הכול, ו-471 רואי חשבון. זאת לאחר שחל גידול של 200 עובדים ב-2006 במשרד.







במקום השני בדירוג על פי מספר העובדים מדורג משרד זיו האפט BDO עם 820 עובדים, לאחר שקלט במשך 2006, 220 עובדים. עם זאת, המשרד ממוקם רק במקום החמישי בדירוג על פי מספר רואי חשבון עם 231 רואי חשבון במשרד.



במקום השלישי בדירוג על פי מספר עובדים, ממוקם משרד סומך חייקין KPMG עם 776 עובדים, המשרד ממוקם במקום שני בדירוג על פי מספר רו"ח עם 335 רו"ח.



יותר מתמחים מרואי חשבון



בחינת מספר המתמחים במשרדים הגדולים מעלה כי שיעור המתמחים במשרדים הגדולים גבוה מאוד ולעתים עולה על מספר רואי החשבון המועסקים במשרד. ב-2006, כאמור, חל גידול של 12.8% במספר המתמחים לעומת גידול של 6% בלבד במספר רואי החשבון.



בחינת היחס בין רואי חשבון למתמחים בחמישייה הראשונה מעלה כי במשרד קסלמן וקסלמן PWC, מספר המתמחים הוא 362 לעומת 251 רואי חשבון, כלומר יחס של כ-1.4 מתמחים על כל רואה חשבון. בשאר המשרדים מספר רואי החשבון עולה על מספר המתמחים בשיעור נמוך מאוד. בסומך חייקין, יחס של 0.96 מתמחים לכל רואה חשבון, בארנסט אנד יאנג, יחס של 0.84 מתמחים, בזיו האפט יחס של 0.75 ובבריטמן אלמגור יחס של 0.66 מתמחים.



רואה חשבון על כל 3 עורכי דין



רואי החשבון הפעילים ב-50 המשרדים הגדולים מהווים כ-18% מסך כל רואי החשבון בישראל שהינם כ-12,200 רואי חשבון. בחינת היחס בין מספר רואי החשבון לכלל האוכלסייה בישראל מעלה כי בישראל רואה חשבון אחד לכל 581 נפש. לשם השוואה, כיום מצויים בישראל עו"ד אחד לכל 202 נפש, כך שמספר רואי החשבון מהווה כשליש ממספר עורכי הדין בישראל.



ראובן שיף, נשיא לשכת רואי החשבון ושותף במשרד שיף-הזנפרץ ושות', מציין כי הצמיחה במשרדי רואי החשבון בישראל ב-2006 מיוחסת בעיקר לצמיחה בתחום השירותים הנילווים שמעניקים רואי החשבון ללקוחותיהם ופחות לפעילות בתחום הביקורת הקלאסית. ב-2006 עיקר פעילותם של המשרדים הגדולים התמקדה במתן הערכות שווי, ליווי הנפקות, בקרות על תקנות סרבנס אוקסלי המחייבות את החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק ומיסוי.



להערכת שיף, הצמיחה במשרדי רואי החשבון תמשך גם ב-2007, אותה הוא מכנה שנת המהפכה החשבונאית בישראל, עם החלתם של התקנים החשבונאיים הבינלאומיים החדשים (IFRS). שיף אומר כי יש ביקוש הולך וגדל ללימודי חשבונאות במוסדות להשכלה גבוהה, אך מציין כי רואי החשבון בישראל אינם מתוגמלים כראוי ולטענתו זה מעיד על כך שהציבור הרחב והממשלה אינם נותנים ערך מוסף גבוה דיו למוסד הביקורת.



בשנה שעברה דירגה D&B את המשרדים לפי חברות מבוקרות, ולפי המדד הזה חמשת המשרדים הגדולים היו: ארנסט אנד יאנג-קוסט פורר גבאי, סומך חייקין KPMG, דלויט בריטמן אלמגור, קסלמן וקסלמן PWC וזיו האפט BDO, בסדר זה. השנה שינתה החברה את קריטריון הדירוג, וכעת הוא מבוסס על מספר עובדים ומספר רואי חשבון.



השינוי בקריטריון הדירוג אף הביא לאפשרות לדירוג חמשת המשרדים הבאים בעשירייה הפותחת, לאחר שבשנה שעברה ציינה D&B כי אין ביכולת לדרג משרדים אלו עקב חוסר מובהקות לגבי הדירוג הפנימי ביניהם.



