וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מייקל בלומברג ומג ויטמן המציאו עצמם מחדש; מה אתכם?

ניו יורק טיימס

5.3.2007 / 9:16

כשהכלכלה העולמית פורחת, יותר ויותר עובדים נוטלים יוזמה ומחליטים לשנות את מקצועם, וגם מנהלים מעדיפים לעשות משהו בשביל הנפש; איך יודעים אם כדאי לקחת את הסיכון ומה אפשר לעשות כדי שהמעבר יצליח?



מאת שרון ראייר



מליסה פיצ'ני עבדה ביס נטוורק, תחנת כבלים בניו יורק, במשך שש שנים. במהלכן היא זכתה בפרס אמי עבור הצטיינות בתכנות והיתה מועמדת לשני פרסים נוספים. אבל למרות ההצלחה שלה, פיצ'ני, בת 31, תעזוב בקרוב את עולם הטלוויזיה כדי לפתוח עסק לעיצוב פנים.



"הרגשתי שאני הופכת לטיפשה", אומרת פיצ'ני על התפקיד הקודם שלה. "רציתי לעשות משהו שיגשים אותי, וייצור שינוי אצל אנשים אחרים". פיצ'ני גם ראתה סימנים לכך שהמשקיעים בחברה שעבדה בה החליטו למכור אותה, ורצתה להגדיל את השליטה בחייה.



למרות המצב הכלכלי המצוין בעולם - ואולי דווקא בגללו - עובדים רבים שחוששים ממיזוגים, רכישות ואסונות כלכליים, ואינם מסופקים בחייהם האישיים, לוקחים יוזמה ומגבשים תוכניות לשינוי. הכוונה אינה רק לשליפת קורות החיים בכל הזדמנות, אלא להמצאה עצמית מחדש: שינוי מוחלט בחיים המקצועיים, ולרוב גם בחיים האישיים.



מודלים לחיקוי לא חסרים - מג ויטמן, למשל, עזבה ב-98' את חברת הצעצועים הסברו כדי לנהל את אתר המכירות הפומביות eBay, מייקל בלומברג הפך לראש העיר ניו יורק לאחר שבנה חברת מדיה פיננסית מצליחה, ואיש העסקים הצרפתי ברנאר טאפי הפך לכוכב טלוויזיה בארצו לאחר שנחלץ מפשיטת רגל ומכישלון בחיים הפוליטיים.



הרמינייה איברה, פרופסור בבית הספר לעסקים אינסיאד בצרפת, כתבה ספר בשם "לעבוד על זהות: אסטרטגיות לא רגילות להמציא מחדש את הקריירה שלך", שעוסק בתופעה. היא התחילה לחקור את העניין בשלהי שנות ה-90, לאחר שוויטמן עברה ל-e-bay. איברה אומרת שבתקופה זו, ההסבה המקצועית תפסה תאוצה. "אנשים היו אומרים, 'למה אני מחכה? אני לא נהנה כאן'", היא מספרת. "אם אנשים רבים שאתה מכבד עוזבים את החברה, גם אתה מתחיל לשאול שאלות". לדבריה, בשנות ה-90 החליפו אנשים רבים את מקום העבודה שלהם בחיפזון רב מדי, וכשהתפוצצה בועת האינטרנט התנפצו גם החלומות שלהם.



ואכן, ייתכן שהממצא הכי מעניין של איברה הוא שהתכנון אינו מבטיח מעבר מוצלח. לטענתה, קיים פער גדול בין איתור קריירה חדשה ומבטיחה לבין השתלבות מוצלחת בה - הישג שדורש, לדבריה, עד שלוש שנות הכנה. המפתח, אומרת איברה, הוא "מבחן המים": להתחיל את המסע הגדול בצעדים קטנים, ולהתנסות בפעילות החדשה עוד לפני ששוברים את הכלים. אפשר, למשל, לעזור לחבר בתחום החדש, או לעשות פרויקט צדדי, משימת פרילנס או פרויקט התנדבותי. המשוב יגלה מהן המיומנויות הדרושות במקצוע החדש, ועשוי גם לחשוף את הצדדים השליליים בו - מה שיקל על ההחלטה.



איברה מספרת בספרה על עובד לשעבר בבנק להשקעות, שחלם על עבודה מרתקת ויוצאת דופן. ואולם, לאחר שסקר אפשרויות שונות (ובהן עבודה בעסקי הצלילה) הוא החליט שהוא עשוי להשתעמם ושהוויתור הכלכלי גדול מדי. העובד חזר, בסופו של דבר, לעסקי הפיננסים, אבל עבר לחברה אחרת.