את החמישייה השנייה, בשני הדירוגים (עובדים ורואי חשבון), פותח משרד פאהן קנה ושות' Grant Thornton עם 216 עובדים בסך הכול ו-77 רואי חשבון. במקום השביעי, במספר עובדים ומספר רואי חשבון מדורג משרד ברית פיקוח, עם 210 עובדים ו-72 רואי חשבון. את העשירייה הראשונה, סוגר משרד ליאון אורליצקי, עם 112 עובדים ו-40 רו"ח.



פשוט, אך לא משקף



עד 2007, משרדי רואי החשבון בישראל דורגו לפי קריטריונים שונים שהתבססו על החברות המבוקרות שלהן; השנה הקריטריון אשר נבחר על ידי חברת דן אנד ברדסטריט (D&B) לדירוג המשרדים הוא מספר עובדים.



אין ספק שקריטריון הדירוג לפי מספר עובדים הוא פשוט ומביא לתוצאות ברורות, שכן אפילו D&B עצמה לא הצליחה בשנה שעברה לדרג את משרדי רואי החשבון לאחר השישייה הפותחת, עקב חוסר מובהקות לגבי הדירוג הפנימי ביניהן.



עם זאת, גם רואי החשבון עצמם תוהים האם הקריטריון שנבחר משקף נכונה את השוק. על השוק חולש ללא עוררין משרד ארנסט אנד יאנג - קוסט פורר גבאי, עם מחזור שנתי המוערך ביותר מ-100 מיליון דולר. מה שקורה במקומות 2-10 כבר נתון לפרשנות ולבחירת קריטריון הדירוג.



המרוויח הגדול משינוי שיטת הדירוג הוא ספק משרד BDO זיו האפט, שעלה מהמקום החמישי לשני, בעקבות מיזוג שביצע השנה והגדיל את מספר העובדים ב-220. יצוין שזוהי הפירמה היחידה שנמצאת בארבעת המקומות הראשונים ואינה נמנית על ה-4 Big העולמיות, והיא אפילו הצליח לדחוק את PwC (קסלמן-קסלמן) שמדורגת ראשונה בעולם, למקום החמישי.



למרות המיקום המכובד, BDO זיו האפט אינו נהנה מהיוקרה של ה-4 Big העולמיות, וכאשר מדברים על "הדירוג שמשקף באופן אמיתי את העוצמה של משרד רו"ח בעסקים", רואי חשבון מהמשרדים הגדולים מציעים שלל קריטריונים - הנפקות, חברות בורסאיות במדד תל אביב 25, הכנסות של חברות מבוקרות והרשימה עוד ארוכה.



למעשה, מסתבר שגם אצל רואי חשבון יש עבודות יוקרתיות יותר ויוקרתיות פחות. אחת הפירמות שהתבקשה להגיב על מיקומה בדירוג, ציינה כי "לקוחותינו מקבלים שירותי ביקורת, חשבונאות, מסים, ייעוץ עסקי וייעוץ כלכלי. אך כאסטרטגיה, איננו מעניקים בכל העולם, לרבות בישראל, שירותי חשבות, גזברות והנהלת חשבונות". במשפט זה מובלעת גם הסיבה לכך ש-BDO זיו האפט נמצאת במקום השני. שירותי הנהלת חשבונות שמספק המשרד נחשבים פחות יוקרתיים.



ב-BDO זיו האפט מציינים שמספר העובדים בפירמה משקף באופן ברור את היקף פעילותה הנרחב הן מבחינת לקוחות רבים ומגוונים ממגזרים שונים והן מבחינת מגוון השירותים: "הנחה בסיסית היא כי המעסיק - פירמת ראיית החשבון לא תגדיל את מצבת העובדים, אלא אם נפח העובדה הקיים בפירמה מצדיק זאת".



אי אפשר להתווכח עם הטיעון הזה, שכן ברור ש-BDO זיו האפט לא משלמת משכורות לעובדים רק בשביל לשפר את הסטטיסטיקה שלה בדירוג. ולגבי טיב העבודה? פעם אמרו שכל עבודה מכבדת את בעליה - גם אם העבודה לא מגיעה מחברה אשר נכללת במדד תל אביב 25. אבל ייתכן שימי התום האלו כבר חלפו, וצדקו אלו שאמרו שהגודל לא קובע.