אפילו מיליארדרים - שיכולים, כביכול, לקנות לעצמם כל דבר שיחפצו בו - מכירים את מבחן המים. לפני שהחל את המרוץ לראשות העיר, מייקל בלומברג ישב בדירקטוריונים של 20 ארגונים חברתיים בניו יורק, ושינה את תדמית היזם המתוחכם שלו לתדמית של תורם המתעניין באזרחים. בניגוד אליו, המיליארדר רוס פרו נכנס למרוץ לנשיאות ארה"ב ב-92' ללא הכנה מספקת - ולכן נכשל, למרות השקעתו הכספית הכבירה.



חשיבות הרשתות החברתיות



ההבדלים בין מקצועות שונים ותרבויות שונות משפיעים על תהליך שינוי הקריירה. הכלכלות הפורחות של אסיה, לדוגמה, יוצרות הזדמנויות רבות למהלך כזה - למרות שבחלק גדול מהמדינות האלה, שינויים בתעסוקה עדיין דורשים מהלכים פורמליים והמלצות מגוף שלישי, ולא רק יצירת רשתות חברתיות. באירופה, לעומת בריטניה וארה"ב, קשה לערוך שינויים כאלה, מפני שחוקי התעסוקה מגבילים והרשתות המקצועיות קטנות יחסית.



ואכן, מסתבר שיש חשיבות גדולה להבנת התהליכים שעומדים בבסיס הרשתות החברתיות. ג'פרי זוננפלד ואנדרו וורד, מחברי הספר "Firing Back: How Great Leaders Rebound After Career Disasters", מסבירים שעובדים - ומנהלים במיוחד - "מוצאים מקומות עבודה חדשים בזכות קשרים בין-אישיים רופפים, ולאו דווקא קשרי חברות הדוקים".



לפי המחקר שמפורט בספר, רק 16.7% מהאנשים שמצאו מקום עבודה חדש בזכות מכר תיארו אותו כ"חבר טוב" - אדם שהם פוגשים יותר מפעמיים בשבוע. 55.6% דיווחו שנעזרו במכר שהם פוגשים לעתים רחוקות, אך יותר מפעם בשנה, ו-27.85% מצאו מקום עבודה באמצעות מכר שהם פוגשים פחות מפעם בשנה.



תמיכת הרשתות החברתיות חיונית במיוחד על רקע התעוררות חששות בנוגע לפיטורים. לפי זוננפלד ווורד, כאשר ג'פרי קצנברג פוטר מוולט דיסני ב-94', התמיכה של חבריו מתעשיית הקולנוע אישרה את איכות עבודתו והעלתה את שוויו בפני מעסיקים עתידיים. בסופו של דבר הגיע קצנברג לפשרה עם דיסני, וכעת הוא מנכ"ל חברת דרימוורקס.



לפנות למשפחה או למאמן?



בני משפחה וחברים קרובים יכולים להעניק תמיכה רגשית למי שמבקש להחליף מקצוע, אך עלולים גם להקשות על המעבר. "הם לא לגמרי מבינים את המצב שאתה נמצא בו", אומרת איברה, והם גם עשויים להפסיד ממעבר כזה. ייתכן שזו אחת הסיבות לכך שמאמנים אישיים הפכו לפופולריים כל כך בשנים האחרונות. בעבר, שירותים מסוג זה ניתנו לבכירים בחברות ענק, מתוך ניסיון לשפר את יכולותיהם ולפתח כישורים חדשים. היום השימוש במאמנים מקובל בכל שכבות החברה, והם מסייעים לתכנן תוכניות ארוכות טווח.



חשוב לזכור שגם לאחר שינוי שהצליח, עדיין עלולות להופיע בעיות. "שלושת החודשים הראשונים מתאפיינים ברצון טוב", אומר דיי ויליאמס, פסיכולוג תעסוקתי בריטי. אך גם אם החודשים הראשונים עברו בהצלחה, בהמשך עלול להופיע קונפליקט בין התרבות החדשה לבין הסביבה המקורית של העובד. "לעתים יש התנגשות בין סולמות ערכים שונים", מסביר ויליאמס. העצה שלו: "לקחת את הזמן כשנכנסים לתפקיד חדש ולסביבה חדשה".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully